פושט רגל וישלם 3,000 ₪ בחודש לקופת הכינוס
בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 30.12.2018 בפש"ר 28136-01-16 שניתנה על ידי כב' השופט פבלו אקסלרד, והעלתה את צו התשלומים החודשי שמשלם המבקש לקופת הכינוס ל- 3,000 ש"ח בחודש.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו”ד נועם קוריס - על פיגועי טרור, איראן וטראמפ
המבקש מצוי בהליך חדלות פירעון, וניתן בעניינו צו כינוס ביום 28.1.2016, במסגרתו נקבע צו תשלומים חודשי בגובה 500 ש"ח. לפי תסקיר הנאמן מיום 27.12.2017 (להלן: "תסקיר הנאמן"), גובה החוב שאושר עומד על 1,575,330 ש"ח, בנוסף לחובות בדין קדימה בסך 38,445 ש"ח. לחייב נושה עיקרי, אשר חובו כלפיו עומד על סך של 1,336,026 ש"ח (להלן: "הנושה העיקרי"). לפי מידע שנמסר לנאמן, נטען כי החייב הוא בעליו של אתר האינטרנט "שחקן מעוף" (להלן: "האתר"), המפרסם עדכונים ועצות להשקעה בשוק ההון, ובמסגרתו מוצעים קורסים בתשלום, ומופיעות בו פרסומות ממומנות. אי לכך ערך הנאמן חקירה סמויה, שממצאיה טרם הועברו לבית המשפט קמא, אך פורטו בהרחבה בתסקיר הנאמן. לפי האמור בתסקיר הנאמן דו"ח החקירה מציג הוכחות לכך שהמבקש הוא בעל האתר. נטען כי למבקש הכנסות שאינן מדווחות מהפעלת האתר, והוא זומן לחקירה במשרדי הנאמן, אך הכחיש את הדברים. בתגובתו מיום 6.11.2018, ציין הנאמן כי החקירה הסמויה נמשכת, והתחייב שממצאיה יועברו לבית המשפט קמא תוך 60 ימים, אך אלו לא הועברו במועד. בהחלטה מיום 3.12.2018, הורה בית המשפט כי הנאמן יעדכן בעניין הליכי החקירה בתוך 90 ימים.
ביום 1.1.2018, הגיש הנושה העיקרי בתיק בקשה לביטול הליך פש"ר, ולחלופין להגדלת צו התשלומים החודשי לסכום של 5,000 ש"ח, במסגרתה טען כי המבקש פועל בחוסר תום לב, ועל כן אין לאפשר לו להמשיך בהליך הפש"ר. בתגובה מיום 1.3.2018 התנגד הנאמן לבקשה העיקרית בעניין ביטול הליך הפש"ר, אך המליץ לקבל את ההמלצה החלופית, ולהעלות את צו התשלומים החודשי ל-5,000 ש"ח. לאחר מספר חודשים בהם הוגשו תגובות המבקש, הנושה העיקרי והנאמן בנושא זה, הגיש המבקש ביום 23.12.2018 לבית המשפט קמא דו"חות כלכליים לשנת 2018, ומסמכים נוספים, כגון התראות בגין אי תשלום חשבונות חשמל וארנונה, התראות לפני ביטול זכויות בקופת החולים, ועוד. לטענת המבקש, טענות הנושה העיקרי מומצאות, והמסמכים שצירף המבקש מעידים כי הוא ובני משפחתו מתקיימים בדוחק רב. לטענתו סכום התשלום החודשי שננקב בבקשת הנושה, והומלץ על ידי הנאמן, הוא שרירותי.
ביום 30.12.2018 נתן בית המשפט קמא את החלטתו, שבעקבותיה הוגשו הבקשות שלפניי. בהחלטה זו הורה בית המשפט קמא על העלאת צו התשלומים החודשי לסך של 3,000 ש"ח. בית המשפט קמא ציין כי טרם התבררו ממצאי החקירה הסמויה, אך מעיון בתיק, ונוכח היקף חובותיו של המבקש, יש להורות כבר כעת על העלאת צו התשלומים החודשי, כדי לאזן בין זכויות המבקש לאינטרסים של נושיו. בנוסף, ציין בית המשפט קמא כי עולה שהמבקש מנהל עסקים שמהותם טרם הובהרה, מבלי שניתן אישור בית המשפט לכך. עוד צוין כי לאחר שיוגשו ממצאי החקירה ניתן יהיה לבחון את שאלת התשלום החודשי בשנית.
בבקשת רשות הערעור שלפניי טוען המבקש כי בית המשפט קמא העלה את צו התשלומים החודשי ללא בדל ראייה, ובניגוד לעולה מהמסמכים שהוגשו על ידו. לטענתו, הוא איננו מנהל עסקים שאינם מאושרים, וצר לו על כך שלא זכה לקבל את יומו בבית המשפט על מנת להתגונן מול טענות המבוססות על דו"ח שמעולם לא הוצג לו.
לאחר עיון בחומר שהוגש לבית המשפט העליון סבר העליון, כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, וזאת מבלי שתידרש תגובת המשיבים. השגת המבקש על סכום התשלום החודשי היא קביעה בעלת אופי זמני העשויה להשתנות בהתאם לשינוי הנסיבות (רע"א 4746/11 גרוזמן נ' כונס הנכסים הרשמי (26.10.2011)). בנוסף, הקביעות בדבר כושר החזר המבקש בהליכי חדלות פירעון, ובהתאם לכך גובה צו התשלומים החודשי שיושת עליו, נגזרות מהראיות והטיעונים שהובאו לפני הערכאה הדיונית. מכאן שמדובר בקביעות עובדתיות שבית משפט של ערעור אינו נוטה להתערב בהן, אלא במקרים חריגים בהם יימצא כי הערכאה הדיונית לא איזנה באופן סביר בין צרכי החייב לבין האינטרסים של נושיו (ראו: רע"א 8160/10 בן דב נ' עו"ד שרון, פסקה 3 (14.12.2010); רע"א 7567/18 מוקבל נ' כונס הנכסים הרשמי (2.12.2018)). במקרה דנן, בית המשפט לא סבר כי מדובר במקרה החורג מהאיזון הסביר, נהפוך הוא – בית המשפט קמא התייחס במפורש לנושא, ולא מצאתי כי שגה עת ביצע את האיזון האמור. כמו כן, בית המשפט קמא התייחס לאופייה הזמני של החלטתו, כאשר טרם חלף המועד להגשת עדכון הנאמן בעניין החקירה המתקיימת בעניינו של המבקש, שיחול בעוד ימים ספורים. בית המשפט קמא הדגיש שלאחר הגשת הממצאים, ניתן יהיה לבחון את שאלת התשלום החודשי בשנית. משכך, לא מצא בית המשפט העליון כל הצדקה להתערבותו.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.
