כתב חשדות לפני שימוע לאמיר ברמלי ואח' בגין עבירות גניבה מרמה ועבירות כלכליות

 פרקליטות מיסוי וכלכלה שלחה היום לאמיר ברמלי ולגורמים נוספים הודעה כי היא שוקלת להעמידו לדין, בכפוף לשימוע, בגין עבירות של גניבה, מרמה, זיוף עבירות הלבנת הון, שיבוש הליכי משפט ועוד. הודעות נוספות נשלחו למספר חשודים שפעלו לצדו במסגרת הפרשה.

על פי כתב החשדות, בין השנים 2018 ועד אוגוסט 2020, במקביל להליך הפלילי שנוהל נגד ברמלי בפרשת קרן קלע (בגינו הוא מרצה כעת עונש מאסר של 10 שנים) ולהליכי הפירוק של קבוצת רוביקון, יזם ברמלי תכנית מרמתית נוספת לגיוס וגזילת כספי משקיעים, במסגרתה גויסו כ-20 מיליון שקלים מלמעלה מ-40 משקיעים.

 

הליך גיוס המשקיעים היה מרמתי מתחילתו ועד סופו, וכלל הצגת מצגים כוזבים רבים, לרבות הסתרת מעורבותו של ברמלי במיזם, זיוף ערבויות בנקאיות ומסמכים בנקאיים אחרים, הקמת אתרי אינטרנט מזויפים, התחזות לדמויות שונות ועוד. המצגים הכוזבים הוצגו למשקיעים בטרם ביצוע ההשקעה כדי לגרום להם להשקיע את כספם, ולאחר ביצוע ההשקעה כדי לעכב דרישות פירעון ונקיטת הליכים משפטיים מטעמם, כאשר התעוררו בקרבם ספקות ביחס לגורל ההשקעה.

 

בניגוד מוחלט למצגים שהוצגו למשקיעים, הכספים שימשו אך ורק לצרכיו השונים של ברמלי ולמימון המיזם המרמתי, בשיטת הפירמידה, מבלי שהייתה מלכתחילה כל כוונה להשקיע אותם באפיק עסקי כלשהו.

                                                                                   

ברמלי היה היזם, הגורם הדומיננטי והנהנה העיקרי מהונאת המשקיעים, והוא שקבע וקיבל את כל ההחלטות במסגרת המיזם המרמתי. לצד זאת, הסתייע בגורמים נוספים לשם שיווק המיזם וגלגול הכספים במסגרתו תוך ביצוע עבירות של הלבנת הון.

 

בנוסף, מיוחסות לברמלי מספר עבירות של שיבוש הליכי משפט בגין פעולות בהם נקט לקראת פרוץ החקירה ובבוקר החיפוש בביתו. פעולות השיבוש כללו הגשת תלונות סרק במשטרה והשמדת ראיות.

כתב אישום נגד ראש עיריית קריית מוצקין

 מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד ראש עיריית קריית מוצקין, חיים צורי, בגין עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה, פגיעה בפרטיות ושיבוש מהלכי משפט. כתב האישום הוגש על-פי החלטת פרקליט המדינה. בנוסף, הוגשו כתבי אישום נגד יוסי דואק, בעל מקומון באזור הקריות ומי ששימש כמ"מ ראש עיריית קריית ביאליק ונחשב למקורב לצורי; יוסי סטלקול, ששימש כמנהל מערכות המידע בעיריית קריית מוצקין; ודובי שפיגלר, תושב קריית מוצקין, בגין מתן שוחד לצורי.

בד בבד עם הגשת כתבי האישום, הוגשה הודעה על הסדר טיעון נגד נותן השוחד במסגרתו מתבקש בית המשפט להרשיע את שפיגלר, על פי הודאתו, במתן שוחד לצורי.  

