יום ראשון, 17 בינואר 2021

עו"ד עזריאל פרידנברג יושעה מלשכת עורכי הדין

   בית המשפט העליון דחה בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט מ' בר-עם) בעב"י 29616-10-20 מיום 21.12.2020, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (להלן: בית הדין הארצי) בבד"א 11/20 ובד"א 14/20 מיום 14.9.2020, אשר דחה את ערעור המבקש וקיבל את ערעור המשיבה על פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים (להלן: בית הדין המחוזי) בבד"מ 41/19 מיום 19.2.2020

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

הצטרפו לפורטל הפייסבוק של עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – מדריך לתביעות ייצוגיות

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור - מיינט הרצליה

 ביום 14.7.2019 הורשע המבקש בת"פ 33951-02-19 (להלן: התיק הפלילי), על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות של הכנסת והוצאת חפצים מהכלא והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, ונידון בין היתר ל-19 חודשי מאסר בפועל. לנוכח הרשעת המבקש, הגישה נגדו המשיבה כתב קובלנה לפי סעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: החוק), בה התבקש כי ייגזר עליו עונש של 8 שנות השעיה בפועל. ביום 16.7.2019, נענה בית הדין המחוזי לבקשת המשיבה, שהוגשה מכוח סעיף 78 לחוק, והורה על השעיית המבקש מחברותו בלשכה באופן זמני ועד להחלטה אחרת

ביום 19.2.2020 הרשיע בית הדין המחוזי את המבקש בפרטי הקובלנה. בית הדין קבע כי דבק קלון במעשים בהם הורשע המבקש בתיק הפלילי, ולאחר ששקל את מכלול השיקולים לקולא ולחומרה גזר על המבקש, בין היתר, עונש של 4 שנות השעיה בפועל, שירוצו החל מיום מעצרו עד לתום ההליכים בתיק הפלילי (5.2.2019).

הצדדים ערערו על פסק הדין לבית הדין הארצי. המשיבה ערערה על קולת העונש וכן דרשה כי ההשעיה תרוצה ממועד השעייתו הזמנית של המבקש, ביום 16.7.2019. המבקש ערער על הרשעתו וטען כי יש לבטלה מטעמים של הגנה מן הצדק, בשל זיהום ההליך שנגרם מחשיפה אסורה של עברו הפלילי שהתיישן, ולחלופין ערער על חומרת העונש וטען כי קיימות נסיבות מקלות שונות המצדיקות להעמיד את עונשו על תקופת השעייתו בפועל עד להכרעה בערעור.

ביום 14.9.2020 דחה בית הדין הארצי את ערעור המבקש וקיבל באופן חלקי את ערעור המשיבה. בית הדין דחה את טענת המבקש בדבר זיהום ההליך בשל חשיפת עברו הפלילי שהתיישן, בקבעו כי בפועל התעלם בית הדין המחוזי מעברו הפלילי של המבקש בעת גזירת העונש, וזאת על אף שממילא היה הוא מוסמך להידרש לנתון זה. באשר לעונש, נקבע כי נוכח חומרת מעשי המבקש, אשר דבק בהם קלון, ובשים לב לכך ששלל הנסיבות לקולא עליהן עמד בית הדין המחוזי אינן מצדיקות הקלה בעונש, יש להחמיר את העונש ולהעמידו על 6 שנות השעיה בפועל, שירוצו מיום תחילת השעייתו הזמנית של המבקש (16.7.2019). בתוך כך, הבהיר בית הדין כי לשונו הברורה של סעיף 78(ז), קובעת כי ניתן לנכות מעונש ההשעיה בפועל אך ורק את תקופת ההשעיה הזמנית. 

המבקש ערער על פסק דינו של בית הדין הארצי לבית המשפט המחוזי בירושלים, תוך שחזר על הטענות שהעלה בפני בית הדין הארצי. בדיון שהתקיים בערעור הסכים המבקש עם הקביעה כי דבק קלון במעשיו, ומיקד את ערעורו בטיעוניו להקלה בעונש ההשעיה ולניכוי ימי מעצרו ממנה.

