יום רביעי, 24 ביולי 2019

הבנק לא מוכן לשחרר את הכסף- ניהול עזבון

הבנק לא מוכן לשחרר את הכסף- ניהול  עזבון

מקרה שהגיע לפתחי, מחדד  את חשיבות עריכת צוואה אצל עו"ד הבקיא בתחום, על מנת להביא בסופו של יום את רצונו של המנוח לידי ביטוי.

גברת אלמנה, ללא ילדים,  ביקשה להוריש את מלוא רכושה לשני אחייניה, ולאחיה המבוגר ממנה , ביקשה להשאיר סכום קצוב של 200,000 שקלים. לכאורה צוואה לא מסובכת , שנערכה ונחתמה בפני שני עורכי דין. רק שהגברת לא העלה בדעתה שלאחר מותה ייאלץ בית המשפט להתערב בחלוקת עזבונה, על מנת לממש את רצונה.

ועוד כמה מאמרים:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזק לייב

הגברת נפטרה לאחר 10 שנים ממועד עריכת הצוואה, ואחיה המבוגר ממנה האריך חיים.
עת פנו אלינו שני היורשים, לפי הצוואה – האחיינים – להוציא לפועל את הצוואה, התברר  כי  האח המבוגר ,שהוא דודם של האחיינים, בשנות ה – 90  לחייו , מצבו הבריאותי לא ידוע, אין כל קשר איתו והוא מתגורר בארה"ב, שנים רבות.



בשלב ראשון  פעלנו להוצאת צו קיום צוואה. המדובר בצו פורמלי , הניתן בסופו של  יום, לאחר הגשת בקשה לרשם לענייני ירושה או לבית הדין הרבני (סמכות מקבילה ), לאחר פרסום בעיתון, לאחר מתן זמן להתנגדות.  כבר בשלב הוצאת צו קיום צוואה ניתן לבקש למנות מנהל עזבון, מהרשם לענייני ירושה, בתנאי שכל היורשים נתנו הסכמתם לכך. במקרה כאן , לאור הנסיבות, לא ניתן היה להשיג את הסכמתו של היורש השלישי, המתגורר בחו"ל.

לאחר קבלת צו קיום צוואה, בו הופיעו שלושת היורשים, האחיינים הם היורשים של כל עזבונה של המנוחה, והיורש השלישי, הינו : “ יורש  במנה "  , חלקו בעזבון 200,000  שקלים.
עת הגיעו שני היורשים לבנק על מנת  לשחרר את חלקם , התנגד הבנק נחרצות, ועמד על כך כי  על שלושת היורשים להגיע יחדיו לסניף הבנק, על מנת שכל אחד מהם יקבל, בעת ובעונה אחת, את חלקו.

הנסיבות המיוחדות של המקרה , לא איפשרו זאת, ועדיין הבנק עמד על שלו.

היות ואין הסכמה של כל היורשים למינוי מנהל עזבון, פנינו לבית המשפט על מנת שישתמש בסמכות המוקנית לו על פי חוק למנות מנהל עזבון, לצורך חלוקת עזבונה של המנוחה.

במסגרת תפקידו, מנהל העזבון , מנהל את העזבון כולו עבור כל היורשים, הגם שמי שביקש את המינוי או אחד מן היורשים.

תפקידו של מנהל העזבון הוא לכנס את נכסי העזבון, לשלם את חובות העזבון, ולחלק בין היורשים מה שנותר, בהתאם להוראות הצוואה, ובאישור בית המשפט.

לאור הנסיבות המיוחדות של  המקרה, נעתר בית המשפט  ומינה אותי כמנהלת עזבוונה של המנוחה.
עם המינוי, חתם בית המשפט על צו מינוי מנהל עזבון, באמצעותו פניתי לבנק ופתחתי  חשבון נאמנות ספציפי המיועד לכל כספי עזבונה של המנוחה.

לחשבון זה הועברו כספים שהיו בחשבונות הבנק של המנוחה, ומחשבון זה שולמו חובות העזבון , טרם חלוקת העזבון ליורשים.

באישור בית המשפט חולקו הכספים, בהתאם להוראות הצוואה, לכל יורש, כשסוף טוב שליורש המתגורר בחו"ל נמצא חשבון בנק פעיל בארץ.

כך שאם אתם לא רוצים להשאיר "צרות"  ליורשים שלכם, נא כסו את כל הפינות, ופנו לעו"ד מומחה בתחום.

יפית לוי , עו"ד ונוטריון
אתר המשרד: www.yafit-law.co.il



יום שישי, 19 ביולי 2019

גמלת הביטוח הופסקה ונגד העותר החלו הליכי גבייה

גמלת הביטוח הופסקה ונגד העותר החלו הליכי גבייה
עניינה של עתירה זו בבקשת העותר, עו"ד רמי מרמלשטיין (להלן: העותרלהורות למוסד לביטוח לאומי (להלן: ביטוח לאומי), להמשיך ולשלם את גמלת הנכות ששולמה לו עד יום 22.12.2017. עוד מבקש העותר, כי המשיב 1, בית הדין הארצי לעבודה (להלן: בית הדין הארצי)והמשיב 2, בית הדין האזורי לעבודה (להלן: בית הדין האזורי) ינמקו מדוע לא ימשיך העותר לקבל את גמלת הנכות מהביטוח הלאומי.  

