יום שני, 15 באפריל 2019

מחזיק מניות בישראל ? אולי לא אמרו לך ומגיע לך כסף ?!

מחזיק מניות בישראל ? אולי לא אמרו לך ומגיע לך כסף ?!
200,000 ₪ שולמו למחזיק המניות שטבינסקי לאחר שבית המשפט קיבל את עמדת עורכי דינו לאשר הגשת תביעה נגזרת כפי שביקש, סך של 250,000 ₪ שולמו כהוצאות עם אישור הגשת התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב. איך מגישים תביעה נגזרת ומה ההבדל בין תביעה נגזרת לבין תביעה ייצוגית.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

השבוע פנה אלי לקוח במייל (kurislaw@gmail.com), ושאל אותי איך הוא יכול להחזיר לעצמו את חסרון הכיס שנגרם לו באחזקת מניות שהחזיק בבנק בשנים האחרונות. הוא קרא במדורי הכלכלה כמה כתבות שקצת הטרידו אותו, בנוגע לחלק מהמניות שהחזיק.

לא כל אחד מסוגל להבין כל ניואנס בכל כתבה כלכלית או כתבה משפטית, בעיקר לא כל אחד יכול להבין כתבות שלא מדברות בגובה העיניים, או כתבות שנראה שמי שכתב אותן לא כל כך הבין מה הוא כותב.
לעיתים קריאת הכתבה המטרידה בעיתון היא רק הניצוץ או הטרייגר שמביא לבחינת העובדות לאשורן, לפעמים בדיקה של העובדות על ידי עורך דין יכולה להביא גם להמלצה על אכיפה אזרחית אקטיבית ואפקטיבית.
החוק בישראל מעודד במצבים מסויימים אכיפה אזרחית, חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת זכויות יוצרים, הפרטיות וחוק התקשורת ממגדירים לצד אחריות פלילית ואפשרות לטיפול משטרתי בעבירה על חוקים אלו, גם מנגנון אכיפה אזרחית המקנה שיקול דעת לבית המשפט לפסוק אלפי ועשרות אלפי שקלים בעבור כל מעשה עוולה לפי סעיפים מסויימים בחוקים לעיל.
כך למשל, אם פלוני הכפיש אותך באינטרנט, קיימת לך אפשרות להגיש נגדו תלונה למשטרת ישראל שתהיה רשאית להגיש נגדו כתב אישום פלילי, וגם תעמוד לך האפשרות להגיש בעצמך קובלנה פלילית- וגם תביעה אזרחית לפיצוי גם ללא הוכחת נזק- בסכום שיכול להגיע עד 144,000 ₪ לכל פרסום מפר.
תיקון 40 לחוק התקשורת, המוכר לרובנו גם כחוק דואר זבל, הוכיח את עצמו במיגור תופעת הספאם בישראל, כאשר אלפי תביעות בעניין ספאם הוגשו מאז שנת 2008, מדי שנה ושנה ותוך דרישה לפיצוי ללא הוכחת נזק עד לסך של 1,000 ₪ לכל הודעת פרסומת בלתי רצויה, שיצרו בפועל אכיפה אזרחית יעילה, שהוציאה את הכלכליות של מרבית הודעות הספאם שנשלחו לאזרחי ישראל קודם לכן.
בצורה דומה, לצד הרשות לניירות ערך שתפקידה להגן על ציבור המשקיעים ולפקח על אכיפת החוק בשוק ההשקעות המקומי, מאפשר החוק בישראל שני מנגנונים עיקריים של אכיפה אזרחית והגנה על האינטרסים, גם של בעלי מניות פרטיים מהציבור הרחב.
מנגנון התביעה הייצוגית, אשר מתאים למספר עניינים וביניהם נושאים מתוך דיני הבנקאות, הביטוח, הצרכנות, תיקון 40 לחוק התקשורת וכמובן בעלי מניות או יחידות השתתפות מן הציבור.  
בעל מניות מן הציבור, אפילו אם הוא מחזק מספר מניות מצומצם בשווי של אלפי שקלים בודדים, רשאי בתנאים מסויימים להגיש תביעה ייצוגית בשם כל בעלי המניות ובגין כל שווי העוולות המתוארות בבקשתו- היכולות להגיע גם למיליארדי שקלים.
כאשר מתקבלת תביעה ייצוגית, יכול בעל המניות מן הציבור, שהגיש את התביעה האישית שלי לאור אחזקתו אפילו במניות בודדות, להיות מתוגמל לפי החלטת בית המשפט גם במיליוני שקלים.
מנגנון נוסף שמגדיר אכיפה אזרחית במקרים של אחזקת מניות בתאגידים, הנו מנגנון התביעה הנגזרת, מנגנון התביעה הנגזרת מאפשר אפילו לבעל מניות בודדות בחברה מסויימת, נניח מניות שנרכשו על ידו בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובאמצעות הבנק- להגיש במקרים מסויימים בקשה לבירור תביעה נגזרת, אשר די בכך שתאושר בכדי שבית המשפט ישקול את גובה התגמול לאותו בעל מניות מקרב הציבור.
הגשת בקשה לניהול תביעה נגזרת היא למעשה פעולה שנועדה להשיב לחברה עצמה כספים או חסרון כיס, אשר בדרך כלל בעלי השליטה בחברה מונעים מאינטרס אחר לגבי אותה השבה- השונה מהאינטרס של בעלי מניות המיעוט או הנושים.
בכדי לסבר את האוזן, בשנים האחרונות נפסקו לא פעם תגמולים בסכומים של מאות אלפי שקלים ויותר לטובת בעלי מניות מיעוט, ואפילו בשלב האישור להגיש את התביעה הנגזרת כבר נפסקו 200,000 ₪ למחזיק מניות בתנ"ג 18-10-00311 שטבינסקי נ' פסיפיקה אחזקות בע"מ ואח', בעוד לא פחות מ- 250,000 ₪ נפסקו כהוצאות עם אישור התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב. איך מגישים תביעה נגזרת ומה ההבדל בין תביעה נגזרת לבין תביעה ייצוגית.





עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום רביעי, 3 באפריל 2019

פושט רגל וישלם 3,000 ₪ בחודש לקופת הכינוס

פושט רגל וישלם 3,000 ₪ בחודש לקופת הכינוס
בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 30.12.2018 בפש"ר 28136-01-16 שניתנה על ידי כב' השופט פבלו אקסלרד, והעלתה את צו התשלומים החודשי שמשלם המבקש לקופת הכינוס ל- 3,000 ש"ח בחודש.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס - על פיגועי טרור, איראן וטראמפ
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

המבקש מצוי בהליך חדלות פירעון, וניתן בעניינו צו כינוס ביום 28.1.2016, במסגרתו נקבע צו תשלומים חודשי בגובה 500 ש"ח. לפי תסקיר הנאמן מיום 27.12.2017 (להלן: "תסקיר הנאמן"), גובה החוב שאושר עומד על 1,575,330 ש"ח, בנוסף לחובות בדין קדימה בסך 38,445 ש"ח. לחייב נושה עיקרי, אשר חובו כלפיו עומד על סך של 1,336,026 ש"ח (להלן: "הנושה העיקרי"). לפי מידע שנמסר לנאמן, נטען כי החייב הוא בעליו של אתר האינטרנט "שחקן מעוף" (להלן: "האתר"), המפרסם עדכונים ועצות להשקעה בשוק ההון, ובמסגרתו מוצעים קורסים בתשלום, ומופיעות בו פרסומות ממומנות. אי לכך ערך הנאמן חקירה סמויה, שממצאיה טרם הועברו לבית המשפט קמא, אך פורטו בהרחבה בתסקיר הנאמן. לפי האמור בתסקיר הנאמן דו"ח החקירה מציג הוכחות לכך שהמבקש הוא בעל האתר. נטען כי למבקש הכנסות שאינן מדווחות מהפעלת האתר, והוא זומן לחקירה במשרדי הנאמן, אך הכחיש את הדברים. בתגובתו מיום 6.11.2018, ציין הנאמן כי החקירה הסמויה נמשכת, והתחייב שממצאיה יועברו לבית המשפט קמא תוך 60 ימים, אך אלו לא הועברו במועד. בהחלטה מיום 3.12.2018, הורה בית המשפט כי הנאמן יעדכן בעניין הליכי החקירה בתוך 90 ימים.