ביום 21.12.2020 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור, משמצא כי אין בעונש שהוטל על המבקש כדי להוות סטייה משמעותית ממדיניות הענישה או מתכליותיו של הדין המשמעתי, באופן שמצדיק את התערבותה החריגה של ערכאת הערעור. באשר לניכוי תקופת מעצרו של המבקש מעונש ההשעיה בפועל, קבע בית המשפט כי בנסיבות הענין ניכר שבית הדין הארצי גזר את עונשו של המבקש תוך התחשבות בתקופת מעצרו, וכי על כן לא נפל בהיבט זה פגם בגזר הדין.

מכאן הבקשה לרשות ערעור לעליון, אשר נטען כי מעלה שתי שאלות משפטיות עקרוניות המצדיקות מתן רשות ערעור, הן בדבר סמכותם של בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין להידרש לעבר פלילי שהתיישן, והן באשר לאפשרות לנכות ימי מאסר, בהם נמנעה מעורך הדין האפשרות לעסוק במקצוע, מעונש ההשעיה בפועל שנגזר עליו.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה הגיע כבוד השופט מזוז לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, בקשות רשות ערעור הנוגעות להליכים משמעתיים של לשכת עורכי הדין מגיעות לבית משפט זה "בגלגול רביעי", קרי לאחר שנבחנו לפני שלוש ערכאות. בהתאם, רשות ערעור במקרים מעין אלה ניתנת במשורה, בגדרי "מהדורה מחמירה" של הלכת חניון חיפה הידועה, כדבריו של השופט רובינשטיין בבר"ש 1958/09 עו"ד ברי נ' הועד המחוזי של לשכת עוה"ד בתל אביב, פסקה ז (10.5.2009).

באשר לסמכות בית הדין של לשכת עורכי הדין להידרש לעברו הפלילי של המבקש, יובהר כי סעיף 14 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א- 1981 (להלן: חוק המרשם הפלילי), עליו מסתמך המבקש, אוסר על מסירת מידע אודות עברו הפלילי של אדם מכוח סעיפים 9-6 לחוק המרשם הפלילי, וזאת ככל שמיום ההרשעה חלף פרק הזמן הרלבנטי הנקוב בסעיף. לעומת זאת, היזקקותו של בית הדין של לשכת עורכי הדין לעברו הפלילי של אדם, בבואו להכריע בקובלנה שהוגשה נגדו, נעשה מכוח סעיף 5 לחוק המרשם הפלילי, הקובע כי המשטרה תמסור מידע הרשום במרשם הפלילי לרשויות ולבעלי תפקידים המנויים בתוספת הראשונה לחוק זה, כאשר בין אלו נכללו, בפריט י' לתוספת, גם בית משפט או בית דין הסבורים כי גילוי המידע הוא מהותי לדיון. על כן, משקבע בית הדין הארצי כי עברו הפלילי של המבקש מהווה מידע מהותי בנסיבות הענין, ברי כי היה מוסמך להידרש אליו בפסק דינו. 

באשר לסוגיית ניכוי ימי מאסרו של המבקש בגין הרשעתו בתיק הפלילי מעונש ההשעיה בפועל שגזר עליו בית הדין, יודגש כי הסמכות להפחית מעונשו של נאשם את תקופת מעצרו היא סמכות שבשיקול דעתה של הערכאה השיפוטית (ראו למשל: רע"פ 7584/14 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 9 והאסמכתאות שם (2.12.2014)). על כן, די בקביעתו של בית המשפט המחוזי כי בית הדין הארצי גזר את עונשו של המבקש תוך שהתחשב אף בתקופה בה היה נתון מאחורי סורג ובריח, כדי לדחות את טענת המבקש לפיה היה בית הדין מחויב לנכות מעונש השעייתו את תקופת מאסרו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 


 

יום שני, 28 בדצמבר 2020

הותר לפרסום: עו"ד ידוע חשוד כי סייע לאחים דיין להציג מצגי שווא ולהתחמק מתשלום מסים בסך של למעלה מ-180 מיליון אירו

 הותר לפרסום: עו"ד ידוע חשוד כי סייע לאחים דיין להציג מצגי שווא ולהתחמק מתשלום מסים בסך של למעלה מ-180 מיליון אירו

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס - כותב בביז פורטל

עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור - מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס - Legal-Articles

בחלוף 45 יום, הותר לפרסום כי עו"ד דורון לוי מתל-אביב נחקר, נעצר ושוחרר בערבות בפרשת האחים דיין, בחשד כי סייע להם להציג מצגי שווא ולהתחמק מתשלום מסים בסך של למעלה מ-180 מיליון אירו.

