יום חמישי, 28 בנובמבר 2019

עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היום

עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היום
עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים LLM מאוניברסיטת בר אילן, רשימת הכתבות בישראל היום.

הכתובות של עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – התרסקות הביטקוין והתפוצצות הבועה 
שער הביטקוין שכבר נשק ל 20,000 דולר לכל ביטקוין משלים קריסה של קרוב ל 50% מערכו יחד עם יתר המטבעות הדיגיטליים ששעריהם מתרסקים בימים האחרונים

עו"ד נועם קוריס – על זכויות הגולשים
מסתבר שכל אזרח ישראלי עלול להתעורר בוקר אחד ולמצוא את עצמו, או יותר נכון למצוא את שמו ואת המידע המופיע לגביו בפני כל אדם שמחפש את שמו במנוע של ענקית החיפוש גוגל

עו"ד נועם קוריס – על מיליון דרכים למיליון הראשון
יש ספר שקראתי, שאני לא בטוח לגבי שמו, שמסביר בצורה פשוטה ומתמטית איך כל אחד יכול להיות מיליונר, על ידי היצמדות לתוכנית קלה ובטוחה

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר
סיפרתי במאמר לפני כמה שנים שנפגשתי בפגישה מוזרה ולא מתוכננת, עם איזה מישהו שטען שהוא מקדם האתרים (איש SEO) הכי טוב במדינת ישראל ולדעתי הוא עשה לא יותר מפייק ניוז. אז כמו עכשיו. יש דברים שממש נראים אותו דבר

עו"ד נועם קוריס – בועת הביטקוין ומטבעות וירטואלים
קשה שלא להיחשף למבול הפרסומים הבלתי פוסקים בדבר המטבעות הדיגיטליים, ביטקוין, לייטקוין, אתריום ואח' המבוססים על טכנולוגיות הבלוקצ'ין שמשמעותה פיזור המידע בצורה מוצפנת על פני מחשבים רבים וללא מחשב ראשי שיכול לשלוט בעצמו על המערכת

עו"ד נועם קוריס – על כסף קל נגד ספאם או זהירות פרסומת
מסתבר שתביעות ללא הוכחת נזק בגין משלוח אסור של ספאם תופסת כבר כ 25 % מהיקפי התביעות בבתי המשפט לתביעות קטנות. לאחרונה בתי המשפט השונים הביעו מורת רוח קשה מהתנהלותה של חברה פרטית העוסקת בעידוד בתשלום של תביעות קטנות לבתי המשפט לתביעות קטנות

עו"ד נועם קוריס – על איגוד האינטרנט, לשון הרע ומוסד הבוררות IL-DRP
איגוד האינטרנט הישראלי עוסק מגוון תחומים הקשורים לאינטרנט בישראל, מסתבר שבמקרים מסויימים חברות מסחריות שעוברות שיימינג ברשת יכולות לפנות בעתירה למוסד הבוררות של איגוד האינטרנט שיסייע בידיהן

עו"ד נועם קוריס – על הסרת שמי מגוגל והתיישנות פשעים באינטרנט
יש סיפור מספר שכתבה מדונה בחסות המרכז לקבלה, על מיסטר פיבודי והתפוחים, היא סיפרה בפתח ספרה, שההשראה לספר באה מסיפור בן כ - 300 שנה, שסיפר לה המורה שלה לקבלה. והוא במקור חופר על ידי הבעל - שם - טוב (הבעש``ט), שהקדיש את חייו ללימוד ולעזרה לזולת

עו"ד נועם קוריס – כך אפשר לעצור את הספאם
מידע על רבים מאיתנו, היה אמור להימסר ככל הנראה מחברות התקשורת והתשתיות, במסגרת החלטה בת"צ 44664-03-15 זילברג נגד הפיס, העוסקת בתביעה ייצוגית בטענה למשלוח פרסומות על הגרלות הלוטו, שלא בהתאם לחוק דואר זבל