 

כתב האישום שהוגש נגד צורי, באמצעות עורכות הדין אלכסנדרה קרא ושרה גרין, כולל שני אישומים. האישום הראשון מייחס לחיים צורי ויוסי דואק לקיחת שוחד מדובי שפיגלר. על פי הנטען, במהלך שנת 2017 פנו צורי ודואק לשפיגלר, שהיה באותה עת פעיל בסיעת "רוח חדשה" שמתמודדת בבחירות לרשויות המקומיות נגד סיעתו של צורי, והציעו לסדר לו ולרעייתו עבודה במסגרות של עיריית קריית מוצקין, ובתמורה העביר שפיגלר מידע ותכנים מתוך קבוצת וואטסאפ של פעילי "רוח חדשה". על-פי כתב האישום, צורי השתמש בתפקידו הציבורי וניצל את כוח משרתו, כדי להביא להעסקתם של שפיגלר ושל אשתו בעבודות שונות.

 

באישום השני נאשמים צורי וסטלקול בפגיעה בפרטיותם של תושבי קריית מוצקין שלא כדין. על פי כתב האישום, צורי השתמש בידיעות על ענייניהם הפרטיים של תושבי עיריית מוצקין, שנמסרו לעירייה לטובת ניהולה השוטף, לטובת צרכיו האישיים-פוליטיים. זאת, ע"י שימוש בנתונים אלה כדי לאסוף מידע בעל אופי פוליטי על התושבים, תיעודו בתוכנת מאגר מידע אשר שימשה את העירייה, והעברתו לגורמים שונים. נוסף על האמור, מיוחס לצורי כי קיבל כספים במרמה מתקציב העירייה, בהם השתמש כדי לפתח תוכנת מאגר מידע משודרגת, אשר יועדה לשרת, בין היתר, את צרכיו האישיים-פוליטיים, על אף העובדה שהתוכנה תוקצבה מתקציב העירייה.

 

בהמשך, ובעקבות פרסום כתבה עיתונאית שחשפה את החשדות לביצוע המעשים שיוחסו לצורי באישום השני, ועל רקע פנייה מקדימה לעירייה לקבל תגובה לנטען בכתבה, צורי ביצע פעולות שונות בכוונה למנוע או להכשיל חקירה פלילית, בין בדרך של העלמת ראיות ובין בדרכים אחרות.

 

לאחר הגשת כתב האישום, הגישה היועצת המשפטית לממשלה לוועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות בשל הגשת כתבי אישום, בקשה להשעיית ראש העירייה צורי מתפקידו. בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד ריצ'ארד סאלח מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי), נאמר כי ההשעיה נדרשת כדי למנוע מצב בו ימשיך ראש העירייה בכהונתו לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירות חמורות, שיש בהן משום ניצול לרעה לכאורה של הכוח השלטוני שהופקד בידו בנאמנות, והוטל צל כבד על יושרתו האישית.

עמדת היועצת המשפטית לממשלה בהליך שעניינו סירוב מתן שירותי סליקה בשל תלונות על הונאת קשישים

  היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, מסרה לבית המשפט המחוזי בת"א את חוות דעתה בנוגע להליך המתנהל כנגד חברת ישראכרט בגין סירובה לתת שירותי סליקה לחברה שהצטברו נגדה תלונות רבות בגין הונאת קשישים.

בשנים האחרונות זוהתה תופעה רחבת היקף במסגרתה לקוחות המשתייכים לאוכלוסיות מסוימות, ובפרט קשישים, נופלים קורבן למעשי הונאה, הטעיה והשפעה בלתי הוגנת של בתי עסק וכתוצאה מכך מתקשרים בעסקאות נמשכות, שבגינן נגבים מהם כספים רבים. עסקאות אלה מלוות בד"כ בשיווק אגרסיבי מצד בתי העסק, ומבוצעות לרוב בדרך של עסקת מכר מרחוק ("טלמרקטינג") ועסקאות רוכלות. 

חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה נמסרה במסגרת תביעה שהוגשה ע"י שתי חברות פרטיות, שעוסקות בין היתר בעסקאות טלמרקטינג ומשווקות שירותי התקנות ותיקונים של מוצרי חשמל ביתיים, כנגד חברת הסליקה ישראכרט בטענה כי סירובה לספק להם שירותי סליקה אינו סביר. לטענת ישראכרט התובעות מקיימות עסק שפעולותיו מעידות על התנהגות אנטי-צרכנית, הטעיית לקוחות ופנייה שיטתית ללקוחות קשישים. ישראכרט נימקה את סירובה לספק לחברות שירותי סליקה, בין היתר, בכך שבדיקה שערכה העלתה כי הגיל הממוצע של לקוחות התובעות הוא גבוה מהמקובל, כי ישנם חיובים חוזרים בסכומים מצטברים גבוהים וזאת בדגש על אותם לקוחות קשישים, כי אותרו מאות מקרים של חיובים כפולים בגין אותה עסקה וכן שיעורים גבוהים של החזרי חיוב ודחיית עסקאות. בשים לב לנתונים שנאספו ע"י החברה, התעורר בישראכרט חשש ממשי כי בפעילותן של החברות יש משום הטעייה והשפעה בלתי הוגנת. בעקבות שיעור תלונות גבוה וחריג של לקוחות, נערכה שיחה בין נציגי התובעות לנציגי ישראכרט והוצגו להם כלל הנתונים. על אף הבטחות מצד נציגי התובעות, היקף התלונות לא רק שלא ירד, אלא אף עלה. משכך אף סוכם מול החברות במסגרת פגישה נוספת כי העבודה עם האוכלוסייה המבוגרת תצומצם. חרף כך, המשיכו להצטבר בישראכרט תלונות רבות, לרבות מהמטה למאבק בעוקץ קשישים.

עמדת היועצת המשפטית לממשלה מוגשת לביהמ"ש בשים לב לאינטרס הציבורי שכרוך בתביעה, לרבות החשיבות בהגברת ההגנה על אוכלוסיית הקשישים. לעמדתה, בנסיבות המקרה ומכיוון שישראכרט הניחה תשתית עובדתית מבוססת לסירובה להעניק לחברות שירותי סליקה, יש בסיס לקיומו של חשש ממשי על פי הוראות החוק, ומשכך סירובה הוא סביר. כמו כן, בחברות האשראי מתקבל בזמן אמת מידע שמעיד על אופן ההתנהלות של בתי העסק ועל הפגמים בו (התכחשויות לעסקאות ונתונם אודות פגיעה בלקוחות). משכך, סבורה היועצת המשפטית לממשלה כי אין לצמצמם את מרחב שיקול הדעת של חברות הסליקה באופן שעלול לייצר הרתעת יתר שימנע מחברות הסליקה למנוע שירותים אלה במקרים בהן עולה חשש מצידן להתנהלות פוגענית על ידי החברות להן מסופקים שירותי סליקה. זאת, מכיוון שיהיה בכך כדי לפגוע באינטרס הציבורי, היות והן עשויות להיות הגורם שבידיו הכלים היעילים והמהירים ביותר להפסקת חיובי הלקוחות בגין עסקאות בלתי הוגנות. לאור האמור, הדגישה היועצת המשפטית לממשלה כי "יש לאפשר לחברות הסליקה להפסיק את ההתקשרות ואת העברת הכספים לבית העסק, כל עוד יש להבנתן חשש ממשי לפעילות המנוגדת לדין, בהתאם להוראות המפקחת על הבנקים". בנוסף טענה כי היעתרות ביהמ"ש לבקשת התובעות למתן צו מניעה נגד ישראכרט עלול לגרום נזק רב לצרכנים. לצד האמור, יובהר כי היועצת המשפטית לממשלה לא נדרשת לבחינת העובדות הקונקרטיות שנטענו ע"י מי הצדדים, ומותירה את ההחלטה האם ליישם את עמדתה לשיקול דעתו של ביהמ"ש.