ביום 1.1.2018, הגיש הנושה העיקרי בתיק בקשה לביטול הליך פש"ר, ולחלופין להגדלת צו התשלומים החודשי לסכום של 5,000 ש"ח, במסגרתה טען כי המבקש פועל בחוסר תום לב, ועל כן אין לאפשר לו להמשיך בהליך הפש"ר. בתגובה מיום 1.3.2018 התנגד הנאמן לבקשה העיקרית בעניין ביטול הליך הפש"ר, אך המליץ לקבל את ההמלצה החלופית, ולהעלות את צו התשלומים החודשי ל-5,000 ש"ח. לאחר מספר חודשים בהם הוגשו תגובות המבקש, הנושה העיקרי והנאמן בנושא זה, הגיש המבקש ביום 23.12.2018 לבית המשפט קמא דו"חות כלכליים לשנת 2018, ומסמכים נוספים, כגון התראות בגין אי תשלום חשבונות חשמל וארנונה, התראות לפני ביטול זכויות בקופת החולים, ועוד. לטענת המבקש, טענות הנושה העיקרי מומצאות, והמסמכים שצירף המבקש מעידים כי הוא ובני משפחתו מתקיימים בדוחק רב. לטענתו סכום התשלום החודשי שננקב בבקשת הנושה, והומלץ על ידי הנאמן, הוא שרירותי.
ביום 30.12.2018 נתן בית המשפט קמא את החלטתו, שבעקבותיה הוגשו הבקשות שלפניי. בהחלטה זו הורה בית המשפט קמא על העלאת צו התשלומים החודשי לסך של 3,000 ש"ח. בית המשפט קמא ציין כי טרם התבררו ממצאי החקירה הסמויה, אך מעיון בתיק, ונוכח היקף חובותיו של המבקש, יש להורות כבר כעת על העלאת צו התשלומים החודשי, כדי לאזן בין זכויות המבקש לאינטרסים של נושיו. בנוסף, ציין בית המשפט קמא כי עולה שהמבקש מנהל עסקים שמהותם טרם הובהרה, מבלי שניתן אישור בית המשפט לכך. עוד צוין כי לאחר שיוגשו ממצאי החקירה ניתן יהיה לבחון את שאלת התשלום החודשי בשנית.
בבקשת רשות הערעור שלפניי טוען המבקש כי בית המשפט קמא העלה את צו התשלומים החודשי ללא בדל ראייה, ובניגוד לעולה מהמסמכים שהוגשו על ידו. לטענתו, הוא איננו מנהל עסקים שאינם מאושרים, וצר לו על כך שלא זכה לקבל את יומו בבית המשפט על מנת להתגונן מול טענות המבוססות על דו"ח שמעולם לא הוצג לו.

לאחר עיון בחומר שהוגש לבית המשפט העליון סבר העליון, כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, וזאת מבלי שתידרש תגובת המשיבים. השגת המבקש על סכום התשלום החודשי היא קביעה בעלת אופי זמני העשויה להשתנות בהתאם לשינוי הנסיבות (רע"א 4746/11 גרוזמן נ' כונס הנכסים הרשמי (26.10.2011)). בנוסף, הקביעות בדבר כושר החזר המבקש בהליכי חדלות פירעון, ובהתאם לכך גובה צו התשלומים החודשי שיושת עליו, נגזרות מהראיות והטיעונים שהובאו לפני הערכאה הדיונית. מכאן שמדובר בקביעות עובדתיות שבית משפט של ערעור אינו נוטה להתערב בהן, אלא במקרים חריגים בהם יימצא כי הערכאה הדיונית לא איזנה באופן סביר בין צרכי החייב לבין האינטרסים של נושיו (ראו: רע"א 8160/10 בן דב נ' עו"ד שרון, פסקה 3 (14.12.2010); רע"א 7567/18 מוקבל נ' כונס הנכסים הרשמי (‏2.12.2018)). במקרה דנן, בית המשפט לא סבר כי מדובר במקרה החורג מהאיזון הסביר, נהפוך הוא – בית המשפט קמא התייחס במפורש לנושא, ולא מצאתי כי שגה עת ביצע את האיזון האמור. כמו כן, בית המשפט קמא התייחס לאופייה הזמני של החלטתו, כאשר טרם חלף המועד להגשת עדכון הנאמן בעניין החקירה המתקיימת בעניינו של המבקש, שיחול בעוד ימים ספורים. בית המשפט קמא הדגיש שלאחר הגשת הממצאים, ניתן יהיה לבחון את שאלת התשלום החודשי בשנית. משכך, לא מצא בית המשפט העליון כל הצדקה להתערבותו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.