עו"ד נועם קוריס – תקנון בחינם לאתר אינטרנט
לא מזמן כתבתי טור על נושא תנאי הגלישה באתרים שונים ועל הצורך של מעפילי אתרי אינטרנט להעמיד באתר תקנון לאתר אינטרנט, כזה שיהיה מתאים, שיגן על בעלי האתר במקרים של מחלוקות שונות עם הגולשים, או אפילו מחלוקות שונות בין הגולשים לבין עצמם, ביחס לפרסומים שנעשים באתר, פעמים רבות על ידי צד שלישי

עו"ד נועם קוריס – על קשר פסול בין עיתון, בנק ובית מלון
בפרשה הנובעת מכתבה שפורסמה עולה קשר בין בנק, עיתון ואינטרס בבית מלון, כשכל אחד יכול לראות דרך הכתבה איך הופרה לכאורה חובת הסודיות הבנקאית של הבנק, שמנגד מנסה להסתתר לכאורה דווקא מאחורי חיסיון עיתונאי

עו"ד נועם קוריס – מפעילים אתר אינטרנט ? כדאי לכם לקרוא
לעיתים כאשר אנחנו מנהלים אתר אינטרנט או בלוג אנו כלל לא מודעים להשלכות האפשריות מבחינה חוקית, ויוצא שבכל יום מגיעים אל בתי המשפט סכסוכים שמקורם באינטרנט

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


הבנקים משכו את עתירתם נגד הממונה על התחרות


הבנקים משכו את עתירתם נגד הממונה על התחרות
בית המשפט העליון המליץ בימים אלו לבנקים למשוך את עתירתם נגד החלטת המומנה על התחרות.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com   

המ"מ הממונה על התחרות החליטה להתנגד לעסקת המיזוג בין בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: בנק מזרחי) לבין בנק איגוד לישראל בע"מ (להלן: בנק איגוד). על ההחלטה הוגשו עררים לבית הדין לתחרות. בנק מזרחי, בנק איגוד ובעלי המניות בבנק איגוד, ביקשו לעיין במידע ובחומרים שאספה רשות התחרות מאת הבנקים המערערים – בנק דיסקונט לישראל בע"מ, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, בנק הפועלים בע"מ, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, בנק אוצר החייל בע"מ, בנק מסד בע"מ ובנק לאומי לישראל בע"מ.


המידע והחומרים שנאספו, שימשו לצורך בדיקת עסקת המיזוג. בית הדין לתחרות נעתר בהחלטתו (מיום 25.12.2018) לפי סעיף 30 לחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992, לחלק הארי של בקשת הבנקים ובעלי המניות המשיבים לעיון במסמכים, והתיר לבאי-כוח או מומחים כלכליים מטעמם לעיין בחומר בחדר מידע במשרדי רשות התחרות, בכפוף לחתימה על כתבי התחייבות לסודיות, ומבלי שתתאפשר העתקה או הוצאה של מידע מהחדר. מעבר למידע שנאסף מהבנקים המערערים, נאסף לצורך בדיקת עסקת המיזוג מידע מכ-36 צדדים שלישיים נוספים, וזה נמסר לבנקים המשיבים, וכך גם מידע שהתקבל מאת בנק ירושלים בע"מ, אשר נתן את הסכמתו לעיון במתכונת של חדר מידע.

