נהג מונית מכר סם אונס לשוטר

פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום כנגד עוזיאל נהרי (43) מנתניה, בגין עבירות סמים. זאת לאחר שבמסגרת עבודתו כנהג מונית מכר לשוטר שישה בקבוקים המכילים סם מסוג GBL (המשמש גם כסם אונס) בנוסף, במונית נמצאו גם סמים מסוג MDMA ומתאמפטמין.

ועוד כמה מאמרים:

·       העליון אישר ריבית גבוהה מחוק אשראי הוגן

·       תביעות ייצוגיות וקצת על הוצאה לפועל

·       President Isaac Herzog met with the Prime Minister...

·       תביעה ייצוגית ואכיפה אזרחית

·    צו מניעה נגד מכירת מוט היגוי (סטיק) ממטוס 129מתקיפ...

·    מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ...

מעובדות כתב האישום, שהוגש על ידי עורך הדין מיכאל כהן, עולה כי הנאשם שעבד כנהג מונית קיבל סמים לצורך מכירתם תמורת עמלה. במהלך נובמבר קיבל הנאשם הנחיה להגיע לאחד הרחובות בת"א ולמכור לש.א.ה שישה בקבוקונים המכילים סם מסוכן מסוג GBL בתמורה לסכום של 9,600 ₪. כאשר הגיע הנאשם למקום התקשר לש.א.ה, שלא יכול היה לענות משום שעוכב על ידי שוטרים (בנסיבות אחרות), ולשיחה ענה במקומו אחד השוטרים. הנאשם ביקש ממי שחשב שהוא ש.א.ה להגיע אליו לצורך ביצוע העסקה והשוטר נענה לבקשתו ונכנס למונית, אז דרש הנאשם מהשוטר תשלום ומסר לו בתמורה שקית ובה ששה בקבוקונים המכילים סם מסוג GBL בנפח כולל של 235 מ"ל. בשלב זה נעצר הנאשם. אותה העת, החזיק הנאשם במונית סמים מסוכנים מסוג MDMA, מתאמפטמין וכן בקבוקי GBL נוספים.

 

לנאשם יוחסו עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית וניסיון לסחר בסם מסוכן.

כתב אישום על עבירות מין ב 100 קטינות בטיקטוק TIKTOK

 פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום כנגד דניאל אוסקר (32) מנתניה, בגין עבירות מין מרובות שביצע בקטינות באמצעות יישומון טיקטוק. הנאשם פעל באופן סדרתי במשך השנתיים האחרונות, במהלכן יצר קשר עם כ-100 קטינות בנות פחות מ-12 שנים. הנאשם נהג לנהל עם הקטינות התכתבויות ושיחות וידאו בעלות תוכן מיני תוך שהוא מבקש מהן בקשות שונות בעלות אופי מיני, וכאשר באחד המקרים אף גרם לקטינה לבצע בעצמה מעשה אינוס.

ועוד כמה מאמרים:

·       העליון אישר ריבית גבוהה מחוק אשראי הוגן

·       תביעות ייצוגיות וקצת על הוצאה לפועל

·       President Isaac Herzog met with the Prime Minister...

·       תביעה ייצוגית ואכיפה אזרחית

·    צו מניעה נגד מכירת מוט היגוי (סטיק) ממטוס 129מתקיפ...

·    מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ...

על פי המתואר בכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עדי ערד, הנאשם החזיק בחשבונות ברשתות חברתיות שונות ובהן אינסטגרם וטיקטוק הפופולאריות בקרב ילדים, דרכן פעל באופן סדרתי ליצירת קשרים עם למעלה ממאה קטינות שגילן פחות מ-12 שנים, ואף ניסה ליזום עם חלקן מפגש, תוך שהוא מודע לגילן. הנאשם ניהל עם הקטינות שיחות בעלות אופי מיני תוך שימוש בשפה בוטה וכשהוא מפנה אליהן בקשות בעלות תוכן מיני. הנאשם נהג לבקש מהקטינות לשלוח לו תמונות שלהן בעירום חלקי או מלא וכן שלח אליהן תמונות של איבר מינו. באחד המקרים ניסה לגרום לאחת הקטינות לבצע אקטים מיניים באחותה, ואילו במקרה אחר יצר קשר עם קטינה בת 11.5 וביקש ממנה, במהלך שיחת וידאו בין השניים, לבצע בגופה מעשים המהווים עבירת אינוס. החשוד נתפס לאחר שחלק מן הקטינות דיווחו על פניית הנאשם אליהן להוריהן, ואלו פנו אל המשטרה.  

