קבוצת נועם קוריס מציעה לרכוש את בול מסחר מידי הנושים

    קבוצת נועם קוריס מציעה לרכוש את בול מסחר מידי הנושים

הקבוצה מציעה לבעלי האג"ח של חברת ניכיון הצ'קים לרכוש את החברה לפי שווי של 43 מיליון שקל; לפי ההצעה, 90% ממניות בול מסחר יעברו לקבוצת קוריס ו-10% מהמניות יוקצו למחזיקי האג"ח; בול מסחר היא חברת ניכיון הצ'קים הציבורית השלישית שקורסת תוך שנתיים

אלמוג עזר

10:59, 16.10.23

תגיות:

בול מסחר והשקעות

בול מסחר

אשראי חוץ בנקאי

ניכיון צ'קים

קוריס

רוכשת לחברת בול מסחר: קבוצת קוריס הציעה לבעלי האג"ח של חברת ניכיון הצ'קים בול מסחר והשקעות לרכוש מידם את החברה לפי שווי של 43 מיליון שקל.

ההצעה מגיעה חודש לאחר שבעלי האג"ח החליטו לקחת את החברה לידיהם מפני שהחברה לא עמדה במועדי תשלום האג"ח לנושים.

על פי ההצעה שהגישה קבוצת קוריס, יוקצו לה 90% ממניות החברה ויתרת המניות יוקצו למחזיקי האג"ח. תמורת הנפקת המניות המציעים יעמידו שירותים ומזומן בשווי 39 מיליון שקל. עוד מוסיפה הקבוצה כי ישאפו "להגדיל באמצעות הפלטפורמה הציבורית את תיק האשראי הפרטי שבניהולם לשווי של לפחות פי 10 מהשווי הנוכחי, ולחצות את רף שווי המיליארד שקל בתוך מספר שנים ולאחר סיום תקופת המיתון". נכון להיום תיק האשראי של בול הוא 240 מיליון שקל.

קבוצת קוריס בנויה מטריבוס קפיטל, נפק פלא השקעות והמשקיעים יובל גנות ונועם קוריס. גנות וקוריס מציעים לכהן בחברה כמנכ"לים משותפים ללא שכר וכך לחסוך 7 מיליון שקל בשנה. בנוסף יעניקו שירותים משפטיים לחברה ללא עלות בניסיון לגבות חובות מלקוחות החברה.

בול מסחר קרסה בחודש יוני לאחר שלא הצליחה להחזיר את החוב אותו גבתה בשוק ההון על ידי הנפקת אג"ח. בספטמבר החליטו נציגי בעלי האג"ח כי המו"מ עם רונן בכור, בעל השליטה והיו"ר של בול מסחר, לא נושאים פרי.

החברה הנפיקה שתי סדרות, סדרה א' בהיקף של 90.6 מיליון שקל וסדרה ב' בהיקף 45.4 מיליון שקל. תמורת קבלת החברה, מציעה הקבוצה כי החוב יעמוד על 142 מיליון שקל. סכומים שבקופת החברה יועברו לידי מחזיקי האג"ח על חשבון יתרת החוב. מעבר לכך,60% מהחוב בפריסה לשלוש שנים ללא ריבית כשהתשלום יעשה מידי חודש בחודשו. שאר החוב (40%), ישולם 8 שנים ממועד ההסדר.

בול מסחר עוסקת בעיקר בתחום ניכיון הצ'קים – והיא החברה הציבורית השלישית בתחום זה שקורסת, לאחר נפילתן של גיבוי אחזקות ויונט קרדיט אשתקד, שגם הן עברו לשליטת הנושים. בול מסחר הנפיקה שתי סדרות אג"ח בהיקף כולל של 135 מיליון שקל. סדרה א', בהיקף של 90.6 מיליון שקל, וסדרה ב', בהיקף של 45.4 מיליון שקל.