טענות רבות ומקיפות, חלקן כבדות-משקל, נטענו בערעורים ובתשובות, בכתב ובעל-פה. הבנקים המערערים 'נקלעו' שלא בטובתם להליך, כצדדים שלישיים, שאינם חלק מעסקת המיזוג שהובאה לפתחה של רשות התחרות; הכבדה נגרמה להם, חשש מפני חשיפת סודות מסחריים, ועוד. הבנקים המערערים טענו על האופן הכוללני של הדיון בנושא העיון במסמכים, על כך שצריך היה לחלקוֹ לשלבים, וביקשו להחזיר את הדיון לבית הדין לתחרות כדי שיקיים דיון פרטני ויתן החלטה לגבי כל מסמך ומסמך, חלף החלטה כוללת שלפיה כל החומרים הם רלבנטיים. כמות עצומה של מידע נאספה, ולבטח אין צורך בחלק לא מבוטל ממנה. בדרך שבה נקט בית הדין לתחרות, כך נטען, אין איזון הולם בין זכותם של העוררים לעיון בחומר הנוגע להחלטת מ"מ הממונה, לבין ההגנה על סודותיהם המסחריים. מנגד נטען, כי כלל המסמכים שבתיק המיזוג נוגעים להחלטת מ"מ הממונה ושימשו לקראת קבלתה. המידע נאסף באופן הדרגתי, ללמדנו על כך שהצורך במידע נבע מסוגיות קונקרטיות שהתעוררו בעת בדיקת המיזוג. בחינת החומר כולו, שהתקבל מאת הבנקים המערערים, איפשרה למ"מ הממונה ללמוד על מאפייני הפעילות של הצדדים למיזוג ועל אופי פעילותם של המתחרים השונים בתחומים הללו, למפות את סוגי המוצרים והשירותים הניתנים על-ידם, ואת סוגי הלקוחות הרוכשים את השירותים, להגדיר מהם השווקים הרלוונטיים ומהם החששות התחרותיים המתעוררים כתוצאה מהמיזוג. עוד כהנה וכהנה טענו ב"כ הצדדים מזה ומזה, גם על שלבי הבדיקה, על התהליך, על התוצאה, ועל קבועי הזמן.

למקרא החלטת מ"מ הממונה, החלטת בית הדין לתחרות, וסיכומי ב"כ הצדדים; לאחר עיון בנספחיהם; ולמשמע דברי ב"כ הצדדים בדיון ביום 18.4.2019, העיר הרכב השופטים בבית המשפט העליון הערות אחדות והמליץ לבנקים המערערים שלא לעמוד עוד בשלב זה על ערעוריהם. בית המשפט העליון הסביר שעשה כן, בהתבסס במידה מסויימת על תקדימים מן העבר, חרף שינויים מחוייבים; על הנסיבות המיוחדות והמורכבות של העניין דנן; על "תאריך התפוגה" של עסקת המיזוג הנדונה; ושאר דברים שעמדנו עליהם בתמצית בגמר הדיון.

לבקשת ב"כ המערערים, ניתנה ארכה קצרה לצורך התייעצות ב"כ המערערים עם שולחיהם. ב"כ בנק לאומי הודיעו כי כמתבקש מסוגיה כה כבדת-משקל ומשמעותית עבור הבנק, ולאור פוטנציאל הנזק האדיר שעלול להיגרם לו בגין חשיפת מידע ונתונים – שחלקם נמנים עם סודותיו הכמוסים ביותר, בנק לאומי ליווה את ההליך בכל שלביו באמצעות דרגי הניהול הבכירים ביותר, וכך גם נעשה עתה בקשר עם המלצתנו הנ"ל. בלב כבד ובחשש רב החליט בנק לאומי להעתר להמלצת העליון. בנק לאומי שומר על זכותו ומבקש להבהיר כי אין בהחלטת בית הדין, וממילא לא במחיקת הערעור, משום הודאה או הסכמה לעצם השימוש בחומרים ו/או בנתונים השייכים לבנק לאומי, וכי בגין כל שימוש שיתבקש להעשות כאמור, יש להגיש לבית הדין בקשה קונקרטית אשר בנק לאומי לבדו, לצד הממונה על התחרות, יהיה צד לה. הבהרה דומה נתבקשה מאת קבוצת הבינלאומי; ההבהרה ניתנת כמבוקש בזאת, ותחולתה – כללית. אשר לבקשת בנק לאומי לשנות קמעא מן המתווה שנקבע בהחלטת בית הדין לתחרות, לא ראה העליון הצדקה להעתר לה. נרשמה גם הסכמת בנק דיסקונט, בנק מרכנתיל ובנק הפועלים להמלצה הנ"ל.