לאחר שנודע לאחיו של הנאשם על מעשיו, הוא הזהירו לחדול מהן, ואילו הנאשם בתגובה מחק את תוכן השיחות שביצע עם הקטינות וכן את התמונות והסרטונים שהוחלפו ביניהם.

בגין האמור מואשם הנאשם בריבוי עבירות של גרם מעשה אינוס קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, ניסיון לגרם אינוס קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, ניסיון מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, הטרדה מינית בקטין שטרם מלאו לו חמש עשרה שנים, ניסיון הטרדה מינית בקטין שטרם מלאו לו חמש עשרה שנים ושיבוש מהלכי משפט.

במקביל לכתב האישום הוגשה נגד הנאשם בקשת מעצר עד לתום ההליכים כנגדו, ובה התייחסה עו"ד ערד, בין היתר, גם למצבן של הקטינות שנפגעו: "חלק ניכר מן הקטינות אשר מסרו הודעות במסגרת חקירת המשטרה, הגיבו בסערת רגשות גדולה, וחלקן נקלעו למצב נפשי כה קשה עד כי לא הצליחו למסור את גרסתן בחקירה. שחרור המשיב ממעצר עלול להעביר מסר קשה לנפגעות ולמתלוננות בתיקי מין בכלל, ועלול להוביל לפגיעה נפשית נוספת בהן".

ניסיון הברחה מתוחכם: מאחורי תבניות הביצים התגלו 9 טון טבק

אחמד טראירה, תושב חברון, נעצר בחשד שניסה להבריח 9 טון של טבק וטבק לנרגילה, ממצרים לשטחי הרשות הפלסטינית, דרך נמל אשדוד. סך המסים שהיו אמורים להיות משולמים בגין יבוא הטבק מגיע לסכום של 9.7 מיליון שקלים. מעצרו של החשוד הוארך בחמישה ימים וחוקרי מכס אשדוד מייחסים לו ניסיון מודע ומתוחכם לבסס תשתית להברחת טבק, במסווה של עסק ליבוא אריזות ריקות לביצים.

ועוד כמה מאמרים:

·       העליון אישר ריבית גבוהה מחוק אשראי הוגן

·       תביעות ייצוגיות וקצת על הוצאה לפועל

·       President Isaac Herzog met with the Prime Minister...

·       תביעה ייצוגית ואכיפה אזרחית

·    צו מניעה נגד מכירת מוט היגוי (סטיק) ממטוס 129מתקיפ...

·    מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ...

ביוני האחרון החל החשוד לייבא אריזות ריקות לביצים ממצרים דרך נמל אשדוד, שנועדו למכירה למשווקי ביצים ברשות הפלסטינית. לפני עשרה ימים הגיש בקשה למכס אשדוד לשחרור של 15 מכולות המכילות אריזות ריקות לביצים. במהלך בדיקת המשלוח, גילו עובדי יחידת הבודקים של מכס אשדוד שתי מכולות שבחלקן האחורי הוסתרו אריזות שונות. כאשר פתחו את האריזות גילו הבודקים 4,815 ק"ג של טבק, 2,200 ק"ג של טבק לא מעובד ועוד 2,364 ק"ג של טבק לנרגילה.

החשוד נעצר וטען בחקירתו כי הוא לא היה מודע להימצאות הטבק במכולות. לאחר החקירה נלקח לבית המשפט שהאריך את מעצרו בחמישה ימים.

על פי החשד, טראירה פעל בצורה מתוחכמת ומכוונת, כאשר מאז חודש יוני האחרון ביצע שורה של פעולות יבוא סדירות ותקינות על מנת לרכוש את אמונם של פקידי המכס. ביבוא שנתפס כעת, בוצעה ההברחה בצורה מתוחכמת, כאשר הסחורה שלא הוצהר עליה הוסתרה בחלקן האחורי של שתיים מתוך 15 המכולות ונארזה באריזות זהות בגודלן ובצורתן לאריזות שבהן הובאו קרטוני הביצים, וזאת על מנת שמערכת השיקוף לא תבחין כי מדובר באריזות שונות.