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

אלה, בקצרה, העובדות הצריכות לענייננו: החל מיום 1.5.2016, היה העותר זכאי לקבלת גמלת נכות מהביטוח הלאומי, בשל תאונת עבודה. בשלב מסוים התעוררו בביטוח הלאומי חשדות באשר לנסיבות קרות התאונה, והעותר זומן לחקירה. ביום 28.12.2017 נשלחה הודעה למענו של העותר, ובמסגרתה צוין כי גמלת הנכות – תופסק, וכי הוא נדרש להשיב את הכספים ששולמו לו עד כה. בעקבות האמור, הגיש העותר ביום 7.1.2018 נגד המוסד לביטוח לאומי תביעה בבית הדין האזורי, בגדרה ביקש להורות לביטוח הלאומי להכיר בתאונה שארעה לו כתאונת עבודה, ולהחזיר את גמלתו. במקביל הגיש העותר ביום 10.1.2018 בקשה למתן סעד זמני, במסגרתה ביקש כי הביטוח הלאומי יחדל מהליכי הגבייה שנפתחו נגדו לצורך השבת כספי הגמלה ששולמו לו. בהחלטה מיום 8.2.2018, דחה בית הדין האזורי את הבקשה: "לא הובא בפניי טעם שיצדיק מתן החלטה על עכוב הליכי גבייה, ודאי לא הוכחה יכולת פרעון עתידית של התובע 'העדיפה' על זו של הנתבע".



החלטת בית הדין האזורי לא הניחה את דעתו של העותר, וביום 8.3.2018 הגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי. דיון בבקשה התקיים ביום 24.5.2018, ובמהלכו הסכימו ביניהם הצדדים, כי בשלב זה הביטוח לאומי לא יגבה מהעותר תשלומים נוספים מעבר לאלו שכבר נגבו.

בדיון שהתקיים ביום 14.10.2018 לפני בית הדין האזורי, הוחלט כי התיק יועבר למותב אחר לצורך שמיעת הראיות. עוד נקבע, כי מנהל הלשכה המשפטית של הביטוח לאומי בתל אביב, יזמן את ב"כ העותר לפגישה במטרה לנסות ולהגיע לפתרון שיאפשר את מיצוי זכויות העותר עד להכרעה בתובענה גופה. הצדדים לא הצליחו לתאם ביניהם פגישה, וביום 24.10.2018 פנה ב"כ העותר לבית הדין האזורי בבקשה שיתערב בתיאום הפגישה, כשלדבריו, "הנושא העיקרי אשר עמד על הפרק [..] היה השבת קצבת הנכות עד להכרעה בעניינו". בהחלטת בית הדין האזורי לעבודה מיום 29.10.2018 נקבע כדלקמן: "משבאה הבקשה התשובה והתגובה בפניי- כמדומה, אין לי אלא להצר כי נמצא לפרקליטים הנכבדים 'להתקוטט' על גבי פנייה לביה"ד- תחת פתרון פשוט ראוי ובסיסי – באופן ישיר!! כך או כך- יודיע עו"ד אמון לעו"ד אפרים- בכתב- 3 מועדים לפגישה עם שובו- וזו תבחר מועד נוח לה- ויקיימו הפגישה. מעבר לכך- איני מוצאת עוד להדרש להליך!!".

על החלטה זו הגיש העותר ביום 4.11.2018 בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי, במסגרתה ביקש כי הביטוח הלאומי יחזור לשלם לו את גמלת הנכות עד להכרעה בתובענה שהגיש. בית הדין הארצי דחה את הבקשה, שכן "הבקשה הנוכחית מקדימה את זמנה. עיון בהחלטה מיום 29.10.18 ובהשתלשלות העניינים בתיק בית הדין האזורי, מעלה כי ההליך לא בא אל סיומו וכי תביעת המבקש טרם הוכרעה, שכן דיון הוכחות נקבע ליום 7.5.19 ויתר ההוראות שניתנו בהחלטת בית הדין מיום 14.10.18, בתום קדם המשפט, עומדות בעינן" (ההדגשות במקור, נ' ס').    

מכאן העתירה שלפנינו, במסגרתה טען העותר, כי מטעמי צדק ראוי היה לבתי הדין לעבודה להורות על שמירת המצב הקיים, ועל המשך תשלום גמלת הנכות עד להכרעה בתובענה שהגיש.

לאחר שבית המשפט העליון עיין בעתירה ובנספחיה ושקל את נימוקיה, בא ההרכב שדן בעתירה לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף. העותר הגיש את בקשתו לסעד זמני, וזו נבחנה ונדחתה – הן על-ידי הערכאה הדיונית, הן על-ידי ערכאת הערעור. משנדחו בקשותיו, הגיש את העתירה שלפנינו. כידוע, "בית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש ערכאת ערעור על החלטות בתי המשפט בערכאות דיוניות  למעט במקרים חריגים" (בג"ץ 3486/15 נטליה זברוב נ' המשרד לקליטת עליה, פסקה 2 (22.11.2015)). הנדון דידן אינו בא בגדרם של חריגים אלו, ואין עילה אפוא להתערב בהחלטת בית הדין הארצי.

אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף; וכך הורה בית המשפט העליון.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.