פסק הדין ציין והבהיר עם זאת, כי אין לראות בתוצאת פסק דין זה משום הנחיה או הלכה פסוקה לעתיד לבוא; התוצאה מותאמת לעניין המסויים שעל הפרק.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום שישי, 8 בנובמבר 2019

שדד תחנת דלק וישב במעצר עד תום ההליכים

שדד תחנת דלק וישב במעצר עד תום ההליכים
בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט נ' אבו טהה), במ"ת 26205-11-18 מיום 20.1.2019, בגדרה הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס - על פיגועי טרור, איראן וטראמפ
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

נגד העורר הוגש כתב אישום, המייחס לו ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 403 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין; ושינוי זהות של רכב, עבירה לפי סעיף 413ט לחוק העונשין.


על פי כתב האישום, עובר ליום 29.10.2018 קשר העורר קשר לשדוד את תחנת הדלק "מנטה" הממוקמת בכביש 40 ליד מושב עוזה. יצוין כי כתב האישום הוגש כנגד שני נאשמים נוספים, אשר אינם חלק מערר זה. לפיכך, העובדות הצריכות לענייננו יפורטו ביחס לעורר בלבד.

הנאשמים הצטיידו בחפצים שונים, בין היתר, לקחו לוחיות זיהוי חלופיות לרכב, שקיות בד גדולות ומספריים, הסירו את לוחיות הרישוי שהותקנו על גבי רכב מסוג "מאזדה" השייך לאחד מהם, והתקינו במקומן לוחיות רישוי חלופיות.

ביום 29.10.2018, לפני השעה 03:18, הגיעו הנאשמים לתחנת הדלק ברכב ה"מאזדה". אותה עת, המתלונן עבד כמתדלק בתחנה, ושהה מחוץ לחנות הנוחות שהייתה נעולה. העורר יצא מהרכב רעול פנים, לבוש בכפפות ומצויד בשק ומספריים. הוא הבחין כי דלת חנות הנוחות נעולה, וראה את המתלונן עומד במרחב התחנה. העורר השליך את השק מידיו והחל לרוץ לעבר המתלונן; אחז בצווארו של המתלונן; הצמיד את המספריים לבטנו ודרש ממנו להתקדם לעבר החנות. הנאשמים ניסו לפתוח את דלת החנות, ומשלא הצליחו ביקשו מהמתלונן את המפתחות והוא מסר את הצרור לידיהם. המתלונן נתבקש לפתוח את החנות בעצמו והעורר נכנס עמו לחנות.

אותה עת, התקרבו לתחנה מספר ניידות משטרה אשר קיבלו דיווח על המתרחש. העורר הבחין בניידות, עזב את המתלונן ונכנס לרכב שהחל כבר לנסוע. הניידות כיתרו את הרכב משני צדדיו, והעורר ניסה להימלט מהרכב והחל לרוץ לעבר כביש 40. חרף צעקות השוטרים שהורו לו לעצור – הוא המשיך במנוסתו. לאחר מרדף קצר הוא נעצר. במהלך המרדף אחד מהשוטרים שבר את זרת ידו הימנית.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו. בדיון שנערך ביום 20.1.2019, התמקדו טיעוני בא כוח העורר באפשרות לשחרר את העורר לחלופת מעצר. יצוין, כי שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחרר את העורר לחלופת מעצר בבית אחיו בחורה בפיקוחם של מי מאחיו. זאת, בין היתר נוכח התרשמות לקיומה של רמת סיכון להישנות עבירות בתחומים של אלימות ורכוש.

בהחלטתו מיום 20.1.2019 הורה בית משפט קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, בהיעדר חלופת מעצר מתאימה ש"יש בה להשיג את תכלית המעצר".

על החלטה זו נסב הערר שהוכרע בבית המשפט העליון..

טיעוני העורר התמקדו בכך שבית משפט קמא לא בחן את המלצת שירות המבחן "בעין ביקורתית", וכי עברו הפלילי הנקי צריך להטות את הכף לטובת דחיית המלצת שירות המבחן. עוד נטען כי תסקיר שירות המבחן כלל קביעות עובדתיות שלא פורט הבסיס להן. לגישתו, נקבע כי העורר ניהל חיים נורמטיביים, דבר שבא בסתירה להערכת גורמי הסיכון בעניינו.