כתב אישום בגין ירי מנשק חם, נשיאת נשק וקשירת קשר לפשע

 פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום כנגד עתא סרסור (25) מכפר קאסם, בגין עבירות של ירי מנשק חם, נשיאת נשק וקשירת קשר לפשע זאת בעקבות מעורבותו באירוע ירי שבוצע בחודש שעבר לעבר יושבי בית בכפר קרא.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

·       העליון אישר ריבית גבוהה מחוק אשראי הוגן

·       תביעות ייצוגיות וקצת על הוצאה לפועל

·       President Isaac Herzog met with the Prime Minister...

·       תביעה ייצוגית ואכיפה אזרחית

·    צו מניעה נגד מכירת מוט היגוי (סטיק) ממטוס 129מתקיפ...

·    מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ...

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד דודי ענבר, הנאשם, ביחד עם שניים נוספים, החליטו לבצע ירי לעבר ביתו של המתלונן, תושב כפר ברא. לצורך כך הצטיידו הנאשם והאחרים בכפפות ובמסיכות שחורות וכן בכלי נשק אשר אחד מהם גנוב. כמו כן הצטיידו ברכב שהנאשם זייף את לוחית הזיהוי שלו. השלושה הגיעו לכפר ברא כאשר אחד מהם נכנס לחצר ביתו של המתלונן, שעה שישב בחצר הבית ועימו אנשים נוספים, והחל לירות לעבר המתלונן שנמלט לתוך כתלי הבית. לאחר מכן שב היורה אל הרכב, כאשר אחר מבין השלושה מבצע ירי באוויר. לאחר מכן נמלטו השלושה באמצעות רכבם, כאשר שניות בודדות לאחר מכן הבחין בהם רכב משטרתי שהחל לדלוק אחיהם. בהמשך לכך, נסעו השלושה במהירות ובפרעות ברחבי כפר ברא, ובכבישים הסמוכים לו כשהם מבצעים מספר עבירות תנועה וחומקים ממחסומי משטרה. כמו כן במהלך ניסיון ההימלטות השליכו הנאשם והאחרים מהרכב את האקדח אשר היה ברשותם ופריטי לבוש נוספים.

 

בגין האמור, מיוחסות לנאשם עבירות של קשירת קשר לפשע, נשיאת נשק בצוותא, ירי מנשק חם בצוותא, שינוי זהות של רכב או של חלק של רכב ומעשה פזיזות ורשלנות ברכב בצוותא.

במקביל לכתב האישום, הוגשה נגד הנאשם גם בקשת מעצר עד לתום ההליכים בה ציין עו"ד ענבר: "מדובר על ירי בעיבורה של עיר, בשעת ערב, כאשר בחצר הבית נוכחים אנשים רבים...העובדה כי המשיב זייף את לוחית הזיהוי של הרכב מבעוד מועד, והוא והאחרים הצטיידו  בכלי נשק ובמסיכות – אך מעצימה את המסוכנות הנשקפת מפניו, שכן היא מעידה על תכנון מקדים וקפדני..."

בג"צ דחה עתירה נגד ההליך הפלילי בשל הפרות הקורונה

 בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דחה בימים אלו עתירה שעניינה בטענת העותרת כנגד ההליך הפלילי שננקט נגדה עקב הפרות חוזרות של הגבלות הקורונה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

·       העליון אישר ריבית גבוהה מחוק אשראי הוגן

·       תביעות ייצוגיות וקצת על הוצאה לפועל

·       President Isaac Herzog met with the Prime Minister...

·       תביעה ייצוגית ואכיפה אזרחית

·    צו מניעה נגד מכירת מוט היגוי (סטיק) ממטוס 129מתקיפ...

·    מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ...

·    שדדו את כספם של מתלוננים אשר באו לרכוש מהם מטבעות ...

·    פסילת שופט ועטיית מסכה במרחב הציבורי

לפנינו עתירה המכוונת נגד החלטות המשיבה, עיריית חיפה, להגיש נגד העותרת שני כתבי אישום, בשל הפרות לכאורה של תקנות הקורונה סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת השהייה במרחב הציבורי והגבלת פעילות), התש"ף-2020 (להלן: העירייה ו-תקנות ההגבלה, בהתאמה).