מדיניות הפרטיות - כדאי שתדע! מה בעלי האתרים חייבים לגלות לך

מדיניות הפרטיות - כדאי שתדע! מה בעלי האתרים חייבים לגלות לך 

התקנות החדשות בחוק הגנת הפרטיות מחייבות בין היתר לפרסם מדיניות פרטיות בקשר עם מאגרי מידע שנשמרים, שימו לב שהמועצה להגנת פרטיות מעודדת אתרי אינטרנט לפרסם מדיניות פרטיות פשוטה, מנוסחת בשפה ידידותית, שתבהיר לגולשים מהם נוהגי האתר בתחום איסוף המידע האישי והשימוש בו

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום

למרות שפעמים רבות יכול מסמך גנרי לענות על דרישות תקנות חוק הגנת הפרטיות, כדאי לשים לב שלא תמיד יכולה להופיע מדיניות פרטיות כמסמך שנוסח בצורה אחידה. כפי שמציע אתר תקנון בקטגוריית מדיניות פרטיות, לעיתים דרישת מסמך מדיניות הפרטיות ותנאיו הוא נגזרת מנהגיו ופעילותו הפרטניים של כל אתר ואתר. על מסמך מדיניות הפרטיות לשקף בצורה מדוייקת ושלמה את הפעילות. במידה שחל שינוי בצורת ההתנהלות הנהוגה באתר, על המדיניות לשקפו במועד תחילתו

בין הנקודות שמסמך מדיניות פרטיות צריך להתייחס אליהן

זהות הגוף המפעיל את האתר, מענו ודרכי ההתקשרות עימו

איזה מידע אוסף האתר אודות המשתמש, תוך אבחנה בין מידע שנאסף בידיעת המשתמש מראש (לדוגמה: טפסים מקוונים המשתמש נדרש למלא) לבין מידע שנאסף כחלק מתהליך הגלישה באתר (כדוגמת כתובת IP שממנה מגיע הגולש, דפים שהוא צופה בהם וכיו"ב)

האם המידע מזהה אישית את הגולש

כיצד יישמר המידע הנאסף

האם חלה על המשתמש חובה חוקית למסור את המידע או שמסירתו מותלית ברצונו

מה השימוש שייעשה במידע

האם המידע יימסר לצדדים שלישיים, ואם כן – לאילו צדדים שלישיים ובאילו נסיבות

האם האתר מפעיל אמצעים העלולים לשמש להתחקות אחר גולשיו, כדוגמת Cookies או Web Beakons.

במידה שמופעלים אמצעים כדוגמת Cookies – מהם אמצעים אלה, לאיזה מטרה הם משמשים, האם הגולש יכול לנטרל אותם ומה תהיה תוצאת הניטרול

האם האתר מתיר לצדדים שלישיים – כדוגמת מפרסמים או חברות לניהול פרסום המשלבות 'באנרים' באתר - להתחקות אחר משתמשי האתר. אם כן, באילו אמצעים מתבצעת התחקות זו, לאיזו מטרה, מהו המידע האישי שהיא חושפת אודות הגולש וכיצד ניתן להמנע ממסירתו

איזה צעדים נוקט האתר לאבטחת המידע הנאסף ומה מידת הבטחון שהם מעניקים לגולש

הודעה בדבר זכותו של הגולש לעיין במידע ולתקנו או למוחקו, כאמור בהוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981

הבהרה האם מדיניות הפרטיות תתוקן מעת לעת, מה תהיה תחולת התיקון והיכן וכיצד יפורסם

לא מיותר לציין, כי בהתאם לפרסומים, המועצה להגנת פרטיות בישראל סבורה עוד כי –

הצבת 'רוגלות' (Spywares) לסוגיהן במחשב המשתמש היא עבירה פלילית לכאורה אם לא קיבלה הסכמה מפורשת ומודעת של המשתמש. לעניין זה הסכמה מודעת פירושה חתימת הלקוח על טופס משוב חיובי וברור.

בכל מקום שהמידע הנאסף אודות הגולש הוא מידע המזהה או עלול לזהותו אישית, אין להסתפק במדיניות פרטיות אלא לקבל הסכמה מפורשת של הגולש לאיסוף המידע. בפרט יש להקפיד בכך בעת שהמידע הנאסף מיועד להעברה לצדדים שלישיים או בעת שאתר האינטרנט מתיר לצדדים שלישיים לאסוף מידע על גולשיו (לדוגמה: בעת שחברות המנהלות את הפירסום באתר מורשות להציב Cookies במחשב המשתמש באמצעות ה'באנרים' שהן מציגות בפניו);