כמצוין בבקשת המעצר שלו שהוגשה לבית משפט השלום בתל-אביב, לוי הוא עו"ד ידוע וותיק שעוסק בתחום המיסוי הבינלאומי והנאמנויות. במסגרת חקירה של פקיד שומה חקירות תל אביב ברשות המסים בעקבות מידע של היחידה למיסוי בינלאומי בחטיבה המקצועית ברשות ופקיד שומה חולון, ובשיתוף הרשות לאיסור הלבנת הון, עלה חשד כי האחים דיין, לקוחותיו של לוי, הציגו לרשות המסים מצגי שווא במטרה להתחמק מתשלום מס בגובה של מאות מיליוני שקלים באמצעות נאמנות בה משמש לוי מגן. לפי החשד, מדובר בעבירות מס במשך שנים רבות, תוך שימוש בתושב חוץ, וככל הנראה במסגרת נאמנות פיקטיבית.

ב-10.11.2020 הגיעו חוקרי הרשות לביתו של החשוד ולמקום עבודתו, ערכו חיפושים ותפסו מסמכים רבים וחומרי מחשב. החשוד והאחים דיין נחקרו. כמפורט בבקשה, בידי היחידה החוקרת קיימות ראיות המצביעות כי החשוד סייע לאחים להציג מצג שווא תוך שימוש במבנה נאמנות פיקטיבית ובתושב חוץ, כדי להתחמק מתשלום מס על נכסים וכספים בגובה של למעלה מ-180 מיליון אירו, במשך שנים רבות. עוד מצוין, כי לוי ניסה לשבש הליכי חקירה כשיצר קשר עם מעורבים בפרשה, כשהוא יודע שנפתחה חקירה גלויה נגד האחים דיין.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 


יום שבת, 19 בדצמבר 2020

מי ידון בתביעה שהוגשה נגד השופטת ?

  

נשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים, השופט א' חן, הודיע לנשיאת בית המשפט העליון א' חיות, כי הנתבעת והתובע שכנגד בתא"מ (שלום י-ם) 31899-08-20 (להלן, בהתאמה: הנתבעת וההליך) כיהנה עד פרישתה מכס השיפוט בשנת 2015 כשופטת בבית משפט השלום בירושלים וכי היא מוכרת לחלק משופטי בית המשפט.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס - כותב בביז פורטל
עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית
עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב
עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור - מיינט הרצליה
עו"ד נועם קוריס - Legal-Articles
עניינו של ההליך בתביעת לשון הרע שהוגשה נגד הנתבעת מלכה אביב ובתביעה שכנגד שהגישה בעילות של לשון הרע והפרת חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999.
בהתאם להחלטת נשיאת בית המשפט העליון מיום 30.11.2020, מסרו הצדדים להליך את עמדותיהם ביחס לבית המשפט שבו ראוי לדעתם לנהל את ההליך. גולן דורון התובע והנתבע שכנגד המיוצג על ידי עו"ד רון לוינטל הודיע כי לעמדתו אין מניעה שההליך יתברר בבית משפט השלום בירושלים, והוסיף כי העברת הדיון לבית משפט מרוחק תכביד על הבאת העדים, המתגוררים כולם בירושלים, לדיון ההוכחות. עוד ציין התובע והנתבע שכנגד כי ניתן "לרפא את הסוגיה" באמצעות שיבוץ מותב שמונה בחמש השנים האחרונות לבית משפט השלום בירושלים. הנתבעת מצדה הודיעה כי היא מותירה את ההחלטה בעניין זה לשיקול דעתו של בית המשפט.
בנסיבות העניין ובשים לב לעמדת הצדדים, הנשיאה סברה כי ישנה הצדקה להעברת הדיון בהליך לבית
 משפט במחוז אחר. וציינה כי הנתבעת פרשה מכהונתה לפני למעלה מחמש שנים, והיכרותה עם חלק משופטי בית משפט השלום בירושלים אינה מקימה עילת פסלות כללית כלפי כל שופטי בית המשפט.
אשר על כן, הדיון בתא"מ (שלום י-ם) 31899-08-20 יוסיף להתנהל בפני בית משפט השלום בירושלים.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.