העותרת היא שותפות מוגבלת המפעילה בית עסק בנכס שבבעלות העירייה (להלן: בית העסק ו-הנכס, בהתאמה). מהעתירה עולה שביום 7.12.2020 ובעת שתקנות ההגבלה היו בתוקף, פקח מטעם העירייה מסר לעותרת הודעת תשלום קנס על סך 5,000 ש"ח בגין הפרה לכאורה של תקנה 7 לתקנות ההגבלה בעת הפעלת בית העסק (להלן: ההודעה הראשונה). העותרת לא חלקה על ההודעה הראשונה. כעבור מספר חודשים, ביום 4.2.2021 פקח מטעם העירייה מסר לעותרת הודעת קנס שנייה – הפעם על סך 10,000 ש"ח, בגין הפרה נוספת של תקנות ההגבלה בהפעלת בית העסק (להלן: ההודעה השנייה). העותרת הגישה בקשה לביטול ההודעה השנייה, ולאחר שזו נענתה בשלילה על ידי העירייה, העותרת הגישה בקשה להישפט בגין שתי הודעות הקנס.

ביום 10.1.2021 העירייה הגישה לבית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה, כתב אישום נגד העותרת בשל האירוע האמור בהודעה הראשונה (תק"ח 15741-01-21, להלן: כתב האישום הראשון). כעבור כחצי שנה, ביום 6.7.2021 הגישה העירייה כתב אישום נוסף נגד העותרת, זו הפעם בגין האירוע נושא ההודעה השנייה (תק"ח 10373-07-21, להלן: כתב האישום השני). בתוך כך, במהלך דיון הקראת כתב האישום הראשון, העותרת טענה שאין לעירייה סמכות להגיש את כתב האישום; בא-כוח העותרת הוסיף וציין כי "ככל שטענה זו לא תתקבל, אבקש שהות להגיש עתירה". בהמשך, במסגרת ההליך שבו נדון כתב האישום השני, העותרת הגישה "בקשה להתליית הליכים" עד שתתקבל הכרעה בעתירה שאותה היא מתעתדת להגיש.

ביום 8.12.2021 הגישה העותרת את העתירה שלפנינו, שבה נתבקשנו להורות על ביטול החלטות העירייה להגיש את כתבי האישום. לטענת העותרת, ההחלטות להגיש נגדה את כתבי האישום נגועות בניגוד עניינים הנובע מתוקף היותה של העירייה בעלים בנכס שבו פועל בית העסק. נוסף על כך, לנוכח בעלות העירייה בנכס, העותרת סבורה שהעירייה למעשה "שותפה לעבירות" שבגינן הוגשו כתבי האישום; זאת במיוחד, כך נטען, כאשר העירייה גבתה מהעותרת את מלוא דמי השכירות עבור הנכס, גם כאשר מגבלות הקורונה לא אפשרו להפעיל את בית העסק. לשיטת העותרת, העירייה עושה שימוש בסמכותה מתוך שיקולים זרים ומתוך רצון לשפר את עמדת המיקוח שלה ביחסיים החוזיים שבינה ובין העותרת. בתוך כך, העותרת מוחה על כך שהעירייה פועלת בשני מישורים שונים כנגדה – בכובעה האחד, העירייה בהיותה בעלים בנכס גובה מהעותרת דמי שכירות ובכך נהנית מפירות הנכס; ובכובעה האחר משמשת העירייה כמי שאוכפת את תקנות ההגבלה. מעבר לכך, העותרת כופרת בעבירות המיוחסות לה בכתבי האישום וטוענת שמדובר באכיפה בררנית.

לאחר עיון בעתירה על נספחיה, הגיע בג"צ לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בשל סעד חלופי העומד לעותרת בנסיבות העניין.