בית המשפט העליון ציין, שלא נעלם מעיניו גילו הצעיר של העורר והיעדר עבר פלילי.

עם זאת, ענייננו במעשה שוד ב"רף גבוה" בהינתן שמדובר בשוד מתוכנן מראש, בחבורה, כאשר כל השלושה מגיעים באישון לילה רעולי פנים, במכונית עם לוחית זיהוי מזויפת. העורר נטל חלק עיקרי במעשה השוד כמי שהצמיד מספריים לבטנו של המתלונן. כל אלה מעידים על מסוכנותו של העורר , ולכך יש להוסיף את ניסיון ההימלטות שלו מהשוטרים במהלך מעצרו, מה שמעיד על כך שאין עליו מורא החוק ומורא המשטרה. לאור זאת, ולאור ההמלצה השלילית של שירות המבחן, לא סבר בית המשפט העליון כי בשלה העת לשחרר את העורר לחלופת מעצר או להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני.

מובן כי אין בהחלטה זו כדי לחסום דרכו של העורר בעתיד עם חלוף הזמן, באשר גם חלוף הזמן מהווה שינוי נסיבות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום רביעי, 18 בספטמבר 2019

עו"ד נועם קוריס שאלות ותשובות במגזין ביזנס/ קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס שאלות ותשובות במגזין ביזנס/ קו עיתונות

ניתן לשלוח שאלות למדור במייל kurislaw@gmail.com
שאלה: רכשתי מיקרוגל חדש ולא ברור לי איך להשתמש בכל האפשרויות שיש במיקרוגל, למיקרו גל צורף אומנם ספרון הוראות באנגלית, אבל ההוראות באנגלית לא מספיק ברורות לי, מה עושים ?
דג זהב - צילום נועם קוריס

תשובה: בהתאם לחוק הגנת הצרכן, לפי צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג – 1983 מחוייב היצרן או היבואן של המיקרו גל לצרף הוראות הפעלה בעברית למיקרוגל שנמכר בישראל. אדם שרכש אחדד מהמוצרים המופיעים בצו וביניהם: שואבי אבק ביתיים, מקרני שקופיות ומטולי תמונות, מייבשי כביסה ביתיים, ממיסי חלודה ומדללים, מגהצים, מייבשי שיער, טפטים, מכונות גילוח, חומצת מלח לשימוש ביתי ,מערכת סטריאו, מערכות קולנוע ביתי, מכשירי וידאו, מערכות שמע וסראונד, מכשירי גז ביתיים, מסחטות חשמליות, מכסחות דשא, מפזרי חום, סורקים, מצננים, מחשבי כף יד, תנורי מיקרו גל, מכשירים ותכשירים רפואיים המיועדים לשימוש עצמי, זכאי לקבל עימם אף ללא שביקש, את הוראות ההפעלה והשימוש בהם, כשהם כתובים בעברית.
יצרן או יבואן שלא מצרפים הוראות הפעלה בעברית, עלולים למצוא עצמם תחת חקירת משרד התעשיה והמסחר, וצרכן שרכש מוצר ולא קיבל עימו את הוראות ההפעלה רשאי במקרים מסויימים אף להגיש תביעה צרכנית ולקבל פיצוי, או אף להגיש תביעה ייצוגית בשם קבוצת צרכנים גדולה.