יום רביעי, 11 בנובמבר 2020

נועם קוריס כותב ברשת קו עיתונות


בג"צ עפולה – מה באמת החליט בית המשפט העליון ?

בית המשפט העליון לא ניתח בהחלטתו את מלוא הטענות שנשמעו בציבור, וקבע שביסוד המחלוקת, עמד האירוע שהתקיים בשעות שבו התקיים הדיון, בפארק העירוני של העיר עפולה שאורגן על ידי המשיבות עיריית עפולה והחברה להתחדשות(להלן: המשיבות)

נפגעה בתאונה ולא תקבל קצבת נכות

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בעתירה שעניינה פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל 739-01-19 מיום 2.7.2019, בגדרו נדחה ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בב"ל 26727-05-17 מיום

העליון דחה בקשת המערער לבקר בירדן

בית המשפט לא אפשר למוסלמי לצאת לרגל חג הקורבן. החלטת בית המשפט לימדה שנגד העורר הוגש ביום 8.11.2016 כתב אישום בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות, בגין אירוע במהלכו גנבו העורר ושותפיו מכשירי טלפון סלולריים. לפי

40 שנה אחרי – היורשת עתרה

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בעתירה שעניינה להורות על ביטול פסק דינו של בית הדין לערעורים של הכנסייה היוונית קתולית, שאישר פסק דין של בית הדין של הכנסייה היוונית קתולית בנוגע לצו ירושה שבמחלוקת.

רשות מקרקעי ישראל חדלה מלהפעיל את סמכותה ולהגן על האינטרס הציבורי

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בעתירה למתן צו על תנאי אשר יורה למנהל מקרקעי ישראל, כיום רשות מקרקעי ישראל (להלן: המשיבה 1) לבוא וליתן טעם מדוע היא "חדלה מלפעול ומלמלא תפקידה בהגנה על מקרקעי

רצח בכוונה תחילה ונגזר עליו עונש מאסר עולם ופיצויים בסך 600,000 ₪

המבקש הורשע ביום 21.12.2015 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגן הנשיא מ' פינקלשטיין , והשופטים ל' ברודי ור' אמיר) בעבירה של רצח בכוונה תחילה, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. ביום 24.2.2016 נגזר על המבקש עונש

ייפוי כוח בלתי חוזר

ייפוי כוח בלתי חוזר הנו יפויי כוח שניתן בדרך כלל בעסקאות נדל"ן, בהם מייפה המוכר את עורך הדין שלו או של הקונה לבצע את העברת הרישום בטאבו בשמו, לאחר התמלאותם של תנאים שונים בהסכם

בנו מחסן ללא היתר וישלמו קנסות כבדים

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת עמיתה מ' סוקולוב) בעפמ"ק 31320-02-19 מיום 19.5.2019, במסגרתו נדחה ערעור המבקשים על הכרעת דינו וגזר דינו

האולם לא הוציא אלכוהול לרחבת הריקודים – בעל השמחה תובע

שאלה: באירוע שערכנו הפר האולם התחייבות להוצאת מגשי אלכוהול לרחבת הריקודים ע"י מלצרים ובנוסף, נגרמה לנו עוגמת נפש רבה כתוצאה מכך שמנהל האירוע שינה על דעת עצמו את סדרי הישיבה בשולחנות באולם בניגוד לרצוננו. בכך,

'שהבנק לא ייפגע' – בית המשפט סירב למנות 'כונס'