בית משפט העליון נדרש בעבר לסוגיית הערכאה המוסמכת לדון בעתירות התוקפות פגמים שנפלו לכאורה בהגשת כתב אישום. ומשעשה כן קבע בית משפט זה הלכה שלפיה בהיעדר טעמים מיוחדים דרך המלך להעלאת טענות מסוג זה היא במסגרת ההליך הפלילי גופו (בג"ץ 9131/05 ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (6.2.2006), להלן: עניין ניר עם). כך שהערכאה הדיונית הפלילית היא זו שמוסמכת לדון בהשגות על עצם חוקיות התנהלותן של הרשויות השונות טרם הגשת כתב האישום (ראו מני רבים: בג"ץ 2384/21 פלוני נ' המחלקה לחקירות שוטרים, פסקה 3 (11.4.2021); בג"ץ 5064/19 לוי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (29.7.2019); בג"ץ 4291/14 גפסו נ' פרקליטות מחוז צפון, פסקה 6 (28.10.2014); בג"ץ 3307/07 משאלי נ' מס ערך מוסף נתניה, פסקה 3 (25.4.2007)). הלכה זו נסמכת על מספר טעמים, ואלו יפים גם לענייננו – ראשית, הימנעות מפיצול הדיון בכתב האישום להליכים נפרדים. פיצול זה אינו רצוי משיקולי יעילות ומטעמי חיסכון במשאבים שיפוטיים, והוא אף עלול לגרום לסחבת מיותרת ולהימשכות בלתי סבירה של ההליך הפלילי. שנית, טענה בדבר פגמים שנפלו בהגשת כתב אישום, כרוכה מטבע הדברים במחלוקות עובדתיות שמקומן להתברר בערכאה הדיונית. שלישית, בידי הערכאה הדיונית ישנם כלים חלופיים לטיפול בפגמים, גם אם אירעו, שאינם עולים בהכרח לכדי ביטול כתב האישום (עניין ניר עם, פסקה 5).

המקרה דנן אינו בא בגדר המקרים המצדיקים סטייה מההלכה האמורה, כך שטענות העותרת בנוגע לשני כתבי האישום שהגישה כנגדה העירייה, מקומן להידון במסגרת ההליך הפלילי המתקיים בכל אחד מכתבי האישום.

התוצאה היא שבג"צ הורה על דחיית העתירה על הסף. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

הפרשות לקרן פנסיה ולקרן השתלמות לעצמאיים ובעלי חברות

 הפרשות חובה וסכומים המקנים הטבות מס לשנת 2021

מאת: רואה חשבון אבי וידן

חובת הפקדת פנסיה לעצמאים חובת פנסיה לעצמאים עברה ב"חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018), התשע"ז -2016" והוא מכיל בפרק ב' שלו את ההוראות העוסקות בפנסיה חובה לעצמאים ובהשפעותיה על העצמאים מבחינת ביטוח לאומי והטבות מס שונות. על מי חל חוק פנסיה חובה לעצמאים ? החוק קבע שעל כל עצמאי להפקיד לקרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל בהתאם להכנסה שלו, בדומה לשכירים למעט המקרים האמורים ובמידה והתקיימו ביום 31 בדצמבר של אותה השנה:

טרם חלפו 6 חודשים מיום הרישום כעוסק מורשה או עוסק פטור.

העוסק טרם הגיע לגיל 21.

העוסק הגיע לגיל 60.

העוסק היה בן 55 ומעלה כאשר החוק נכנס לתוקף ביום 1.1.17, כלומר נולד לפני 31.12.61.