המועצה קוראת שלא להשתמש באמצעים המנטרים את פעילות הגולש באתר, כדוגמת Cookies, אלא אם הדבר נחוץ לתפקודו התקין של אתר האינטרנט, רק במידה הנחוצה לתפקוד תקין כאמור ורק אם לא נמצא אמצעי אחר שפגיעתו בפרטיות קטנה יותר. במקרה כזה ממליצה המועצה להימנע ככל הניתן משימוש ב- Cookies קבועים ולהסתפק ב- Session Cookies בלבד, שיפקעו עם סגירת הדפדפן. בכל מקרה קוראת המועצה שלא לאחסן ב- Cookie מידע אישי בכלל, ובלתי מוצפן בפרט, כדוגמת כתובות דואר אלקטרוני;

המועצה קוראת שלא להתיר לצדדים שלישיים לאסוף מידע על פעילות גולש באתר אלא אם הדבר נחוץ לתפקודו התקין של אתר האינטרנט, רק במידה הנחוצה לכך ורק אם לא נמצא אמצעי אחר שפגיעתו בפרטיות קטנה יותר;

נוסח לדוגמה של מדיניות פרטיות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק דיני אינטרנט, פרטיות ובייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס- על איקיוטק, מלך עירום, איקיוטק וחקירה תקשורתית

עו"ד נועם קוריס- על איקיוטק, מלך עירום וחקירה תקשורתית

פרשת איקיוטק שכללה חקירה משטרתית מתוקשרת, מעצר בית, ועדות בכנסת ספקולציות, קמפיין תקשורתי גדול ודרמות שונות ומשונות, הסתיימה כצפוי בחקיקת חוק חדש שנקרא חוק איקיוטק ואשר נועד להגן על צרכנים מפני גבייה משפטית ובלתי שירותית של חובות לעסקים.

חוק איקיוטק שבשמו הפורמלי נקרא תיקון מס' 46 בחוק הגנת הצרכן מתשע"ו-2016 קובע סדרת הגנות על הצרכן מפני הליכים משפטיים שעלול לנקוט נגדו עסק, ובין היתר עוסק הטוען כי צרכן לא שילם חיוב במועד שנקבע לכך חייב בתוך לכל היותר שבועיים להוציא הודעת חיוב שתכלול את פירוט החוב בלבד אם ברצונו לחייב את הצרכן בעלויות הגבייה, ובתוך ארבעה חודשים לכל היותר שאם לא כן יהא אסור לעסק לגבות את החוב כלל.

אסור לעסק לכלול התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים ואסור לו לשלוח את פירוט החוב על ידי אחר (למשל עו"ד).

החוק גם קובע, שאם צרכן מבקש בכתב או בעל פה, לקבל תיעוד המאשר את קיומה של העסקה שלגביה נשלחה אליו הודעת חוב, ישלח לו העוסק תיעוד כאמור בתוך 14 ימים ממועד הבקשה.

המלך כאן די עירום, כי אם משהו היה לא בסדר בהתנהלות עורכי הדין בפרשת איקיוטק אז למה בעצם היו צריכים לחוקק את חוק איקיוטק ?  זה די ברור שרק בגלל שהכל נעשה כדין היה צריך בדיעבד לחוקק חוק אבל זה לא הפריע שכמו גם בפרשות אחרות, היו שבועות שכמעט בכל יום היו מעטרות כותרות העיתונים והמהדורות על מעצרים וחקירות. קשה בישראל שלא לשים לב שאין סקטור ללא פרשות וחקירות פליליות עליו קראנו כבר על רבים ממנו שנחשדו, שנחקרו, שנעצרו, על חלק מסוים מהם קראנו שבסופו של יום הועמדו לדין או אפילו הורשעו אבל על אף אחד כמעט לא קראנו שנגנזה נגדו החקירה, למרות שבמקרים רבים למדי חקירות המשטרה נגנזות, ובדיקת הרשויות מלמדת שאין מקום להעמיד לדין או להגיש כתב אישום נגד האדם שנגדו קראנו כותרות מרובות, שלא רק שלא עודכנו, אלא שברוב המקרים גם עדיין מתנוססות בכל חיפוש בגוגל. כתבות וכותרות העוסקות במעצרים וחקירות פליליות אנחנו רואים לא מעט באתרי החדשות ובתקשורת כמעט בכל יום, חקירת המשטרה בעניינו של ראש עיר כזה ואחר, על מעצרו של איש העסקים התורן, חברי הכנסת, השר, ראש הממשלה ואפילו רעייתו.