בסוף דבריה ציינה היועצת המשפטית לממשלה כך: "המקרה שלפנינו מעלה עניין ציבורי ראשון במעלה, בשל העובדה שההליך עוסק במקרה פרטני של תופעה של פגיעה באוכלוסיות יעד לשיווק אגרסיבי בכלל, ועושק קשישים בפרט, וכפועל יוצא גם פגיעה בניהול התקין של חברות הסליקה שמבקשות להפסיק את מתן השירותים לאותם בתי עסק בהם נהוגה אותה פרקטיקה פסולה. מכאן, החשיבות בהעברת מסר ברור לפיו לא ניתן להשלים עם ניצול ופגיעה באוכלוסיות שונות".

 

העמדה הוגשה על ידי עו"ד שלמה כהן ואריאל אררט מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), לאחר שגובשה בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי), הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, הפיקוח על הבנקים, המשרד לשוויון חברתי והיחידה לאכיפה אזרחית.

עו"ד נועם קוריס - שינוי תנאי קופות הגמל לטובת עובדי הציבור

עו"ד נועם קוריס - שינוי תנאי קופות הגמל לטובת עובדי הציבור

עו"ד נועם קוריס  ושות' ב - ynet.co.il

התובע הייצוגי טוען באמצעות משרד עורכי דין נועם קוריס ושות', כי עמיתי הקופות הרלוונטיות שהפקידו ו/או העבירו כספים לידי בנק יהב ולהלמן אלדובי בין השנים 2004-2009,  יהיו זכאים לקבל החזר כספי. נזקם של התובעים מוערך בסך הכל  בכ-122 מיליון שקל.

לדברי עו"ד נועם קוריס המייצג את התובע היצוגי: "עד שנת 2004 החוק חייב את בנק יהב וחב' הלמן אלדובי לשלם ריבית לעמיתי הקופות החדשים וכך הם מפרסמים לציבור. בשנת 2004 שונה החוק והם כבר לא מחוייבים לשלם ריבית לפי החוק, אבל הם הפסיקו לשלם את הריבית, למרות שאת הפרסומים שלהם בתקנוני קופות הגמל הם לא שינו כבר 5 שנים".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3684837,00.html

כתב אישום נגד שני תושבי טירה שביצעו עבירות נשק

 פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד ראמי מסרי ועימראן מסארווה, תושבי טירה כבני 50 ו-37, וזאת לאחר שביצעו עבירות נשק ונתפסו באמצעות הפעלת סוכני משטרה סמויים - כל אחד על פי חלקו. 

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד יפעת פנחסי-נבו, במסגרת פעילות שני סוכנים סמויים מטעם משטרת ישראל, בוצעו עסקאות בהן מכרו הנאשמים לסוכנים, כלי נשק ואביזרים לנשק בתמורה כספית בסכום של עשרות אלפי שקלים. באחד המקרים נפגשו סוכני המשטרה עם הנאשמים בטירה שם מכרו להם הנאשמים אקדח ומחסניות. מיד לאחר המכירה נעצרו על ידי כוח משטרתי שהיה בסמוך למקום. כאשר הובא אחד הנאשמים למשרדי החקירות בירושלים, בעודו אזוק בידיו וברגליו, קפץ על הטלפון שנתפס על ידי המשטרה,  אחז בו ושבר אותו ביודעו שהטלפון עשוי לשמש ראיה בהליך שיפוטי, ובמטרה למנוע את השימוש בו כראיה.

כתב האישום מייחס לנאשמים ביצוע עבירות של סחר בנשק, נשיאת נשק וניסיון להשמדת ראיה.

הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

 

בבקשת המעצר ציינה, בין היתר, עו"ד פנחסי-נבו, "יודגש כי ריבוי עבירות הנשק על כל סוגיהן וההשלכות החברתיות שלהן הפכו לקשות מנשוא, כאשר כתוצאה מהן מבוצעות יום ביומו עבירות נשק וירי, בעיקר במגזר הערבי. הציבור בכלל והמגזר הערבי בפרט חשוף תמידית לסכנות הנובעות מנשקים אלו, לפיכך, קם צורך דחוף לאיין את המסוכנות החמורה הנגזרת מעיסוק במכירת נשק מסכן חיים".