בנוסף יש יש לציין כי האכיפה לחוק פנסיה חובה לעצמאיים אמורה להתבצע בידי המרכז לגביית קנסות לאחר שיקבל את נתוני השומה של העוסק ממס הכנסה. יחד עם זאת לא תחול אכיפה על מי שלא הרוויח בממוצע את שכר המינימום השנתי (שכר המינימום הוא 5,300 ₪ לחודש נכון לשנת 2021). מה סכום המינימום שחייבים להפקיד לקרן פנסיה לעצמאים ב- 2021 ? ע"פ החוק יש להפקיד 4.45% מההכנסה החייבת (הכנסות פחות הוצאות המוכרות למס) עד לגובה הכנסה בסך מחצית השכר הממוצע לעניין ביטוח לאומי בשנת 2021 (בשנת 2021 ההכנסה החודשית הממוצעת לעניין ביטוח לאומי הסתכמה בסך 10,551 ₪). מעבר להכנסה החייבת בגובה מחצית השכר הממוצע כאמור ועד לשכר הממוצע יש להפקיד 12.55 אחוז מההכנסה החייבת. לדוגמא: מי שהוא עצמאי בלבד שהכנסתו החייבת הסתכמה בסך 10,000 ₪ מחויב להפקיד 5.275.5 ₪ כפול 4.45% ועוד 4724.5 ₪ כפול 12.55% כלומר סך 827.68 ₪ לחודש ובחישוב שנתי נכפיל פי 12 ונקבל הפקדה מחויבת בסך 9,932 ₪. בכל מקרה אין חובה להפקיד מעל 10,762 ₪ לשנה. במידה והעצמאי הוא גם שכיר והופרש עבורו כשכיר לפנסיה, יש להפחית מהסכום שהוא מחויב בו כעצמאי את הסכומים שעברו על ידו ועבורו לקרן הפנסיה כשכיר בגין הכנסתו המבוטחת (חלק עובד, חלק מעביד ופיצויים). מה סכום המקסימום (תקרת ההפקדה) שמותר להפקיד לקרן פנסיה לעצמאים ב-2021 ? עצמאי רשאי להפקיד לקרן פנסיה לעצמאים סכום העומד על 20.5% מתוך פעמיים המשכורת השנתית הממוצעת, כלומר מסך 10,551 ₪ לחודש כפול שניים המסתכמים בסך 21,102 ₪ לחודש ובחישוב שנתי 20.5% מסך 253,224 ₪ לשנה. במילים אחרות עצמאי רשאי להפקיד עד 4,326 ₪ לחודש או עד 51,912 ₪ בחישוב שנתי. אם עצמאי יפקיד מעבר לכך, ובהעדר הנחיות אחרות, הכספים יועברו לקרן פנסיה כללית משלימה באותה החברה וכך הוא לא ייהנה מתשואה המובטחת ע"י האוצר של 4.96% לשנה על 30 אחוז מהכסף המנוהל בקרן הפנסיה לעצמאים. מה סכום המקסימום (תקרת ההפקדה) שניתן להפקיד לקרן פנסיה לעצמאים והמזכה את העצמאי בהטבת מס ? סכום המקסימום לקבלת הטבת מס נמוך יותר מהסכום שעצמאי יכול להפקיד לקרן פנסיה לעצמאים. סכום המקסימום הוא 16.5% מהכנסה חייבת עד לתקרה בסך 208,800 ₪ אם לא הופקדו כספים לטובת אובדן כושר עבודה ואם הופקדו כספים לטובת אובדן כושר עבודה סכום המקסימום יסתכם ב – 16% מההכנסה החייבת עד לתקרה בסך 208,800 ₪. במילים אחרות, אם לא הופקד לאובדן כושר עבודה ניתן להפקיד לקרן פנסיה עד ל – 16.5% מההכנסה החייבת אך לא יותר מסך 34,452 ₪ לשנה ואם הפקדתם לאובדן כושר עבודה, עד ל – 16% מההכנסה החייבת אך לא יותר מסך 33,408 ₪. מתוך 16.5% הפקדה (או 16% אם הופקד לאובדן כושר עבודה) 11% יהוו ניכוי (הוצאה לעניין מס הכנסה וביטוח לאומי) ואילו יתרת 5.5% (או 5% אם הופקד לאובדן כושר עבודה) יקנו 35% זיכוי מס (כלומר הנחה ממס). מה סכום המקסימום (תקרת ההפקדה) שניתן להפקיד לקרן השתלמות לעצמאים והמזכה את העצמאי בהטבת מס ? סכום המקסימום שניתן להפקיד לקרן השתלמות לעצמאים לקבלת ניכוי ממס (כלומר שיחשב כהוצאה לעניין מס הכנסה וביטוח לאומי) מסתכם ב – 4.5% מההכנסה החייבת אך עד לתקרת הכנסה חייבת בסך 263,000 ₪. כלומר תקרת ההפקדה לקרן השתלמות לעצמאיים המהווה ניכוי מסתכמת בסך 11,835 ₪ לשנה. לצורך האמור, במידה וקיימת הכנסה מבוטחת לעניין קרן השתלמות מהעבודה כשכיר, יש להפחיתה מההכנסה החייבת כעצמאי כדי לזכות בניכוי. לדוגמא, מי שהכנסתו החייבת הסתכמה בסך 250,000 ₪ כעצמאי אך בנוסף זכה לשכר כשכיר והכנסתו בגינה הופרש לקרן השתלמות כשכיר הסתכמה בסך 200,000 ₪ יהיה זכאי להפריש לקרן השתלמות לעצמאים עד 50 אלף ₪ כפול 4.5% כלומר סך 2,250 ₪ לשנה בלבד. הערה: ניתן להפקיד מעבר למה שצוין פה ועד 18,400 ₪ לקרן השתלמות ולזכות בהטבת מס מסוימת. הסכום מעל סכום המקסימום שצוין קודם אמנם לא יוכר כניכוי אבל הרווחים שקרן ההשתלמות תפיק ממנו במידה ויהיו כאלו יהיו פטורים ממס. ומה לגבי בעלי עסקים שהחליטו לנהל את עסקם כחברה ?