לא כולם יודעים, אבל סעיף 25 (א) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה 1965 קובע, כי אם פורסם באמצעי תקשורת שנפתחה חקירה פלילית נגד אדם או שהוגש נגדו כתב אישום או שהורשע בעבירה, והתקבלה החלטה לסגור את התיק, לא להגיש כתב אישום או לעכב הליכים, או שזוכה האדם או התקבל ערעורו, לפי הענין (בסעיף זה - החלטה עדכנית), ודרש אותו אדם בכתב מאמצעי התקשורת לפרסם את ההחלטה העדכנית, יפרסם אמצעי התקשורת את ההחלטה העדכנית בתוך זמן סביר מיום קבלת הדרישה; לענין סעיף זה, "הורשע" - לרבות קביעה של בית המשפט שהאדם ביצע עבירה, בלא הרשעה.

תת הסעיף (ב) של אותו סעיף בחוק קובע, כי החלטה עדכנית תפורסם בהבלטה הראויה ובהתחשב, בין השאר, בדרך שבה פורסמה הידיעה שאותה יש לעדכן.

נראה לי שרובכם שמתם לב, שבעבר לפני מספר שנים פורסמו בתקשורת ידיעות מרובות בעניין פרשת איקיוטק, כאשר רבות מהכתבות בתקשורת אודות פרשת איקיוטק עסקו דווקא בעורכי הדין שנטלו על עצמם לייצג חברה זו.

אומנם החוק בישראל עושה הפרדה מלאה בין עורך הדין לבין הלקוח, וכולנו זוכרים שגם את איוון האיום (איוון דמיאניוק) ייצג עורך דין, שכן כל הרעיון וכל השיטה עוסקים בדיוק בכך שכל אחד זכאי לייצוג עורך דין- בלי קשר למה הוא עשה או במה הוא נחשד.

בעניין פרשת איקיוטק, בחרו רבים בתקשורת ואחריהם גם חלק מהרשויות להפנות חשדות נגד עורכי הדין שייצגו את החברה ואף דבר החקירה והבדיקה של לשכת עורכי הדין בעניינם של עורכי הדין שייצגו את איקיוטק זכתה לכותרות רבות.

הרבה כלי תקשורת פרסמו את הבדיקות והחקירות של עורכי הדין שייצגו את איקיוטק אבל אם להגיד את האמת, בינתיים לא ראיתי כתבות דומות שעדכנו את הציבור על כך שדווקא בחינת הטענות ובחינת העובדות לימדו, שעורכי הדין של איקיוטק לא עברו עבירות משמעתיות לפי החלטתה של לשכת עורכי הדין כך שפרשת איקיוטק נגנזה לאחר בדיקות מקיפות ומעמיקות שנעשו על ידי לשכת עורכי הדין- תוך שנקבע שעורכי הדין עצמם פעלו בצורה סבירה ומבלי שעברו שום עבירה.

בכל מקרה ובינתיים, עד שאמצעי התקשורת שפרסמו את דבר החקירה של לשכת עורכי הדין יפרסמו גם עדכון מתאים על גניזת פרשת איקיוטק בהקשר של עורכי הדין- אז הנה אני מעדכן אותכם שלשכת עורכי הדין קבעה שפרשת איקיוטק נגנזה, ושהבדיקה הראתה שלפחות הח"מ לא ביצע שום עבירה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המלצות משטרה בתקשורת

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

עו"ד נועם קוריס – על מדונה ועל הסרת תוצאות מגוגל

עו"ד נועם קוריס –  על מדונה ועל הסרת תוצאות מגוגל

עו"ד נועם קוריס הוא מייסד משרד נועם קוריס ושות' בשנת 2004. משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס בעל תואר מאסטר במשפט, מאוניברסיטת ברר אילן. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

איזה מישהי סיפרה לי, שאיזה פלוני אובססיבי הקים נגדה בלוג באינטרנט ובו הפליא כנגדה באמירות קשות, רמיזות בעייתיות, פרשנויות מגמתיות וכל מיני פרסומים, שיש מי שיאמר שיש בהם לשון הרע ויש מי שסתם יגיד שהם מבישים ומטרידים.

בכל מקרה, הסתבר שרכלנות, ירידה נמוך, שימוש חוזר בשמה של המישהי ועוד כמה דפוסים יחד עם אובססיביות, יצרו יחד מצב שבו כל מי שהקיש את השם של המישהי בגוגל, הגיע בתוצאה הראשונה לאותו בלוג באינטרנט, שתוחזק באובססיביות, על ידי אותו הפלוני.