נועם קוריס - ישראל

שאלה: מהי תביעה ייצוגית והאם צריך לקבל את הסכמת כל האנשים שתובעים בגינם בתביעה ייצוגית ?
תשובה: תביעה ייצוגית היא מנגנון של אכיפה אזרחית, הנותנת לכל אדם כוח רב מבחינה משפטית ואשר נועד להקל את מימוש הזכויות של קבוצות שונות באוכלוסיה, למשל צרכנים מול עוסקים, לקוחות מול בנקים, עובדים מול מעסיקים, בעלי מניות בחברות ציבוריות מול החברות עצמן או מנהליהם ועוד. כאשר לצרכן מסוים קמה עילת תביעה לפי חוק הגנת הצרכן, הוא יכול להגיש תביעה ייצוגית אף בשם כלל הצרכנים שנפגעו בצורה דומה לשלו, אף מבלי לבקש את אישורם של שאר הצרכנים, ואם יצליח בתביעתו הוא אף יהיה זכאי לתגמול נדיב בעבור מאמציו והגשת התביעה הייצוגית שהגיש, היכול להגיע לסכומים מכובדים למדי.

עו"ד נועם קוריס מייסד משרד נועם קוריס ושות' בשנת 2004. משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 20044. עו"ד נועם קוריס בעל תואר מסטר במשפט מאוניברסיטת בר אילן.

יום רביעי, 24 ביולי 2019

הבנק לא מוכן לשחרר את הכסף- ניהול עזבון

הבנק לא מוכן לשחרר את הכסף- ניהול  עזבון

מקרה שהגיע לפתחי, מחדד  את חשיבות עריכת צוואה אצל עו"ד הבקיא בתחום, על מנת להביא בסופו של יום את רצונו של המנוח לידי ביטוי.

גברת אלמנה, ללא ילדים,  ביקשה להוריש את מלוא רכושה לשני אחייניה, ולאחיה המבוגר ממנה , ביקשה להשאיר סכום קצוב של 200,000 שקלים. לכאורה צוואה לא מסובכת , שנערכה ונחתמה בפני שני עורכי דין. רק שהגברת לא העלה בדעתה שלאחר מותה ייאלץ בית המשפט להתערב בחלוקת עזבונה, על מנת לממש את רצונה.

ועוד כמה מאמרים:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזק לייב

הגברת נפטרה לאחר 10 שנים ממועד עריכת הצוואה, ואחיה המבוגר ממנה האריך חיים.
עת פנו אלינו שני היורשים, לפי הצוואה – האחיינים – להוציא לפועל את הצוואה, התברר  כי  האח המבוגר ,שהוא דודם של האחיינים, בשנות ה – 90  לחייו , מצבו הבריאותי לא ידוע, אין כל קשר איתו והוא מתגורר בארה"ב, שנים רבות.



בשלב ראשון  פעלנו להוצאת צו קיום צוואה. המדובר בצו פורמלי , הניתן בסופו של  יום, לאחר הגשת בקשה לרשם לענייני ירושה או לבית הדין הרבני (סמכות מקבילה ), לאחר פרסום בעיתון, לאחר מתן זמן להתנגדות.  כבר בשלב הוצאת צו קיום צוואה ניתן לבקש למנות מנהל עזבון, מהרשם לענייני ירושה, בתנאי שכל היורשים נתנו הסכמתם לכך. במקרה כאן , לאור הנסיבות, לא ניתן היה להשיג את הסכמתו של היורש השלישי, המתגורר בחו"ל.

לאחר קבלת צו קיום צוואה, בו הופיעו שלושת היורשים, האחיינים הם היורשים של כל עזבונה של המנוחה, והיורש השלישי, הינו : “ יורש  במנה "  , חלקו בעזבון 200,000  שקלים.
עת הגיעו שני היורשים לבנק על מנת  לשחרר את חלקם , התנגד הבנק נחרצות, ועמד על כך כי  על שלושת היורשים להגיע יחדיו לסניף הבנק, על מנת שכל אחד מהם יקבל, בעת ובעונה אחת, את חלקו.

הנסיבות המיוחדות של המקרה , לא איפשרו זאת, ועדיין הבנק עמד על שלו.

היות ואין הסכמה של כל היורשים למינוי מנהל עזבון, פנינו לבית המשפט על מנת שישתמש בסמכות המוקנית לו על פי חוק למנות מנהל עזבון, לצורך חלוקת עזבונה של המנוחה.