החברה חייבת להפקיד עבור בעליה לפנסיית חובה כמו לכל עובד שכיר (6% חלק עובד, 6.5% חלק מעביד ו – 6% פיצויים), כל זאת עד לשכר הממוצע לעניין ביטוח לאומי (סך 10,551 ₪ לשנה נכון לשנת 2021).

תקרת ההכנסה בעדה ניתן להפריש לפנסיה הינה כשל שכיר (26,378 ₪ לחודש).

תקרת ההפרשה השנתית לפיצויים עבור בעל חברה המוכרת כהוצאה לחברה לצורכי מס הינה עד 8.33 אחוז ממשכורתו אך לא יותר מסך 12,340 ₪ לשנה.

תקרת ההפרשה לקרן השתלמות המוכרת לחברה כהוצאה הינה 4.5% מהכנסת בעל החברה עד תקרה של 15,712 ₪ לחודש, כלומר עד תקרה של 188,544 ₪ לשנה. כנגד ההפרשה של החברה בשיעור 4.5% של החברה יש לנכות משכר בעל החברה לטובת קרן ההשתלמות 1.5% מההכנסה בעדה שלמה החברה לקרן השתלמות.

החברה יכולה להפקיד עד 7.5% משכר בעל החברה (עד לתקרת הכנסה של 188,544 ₪ לשנה) כנגד ניכוי 2.5% ממנו. במקרה הזה ההפרש בין 4.5% ל – 7.5% לא יוכר כהוצאה על ידי החברה אבל תהיה הטבת מס בפער שבין המס החל על רווחים הנמשכים מהחברה לבין המס החל על הכנסתה החייבת של החברה.

• בג"צ חייב את החברה להגנת הטבע ב 3,000 ש"ח הוצאות ל...
• כתב אישום נגד רוצח הנערה ליטל יעל מלניק ז"ל
• פיגוע הדקירה בירושלים, צעיר חרדי בן 20 נדקר, המחבל...
• השופטת נפסלה מלדון בערעור המס
• היום הבינלאומי לקידום זכויות לאנשים עם מוגבלות: מ...
• כתב אישום בגין הירי לחנות הסלולאר
• בג"צ דן בתנאים הסוציאליים של עובדים פלסטיניים המוע...

בג"ץ העלאת גיל הפרישה לנשים

בעתירה זו, שהוגשה ביום 2.1.2019, ביקשו העותרים להורות למשיב 1 (להלן: שר האוצר) לנמק "מדוע לא יביא [...] לאישור ועדת הכספים של הכנסת את המלצותיו לעניין העלאת גיל הפרישה לנשים, בהתאם לחוק גיל הפרישה, תשס"ד-2004 [...] לאלתר וללא דיחוי נוסף", ומדוע לא יביא בפני הוועדה "המלצה על השוואת גיל הפרישה לנשים ולגברים". בהמשך, צורפו להליך, לבקשת העותרים, משיבים 2-10 – המפקח על הביטוח במשרד האוצר, וקרנות הפנסיה הוותיקות

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

·       העליון אישר ריבית גבוהה מחוק אשראי הוגן

·       תביעות ייצוגיות וקצת על הוצאה לפועל

·       President Isaac Herzog met with the Prime Minister...

·       תביעה ייצוגית ואכיפה אזרחית

·    צו מניעה נגד מכירת מוט היגוי (סטיק) ממטוס 129מתקיפ...

·    מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ...

·    שדדו את כספם של מתלוננים אשר באו לרכוש מהם מטבעות ...

·    פסילת שופט ועטיית מסכה במרחב הציבורי

 

ערב הדיון בעתירה הגישו משיבים 1-2 את תגובתם, בה פרשו בהרחבה את התשתית העובדתית והנורמטיבית הרלוונטית – אך נמנעו מהתייחסות לגופן של טענות העותרים, והסתפקו באמירה כי לאור התפזרות הכנסת ה-20, במהלך חודש דצמבר 2018, "אין מקום כי ממשלת המעבר תידרש לסוגיה נכבדה זו, בטרם תכונן ממשלה נבחרת חדשה". משיבות 3-10, מצידן, הבהירו שאינן נוקטות עמדה בסוגיה העיקרית שעוררה העתירה, והתמקדו במענה לסעד שהתבקש בעתירה אחרת – ובמסגרת בקשה לצו ביניים בהליך דנן – לגבי עריכת איזון אקטוארי בקרנות בעקבות אי העלאת גיל הפרישה לנשים.