אומנם בהתייחס לגוגל, לפי בית המשפט בישראל, בכתבה של חן מענית, גלובס: "מנוע החיפוש אינו יוצר תוכן בעצמו, והמידע מוכנס באופן אוטומטי למנוע החיפוש של גוגל ולא יכול מבחינה מעשית לעבור בדיקה מקדמית של גורם אנושי אשר יבדוק את אותו מידע".

אבל במציאות מסתבר, שרובנו מבצעים חיפושי גוגל לגבי שמותיהם של רבים מהאנשים שנקרים בדרכנו, במסגרת יחסי עבודה, יחסים אישיים וחברתיים, ויחסים רומנטיים והעדפות החיפוש שלנו בגוגל לעיתים, קובעות הרבה לגבי ההחלטות שאנחנו מקבלים.

השבוע  הבלוג הזה נגד המישהי הוסר, ואחרי שהיא חגגה ושמחה, והיא שאלה אותי מה דעתי לגבי כל האיזכורים שאותו פלוני אובססיבי פיזר נגדה באינטרנט, "איך נפתרים מהם?" היא שאלה.

השאלה שלה הזכירה לי סיפור מספר שכתבה מדונה על מיסטר פיבודי והתפוחים, היא סיפרה בפתח ספרה, שההשראה לספר באה מסיפור בן כ - 300 שנה, שסיפר לה המורה שלה לקבלה. והוא במקור חופר על ידי הבעל - שם - טוב (הבעש``ט), שהקדיש את חייו ללימוד ולעזרה לזולת.

הסיפור מספר על רב מסוים, שלאור טעות בפרשנות של ילד אחד, עיירה שלמה נשטפה בלשון הרע נגדו מבלי שניתנה לו האפשרות אפילו להתייחס וכאשר לאחר שהתבררו העובדות לאותו הילד והסתבר שאותו רב שילם מראש על תפוחים שנטל ממר פיבודי ולא גנב אותם, ביקש הילד לכפר על מעשיו ואותו הרב העלה את הילד על הר גבוה, וקרע לגזרים כרית נוצות גדולה שנטל עימו.

אין ספור הנוצות שהתפזרו ברוח החזקה מראש ההר, התפזרו בכל הכפר והמרחבים שסביבו. "גזרי הנוצות שהתפזרו לכל עבר", אמר הרב, "הן גזרי לשון הרע שפורסמו והרכילויות", עכשיו רק צריך לאסוף אותן חזרה אל תוך ציפת הכרית.

עו"ד נועם קוריס כותב בקפה themarker על הסרה מגוגל

הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן , עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg על הסרה מגוגל ,  עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היום, עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg, עו"ד נועם קוריס כותב ב nfc, עו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.il, עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר, עו"ד נועם קוריס בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס ביוטיוב, עו"ד נועם קוריס בטוויטר, עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס, עו"ד נועם קוריס קבוצת עורכי דין בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס כתבה ב הארץ, , לכתבה בביזפורטל, עו"ד נועם קוריס: 20 אלף ₪ לכל ישראלי 

אם גם לכם או למישהו בסביבתכם יש בעיה דומה, אשמח אם תפנו אלי, אולי אוכל לסייע.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 20044.

עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו”ד נועם קוריס -  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו”ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס כותב פוסט הומריסטי על חוק המוזאין ברוח פורים

עו"ד נועם קוריס כותב פוסט הומריסטי על חוק המוזאין ברוח פורים

בילדותי, במושב חקלאי בעמק יזרעאל, התחרו ביניהם התרנגולים הראשיים  בלולים של המושב מול קולות המואזין בכפרים הערביים השכנים, מי יעיר את החקלאים העייפים ראשון, עם הנץ החמה ואולי קצת קודם, מי יהיה המעיר הראשי של העמק השקט.

הרבה שנים עברו מאז, אני כבר לא ילד, ועתה על שולחן הכנסת עבר בקריאה טרומית חוק המואזין המתערב בצורה משמעותית בתחרות רבת השנים על הזכות להעיר חקלאים ואחרים משנתם, בין התרנגולים בלול לבין המואזין ומערכות הכריזה.

אולי לא מיותר לציין, שנראה שהטבע מלכתחילה נתן יתרון בולט לתרנגולים, כך שהמואזין קיבל חיזוק משמעותי ואולי אף בלתי הוגן בשנת 1671, עת הומצאה מערכת הכריזה הראשונה (חצוצרות הדיבור), עבור החברה המלכותית של בריטניה, אשר במהלך השנים נתנה יתרון בולט ומשמעותי לקרבות שהתנהלו בישראל על התואר המעיר הלאומי, בין התרנגול לבין המואזין.