בית המשפט העליון הכריע בבקשת ערעור שנסב על הכרעת בית המשפט המחוזי בתביעה שכנגד שהגישו המערערים. במוקד הדברים בקשה למינוי כונס נכסים שיקדם את הפרויקט שעתיד להיבנות על חלקות 28 וְ-29. נראה לכאורה כי הפרויקט

8 חודשי מאסר וקנס 20,000 ₪ – על אי תשלום מס

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים ש' בורנשטין, מ' ברק נבו ו-ד' עטר) בע"פ 66428-01-19 מיום 4.6.2019, בגדרו נדחה ערעור המבקש על

בחן את עצמך –  רישיון תיווך נדל"ן

בעת האחרונה נשמעים קולות במשרד המשפטים שקוראים לביטול הצורך ברישיון תיווך נדל"ן ובביטול בחינת מתווכי הנדל"ן הנערכת פעמיים בשנה. נכון להיום, מתווך שפועל ללא רישיון מתווך נדל"ן עובר על החוק ואף אינו זכאי לדמי התיווך

יום חמישי, 20 באוגוסט 2020

נעדר מעבודות השירות וישב מאחורי סורג ובריח


נעדר מעבודות השירות וישב מאחורי סורג ובריח
היעדרות ללא אישור מעבודות השירות יכולה לעלות בהמרת העונש בחזרה למאסר מאחורי סורג ובריח.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20
עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
בית המשפט העליון דן בימים אלו בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (השופטת ט' חיימוביץ) בעת"א 9480-09-19 מיום 3.10.2019, בגדרו נדחתה עתירת המבקש לביטול החלטת ראש אגף האסיר בשירות בתי הסוהר שהורתה על הפסקת עבודות השירות שריצה המבקש, ונשיאת יתרת עונשו בדרך של מאסר מאחורי סורג ובריח.


המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות של התפרצות, גניבה, קבלת דבר במרמה, הונאה בכרטיס חיוב וניסיון הונאה בכרטיס חיוב. ביום 18.1.2018 נגזר דינו של המבקש לעונש של שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, ועונשים נלווים נוספים. בגזר הדין נקבע כי המבקש יבצע את עבודות השירות ב"בית לשובע" בתל אביב.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי וגיליונות השימוע בעניינו של המבקש מגוללים מסכת ארוכה של התחמקויות והיעדרויות מצדו של המבקש בקשר לעבודות השירות שנדרש לעשות. יצוין בתמצית כי עולה שלמבקש ניתנו הזדמנויות רבות חוזרות ונשנות להשלים את עבודות השירות שהושתו עליו, אך הוא הרבה להיעדר ללא אישור (כאשר בחלק מהחודשים עבד במשך ימים ספורים בלבד), חדל מלהגיע למקומות עבודה מיוזמתו, נפלט ממקומות עבודה לאחר שסירב לבצע את המוטל עליו וגם הביע מספר פעמים את אדישותו כלפי ביצוע עבודות השירות ואת רצונו לרצות את עונש המאסר בין כותלי בית הסוהר.
          
כך, במהלך התקופה, מחודש מאי 2018 ועד לחודש אפריל 2019 נעדר המבקש מעבודות השירות ללא אישור במשך 104 ימים. הוחלפו למבקש – חלק מהפעמים לאחר שנפלט מעבודה בשל תפקודו הלקוי וחלק מהפעמים לבקשתו – מספר מקומות עבודה. נערכו לו שמונה שיחות בירור, עד אשר זומן ליום 4.2.2019 לשימוע לפני הפסקה מנהלית של עבודות השירות לפי סעיף 51ט לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). לאחר השימוע, ניתנה למבקש הזדמנות נוספת להשלים את ביצוע עבודות השירות, אך הוא המשיך להיעדר ממקום העבודה ללא כל אישור. ביום 3.4.2019 הוצא נגד המבקש צו הפסקה מנהלית של עבודות השירות, ונקבע כי עליו להתייצב בבית הסוהר ביום 2.5.2019 לריצוי 86 ימים המהווים את יתרת עונשו.