 

בעקבות הדיון בעתירה, ביום 27.5.2019, הורה בג"ץ כי "במכלול הנסיבות, לרבות הגשת העתירה במהלך תקופת הבחירות בשנה זו – אין מקום להוציא צו ביניים, ובשלב זה אף לא צו על תנאי. בנסיבות שבהן טרם כוננה ממשלה, אנו נעתרים לבקשת משיבים 1-2 ומורים לפרקליטות המדינה להגיש הודעת עדכון עד ליום 1.10.2019". המצב הפוליטי המתמשך הביא להארכות חוזרות ונשנות של המועד להגשת ההודעה, אף שהעותרים טענו כי אין לדחות עוד את מועד ההכרעה, שעה שהיה על שר האוצר לפעול בעניין "על פי חוק כבר בשנת 2004". גם הקמת ממשלת ישראל ה-35 לא נשאה בכנפיה בשורה, שכן זמן קצר לאחר ששר האוצר דאז הודיע על כוונתו לקדם תיקון חקיקה מקיף בעניין גיל הפרישה לנשים, התפזרה הכנסת ה-23. גם הפעם, סברו משיבי הממשלה שיש להותיר את ההכרעה לממשלה נבחרת חדשה, ואילו העותרים הלינו על גרירת הרגליים המתמשכת לגבי העלאת גיל הפרישה לנשים, טענו כי מדובר ב"סטירת לחי מצלצלת לעקרון השוויון המגדרי", וביקשו להכריע בעתירתם בהקדם.

 

ביום 8.10.2021 עדכן שר האוצר כי ממשלת ישראל ה-36 החליטה "לקדם תכנית רב-שנתית להעלאת גיל הפרישה לנשים ולצמצום אי השוויון המגדרי בשוק העבודה" – ובהמשך נמסר כי התוכנית המורכבת נכללה בחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021, שאושר בקריאה שנייה ושלישית ביום 2.11.2021. בנסיבות אלה, ביקשו העותרים למחוק את העתירה, שמיצתה את עצמה – ולהטיל על משיבים 1-2 את הוצאות ההליך. זאת, "לנוכח תרומת העתירה לאינטרס הציבורי ולנוכח המחדל שנהגו המשיבים משך שנים כה ארוכות, קל וחומר בנסיבות בהן כל ניסיונות מיצוי ההליכים מטעם העותרים טרם פנייתם לערכאות משפטיות נענו ריקם". מנגד, משיבי הממשלה טוענים שאין כל הצדקה לפסיקת הוצאות: העותרים לא קיבלו את הסעד לו עתרו; הגשת העתירה לא הניעה את החקיקה החדשה, שיצרה מנגנון שונה מזה שהתבקש במסגרתה; ובעת הגשתה, לא היה לה כל צידוק, משום שברור היה שאין להניח לממשלת מעבר להכריע בסוגיה כה רגישה.

 

בג"צ קבע כמבוקש, כי העתירה שמיצתה עצמה, נמחקת.

 

אשר לפסיקת הוצאות – אין ספק כי עיתוי הגשת העתירה מעורר קושי, והדבר בה לידי ביטוי בהחלטה מיום 27.5.2019, בה הוזכר נתון זה כשיקול מרכזי לאי מתן צו על תנאי. עם זאת, שעה שהמשיבים לא הגישו כל התייחסות לגופן של טענות העותרים, אין לומר כי העיתוי נוטל לחלוטין את הצידוק להגשת העתירה – והדבר נכון שבעתיים, בשים לב לכך שבאותה עת הייתה "צפויה פגיעה חודשית משמעותית בקרנות הפנסיה של עמיתי הקרנות הוותיקות" כתוצאה מהעיכוב בהעלאת גיל הפרישה (פסקאות 69-70 לכתב העתירה). על כן, ובשים לב ליתר נימוקי הצדדים, בג"צ קבע כי יישאו משיבים 1-2 בהוצאות העותרים בהליך דנן על הצד הנמוך, בסך 4,000 ₪.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.