אבל, בטבע כמו בטבע, שום יתרון לא נשאר לעד ומתוך 'הקריזה' שחטפו כמה חכ"ים בדיון על הכריזה נראה שאכן כנסת ישראל הצביעה בעד התרנגולים ונגד המואזין ואולי למשך 350 השנים הבאות אכן יהיו אלו התרנגולים שיעירו בבוקר.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי זה 133 שנים. 

מאמרים מאת נועם קוריס משרד עורכי דין academics.co.il

עו"ד נועם קוריס - רשימת כל החברות בפירוק לפי הכונס הרשמי מאת: נועם קוריס משרד עורכי דין |  דיני תאגידים |  05/02/17 |  4 צפיות בהתאם לדו"ח הכונס הרשמי שפורסם ביום 18-12-2016, נא לשים לב להערות בדו"ח הכנ"ר,מהן ניתן ללמוד שקיימות חברות מתוך החברות הנ"ל, שסיימו את הליך הפירוק. למאמר המלא...

עו"ד נועם קוריס מסביר מדוע מרבית התובענות הייצוגיות אינן מאושרות מאת: נועם קוריס משרד עורכי דין |  חוק ומשפט - כללי |  03/02/17 |  70 צפיות מדוע מרבית הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות אינן מאושרות על ידי בתי המשפט ? למאמר המלא...

עו"ד נועם קוריס כותב על תפקיד בעלי מניות בחברה מאת: נועם קוריס משרד עורכי דין |  דיני תאגידים |  01/02/17 |  141 צפיות עו"ד נועם קוריס כותב על תפקיד בעלי מניות בחברה למאמר המלא...

עו"ד נועם קוריס כותב על מקורות הסודיות הבנקאית מאת: נועם קוריס משרד עורכי דין |  תורת המשפט |  28/01/17 |  230 צפיות עו"ד נועם קוריס כותב על מקורות הסודיות הבנקאית למאמר המלא...

משרד עו"ד נועם קוריס כותב על צוואה שוללת מאת: נועם קוריס משרד עורכי דין |  דיני משפחה |  08/11/15 |  831 צפיות צו הקפאת הליכים (תיקון מס' 19) תשע"ב-2012 למאמר המלא...

כל מה שרצית לדעת על המחאות זכות מאת עו"ד נועם קוריס מאת: נועם קוריס משרד עורכי דין |  דיני חוזים |  08/11/15 |  1201 צפיות כל מה שרצית לדעת על המחאות זכות מאת עו"ד נועם קוריס, הסבר על הדין המצוי בענייני המחאות זכות לפי חוק המחאת חיובים למאמר המלא...

נועם קוריס כותב על חוק התקשורת מאת: נועם קוריס משרד עורכי דין |  דיני אינטרנט |  09/12/10 |  1060 צפיות עורך דין נועם קוריס כותב על חוק התקשורת ועל השלכותיו על ההתנהלות ברשתות החברתיות למאמר המלא...

הנחיות לרישום עמותה מאת: נועם קוריס משרד עורכי דין |  דיני תאגידים |  09/12/10 |  2312 צפיות ההנחיות המלאות לרישום עמותה אצל רשם העמותות, ניתן כשירות ממשרד עו"ד נועם קוריס ושות' (נ. קוריס ושות') למאמר המלא...

נטל ההוכחה בתביעות על פי שיקים מאת: נועם קוריס משרד עורכי דין |  דיני עסקים |  08/12/10 |  1330 צפיות כלל מוכר במשפט הוא שהמוציא מחברו עליו הראיה וכאשר אדם מבקש מבית המשפט לפסוק לזכותו עליו להוכיח לבית המשפט שהוא אכן זכאי לפסיקה שהוא מבקש. הנתבע, רשאי להביא ראיות פוזיטיביות לכך שאינו חייב בסעד לגביו הוא נתבע אך במידה ואף אחד מהצדדים לא יצליח להוכיח את טענתיו יצא מכך הנתבע נשכר, לאור כלל המוציא מחברו. כאשר התובע אוחז בשיק משתנה נטל ההוכחה ומועבר למושך השיק, שכתב את השיק חתם עליו. למאמר המלא...