נגד החלטה זו הגיש המבקש עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (עת"א 56439-04-19). בעיקר טען המבקש באותה עתירה כי הליך השימוע בוצע שלא כדין נוכח העובדה שהוא לא היה מיוצג, כאשר בהתחשב במצבו הרפואי יש ליתן לו הזדמנות נוספת לקיים שימוע ולרצות את עונשו בעבודות שירות, במקום אשר יתאים למגבלותיו הרפואיות. בית המשפט המחוזי קבע ביום 20.5.2019 כי לא ניתן לומר שנפל פגם בהליך השימוע או בהחלטה על הפסקת עבודות השירות. עם זאת, לפנים משורת הדין, נאות בית המשפט ליתן למבקש – אשר הביע התחייבות לציית להוראות הממונה על עבודות השירות (להלן: הממונה) – הזדמנות נוספת בדרך של חידוש הליך השימוע. לפיכך, נקבע כי המבקש יוזמן להליך שימוע אליו יתייצב בליווי בא-כוחו.

ואכן, המבקש הוזמן לשימוע ליום 10.6.2019, אליו התייצב, אך זאת כשהוא אינו מיוצג. בנסיבות אלו, השימוע נדחה ליום 24.6.2019, אך בתאריך זה המבקש לא התייצב כלל. לפנים משורת הדין זומן המבקש לשימוע נוסף, ליום 16.7.2019, אך כבר בעת שזומן הודיע כי הוא מתכוון להגיע לבדו, וללא בא-כוחו. המבקש אכן התייצב לשימוע בגפו, ולא הציג מסמכים רפואיים חדשים שלא הוגשו קודם לכן. לפיכך, במסגרת השימוע הומלץ על הפסקת עבודות השירות, וביום 15.8.2019 הוצא לו בשנית צו הפסקת עבודות השירות.
גם על החלטה זו הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי. במסגרת העתירה טען המבקש כי יש מקום לבטל את ההחלטה להורות על הפסקת עבודות השירות, להשיבו לעבודות השירות ולהורות לממונה על עבודות השירות למצוא לו מקום עבודה התואם את מגבלותיו הרפואיות. כמו כן נטען כי הממונה פעל משיקולים זרים ועשה כל שניתן כדי למנוע ממנו להשלים את עבודות השירות.
ביום 3.10.2019 נדחתה העתירה. בית המשפט קבע כי לא נפל פגם בהחלטה. זאת, כאשר הגורמים הרלוונטיים נהגו במבקש בסבלנות אין קץ, נתנו לו אין ספור הזדמנויות והחליפו לו מקומות עבודה רבים. על אף שבית המשפט אפשר למבקש לעבור הליך שימוע נוסף, גם במהלך השימוע האחרון לא העלה המבקש כל טענה שיש בה כדי להסביר את התנהגותו לאורך תקופת עבודות השירות, כגון מסמך רפואי המצדיק את ההיעדרויות הרבות או המבהיר כי הוא אינו מסוגל לבצע את עבודות השירות במסגרות בהן שובץ, ואיזה סוג עבודה הוא יכול לעשות. על כן, לא נמצא כי נפל פגם בהמלצת הממונה ובהחלטה להפסיק את עבודות השירות. המבקש נדרש להתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 1.12.2019.

מכאן לבקשה שהוגשה לבית המשפט העליון. המבקש, אשר אינו מיוצג בהליך בעליון, טען כי היה על הממונה לשבצו לעבודה מתאימה ולאפשר לו לסיים את עבודות השירות, וזאת בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 20.5.2019. משלא נעשה כן, שגה בית המשפט בקבעו כי הוא מזלזל במערכת בית המשפט שעה שלא ניתנה לו ההזדמנות להשתלב במקום עבודה נוסף. מעבר לכך, בהליך השימוע האחרון נפל פגם משמעותי, שכן הממונה לא התחשב במצבו הכלכלי העגום אשר מנע ממנו לשכור את שירותיו של עורך דין.