במסגרת תפקידו, מנהל העזבון , מנהל את העזבון כולו עבור כל היורשים, הגם שמי שביקש את המינוי או אחד מן היורשים.

תפקידו של מנהל העזבון הוא לכנס את נכסי העזבון, לשלם את חובות העזבון, ולחלק בין היורשים מה שנותר, בהתאם להוראות הצוואה, ובאישור בית המשפט.

לאור הנסיבות המיוחדות של  המקרה, נעתר בית המשפט  ומינה אותי כמנהלת עזבוונה של המנוחה.
עם המינוי, חתם בית המשפט על צו מינוי מנהל עזבון, באמצעותו פניתי לבנק ופתחתי  חשבון נאמנות ספציפי המיועד לכל כספי עזבונה של המנוחה.

לחשבון זה הועברו כספים שהיו בחשבונות הבנק של המנוחה, ומחשבון זה שולמו חובות העזבון , טרם חלוקת העזבון ליורשים.

באישור בית המשפט חולקו הכספים, בהתאם להוראות הצוואה, לכל יורש, כשסוף טוב שליורש המתגורר בחו"ל נמצא חשבון בנק פעיל בארץ.

כך שאם אתם לא רוצים להשאיר "צרות"  ליורשים שלכם, נא כסו את כל הפינות, ופנו לעו"ד מומחה בתחום.

יפית לוי , עו"ד ונוטריון
אתר המשרד: www.yafit-law.co.il



יום שישי, 19 ביולי 2019

גמלת הביטוח הופסקה ונגד העותר החלו הליכי גבייה

גמלת הביטוח הופסקה ונגד העותר החלו הליכי גבייה
עניינה של עתירה זו בבקשת העותר, עו"ד רמי מרמלשטיין (להלן: העותרלהורות למוסד לביטוח לאומי (להלן: ביטוח לאומי), להמשיך ולשלם את גמלת הנכות ששולמה לו עד יום 22.12.2017. עוד מבקש העותר, כי המשיב 1, בית הדין הארצי לעבודה (להלן: בית הדין הארצי)והמשיב 2, בית הדין האזורי לעבודה (להלן: בית הדין האזורי) ינמקו מדוע לא ימשיך העותר לקבל את גמלת הנכות מהביטוח הלאומי.  

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

אלה, בקצרה, העובדות הצריכות לענייננו: החל מיום 1.5.2016, היה העותר זכאי לקבלת גמלת נכות מהביטוח הלאומי, בשל תאונת עבודה. בשלב מסוים התעוררו בביטוח הלאומי חשדות באשר לנסיבות קרות התאונה, והעותר זומן לחקירה. ביום 28.12.2017 נשלחה הודעה למענו של העותר, ובמסגרתה צוין כי גמלת הנכות – תופסק, וכי הוא נדרש להשיב את הכספים ששולמו לו עד כה. בעקבות האמור, הגיש העותר ביום 7.1.2018 נגד המוסד לביטוח לאומי תביעה בבית הדין האזורי, בגדרה ביקש להורות לביטוח הלאומי להכיר בתאונה שארעה לו כתאונת עבודה, ולהחזיר את גמלתו. במקביל הגיש העותר ביום 10.1.2018 בקשה למתן סעד זמני, במסגרתה ביקש כי הביטוח הלאומי יחדל מהליכי הגבייה שנפתחו נגדו לצורך השבת כספי הגמלה ששולמו לו. בהחלטה מיום 8.2.2018, דחה בית הדין האזורי את הבקשה: "לא הובא בפניי טעם שיצדיק מתן החלטה על עכוב הליכי גבייה, ודאי לא הוכחה יכולת פרעון עתידית של התובע 'העדיפה' על זו של הנתבע".



החלטת בית הדין האזורי לא הניחה את דעתו של העותר, וביום 8.3.2018 הגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי. דיון בבקשה התקיים ביום 24.5.2018, ובמהלכו הסכימו ביניהם הצדדים, כי בשלב זה הביטוח לאומי לא יגבה מהעותר תשלומים נוספים מעבר לאלו שכבר נגבו.