בית המשפט העליון דחה את בקשת הערעור וקבע, כי רשות ערעור על החלטת בית משפט בעתירת אסיר אינה ניתנת כדבר שבשגרה אלא במקרים חריגים שבהם עולה מן הבקשה שאלה משפטית עקרונית או סוגיה ציבורית רחבת היקף, החורגת מעניינם של הצדדים לבקשה (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986); רע"ב 3497/12 ארלסקי נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 8 (24.12.2012); רע"ב 3492/19 אליהו נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 5 (26.5.2019)). הבקשה בענייננו נטועה כל כולה בעניינו הספציפי של המבקש ובנסיבות המסוימות שבהן הוחלט על הפסקה מנהלית של עבודות השירות שהוטלו עליו. אף כלל לא נטען על ידי המבקש לקיומה של שאלה משפטית או ציבורית המצדיקה מתן רשות ערעור. יתר על כן, אף לפי הגישה המקלה לקבלת רשות ערעור, בנסיבות בהן, כבענייננו, ההחלטה הראשונה התקבלה על ידי גוף מנהלי ורק ההחלטה השנייה התקבלה על ידי גוף שיפוטי (ראו למשל: רע"ב 4982/14 זולונוב נ' מדינת ישראל, פסקה ח' (1.9.2014)), אין כל מקום להיעתר לבקשה.
ריצוי עונש מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות הינו פריווילגיה שיפוטית, אשר עלולה להישלל ממי אשר אינו עומד באחריות הנדרשת לשם כך. בכלל זה, היעדרויות מעבודה, איחורים או אי-ביצוע המשימות במסגרת העבודה, עלולים להביא להמרת העונש למאסר מאחורי סורג ובריח, וזאת בהתאם להוראת סעיף 51ט לחוק העונשין (רע"ב 7868/12 אפנג'ר נ' בית המשפט המחוזי נצרת, פסקה 9 (10.11.2013), רע"ב 3863/18 ניסימוב נ' נציבת בתי הסוהר, פסקה 23 (17.5.2018); רע"ב 2436/19 אזברגה נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (4.4.2019)).
בענייננו, המבקש נעדר מעבודתו ללא אישור במשך למעלה מ-100 ימים, וניתנו לו הזדמנויות חוזרות ונשנות לשנות את התנהגותו. ביניהן שיחות בירור רבות בהן הובהרה לו החובה המוטלת עליו וההשלכות שתהיינה לאי-עמידה בתנאי העבודה כנדרש. המבקש לא השכיל לנצל את ההזדמנויות שניתנו לו והמשיך להיעדר מעבודות השירות ללא הצדקה. טענותיו בדבר מחלות שונות אשר מונעות ממנו ביצוע כל סוגי המסגרות בהן שובץ, לא גובו בכל אסמכתא. גם לאחר שבית המשפט המחוזי הורה – לפנים משורת הדין – לערוך למבקש שימוע נוסף, וזאת בין היתר על רקע טענתו כי בשימוע הראשון לא ניתנה לו האפשרות להיות מיוצג, ועל רקע בקשתו להצגת מסמכים רפואיים, לא חדל המבקש מלתעתע במערכת. בפעם הראשונה התייצב לשימוע ללא עורך דין, בפעם השנייה לא הופיע כלל (כאשר תחילה מסר ששכח את המועד, ורק לאחר מכן הציג מסמך רפואי בדבר מחלה) ובפעם השלישית התייצב כשהוא אינו מיוצג. מכל מקום, לא הוצגו כל מסמכים רפואיים המגבים את הטענות בדבר מחלות רקע קשות המונעות ממנו ביצוע עבודות השירות במסגרות בהן שובץ עד כה, או מגבילות אותו מביצוע עבודה מסוימת.
משכך, העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, וקבע כי החלטת בית המשפט המחוזי לפיה ההחלטה המנהלית על הפסקת עבודות השירות מוצדקת. בוודאי שאין בהחלטה זו – בנסיבות העניין ונוכח התנהלותו של המבקש – משום חריגה ממתחם הסבירות באופן המצדיק התערבות. אדרבה, המבקש הדגיש את הסאה.

בהתאם כאמור, הבקשה נדחתה. נקבע כי מועד ההתייצבות לריצוי המאסר עליו הורה בית המשפט המחוזי יעמוד על כנו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.