בדיון שהתקיים ביום 14.10.2018 לפני בית הדין האזורי, הוחלט כי התיק יועבר למותב אחר לצורך שמיעת הראיות. עוד נקבע, כי מנהל הלשכה המשפטית של הביטוח לאומי בתל אביב, יזמן את ב"כ העותר לפגישה במטרה לנסות ולהגיע לפתרון שיאפשר את מיצוי זכויות העותר עד להכרעה בתובענה גופה. הצדדים לא הצליחו לתאם ביניהם פגישה, וביום 24.10.2018 פנה ב"כ העותר לבית הדין האזורי בבקשה שיתערב בתיאום הפגישה, כשלדבריו, "הנושא העיקרי אשר עמד על הפרק [..] היה השבת קצבת הנכות עד להכרעה בעניינו". בהחלטת בית הדין האזורי לעבודה מיום 29.10.2018 נקבע כדלקמן: "משבאה הבקשה התשובה והתגובה בפניי- כמדומה, אין לי אלא להצר כי נמצא לפרקליטים הנכבדים 'להתקוטט' על גבי פנייה לביה"ד- תחת פתרון פשוט ראוי ובסיסי – באופן ישיר!! כך או כך- יודיע עו"ד אמון לעו"ד אפרים- בכתב- 3 מועדים לפגישה עם שובו- וזו תבחר מועד נוח לה- ויקיימו הפגישה. מעבר לכך- איני מוצאת עוד להדרש להליך!!".

על החלטה זו הגיש העותר ביום 4.11.2018 בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי, במסגרתה ביקש כי הביטוח הלאומי יחזור לשלם לו את גמלת הנכות עד להכרעה בתובענה שהגיש. בית הדין הארצי דחה את הבקשה, שכן "הבקשה הנוכחית מקדימה את זמנה. עיון בהחלטה מיום 29.10.18 ובהשתלשלות העניינים בתיק בית הדין האזורי, מעלה כי ההליך לא בא אל סיומו וכי תביעת המבקש טרם הוכרעה, שכן דיון הוכחות נקבע ליום 7.5.19 ויתר ההוראות שניתנו בהחלטת בית הדין מיום 14.10.18, בתום קדם המשפט, עומדות בעינן" (ההדגשות במקור, נ' ס').    

מכאן העתירה שלפנינו, במסגרתה טען העותר, כי מטעמי צדק ראוי היה לבתי הדין לעבודה להורות על שמירת המצב הקיים, ועל המשך תשלום גמלת הנכות עד להכרעה בתובענה שהגיש.

לאחר שבית המשפט העליון עיין בעתירה ובנספחיה ושקל את נימוקיה, בא ההרכב שדן בעתירה לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף. העותר הגיש את בקשתו לסעד זמני, וזו נבחנה ונדחתה – הן על-ידי הערכאה הדיונית, הן על-ידי ערכאת הערעור. משנדחו בקשותיו, הגיש את העתירה שלפנינו. כידוע, "בית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש ערכאת ערעור על החלטות בתי המשפט בערכאות דיוניות  למעט במקרים חריגים" (בג"ץ 3486/15 נטליה זברוב נ' המשרד לקליטת עליה, פסקה 2 (22.11.2015)). הנדון דידן אינו בא בגדרם של חריגים אלו, ואין עילה אפוא להתערב בהחלטת בית הדין הארצי.

אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף; וכך הורה בית המשפט העליון.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.



יום רביעי, 26 ביוני 2019

עו"ד אלכס כהן: בדיקת דם? האם יש אפליה במשרד הפנים?

עו"ד אלכס כהן: בדיקת דם? האם יש אפליה במשרד הפנים?
אפליה בקרב הקהילה הרוסית במשרד הפנים- חובת בדיקת דם לקביעת אבהות
בשנים האחרונות,  פקידי משרד הפנים צברו כוח רב בהחלטות חשובות הנוגעות לאזרחות ישראלית של אזרחים מרוסיה, ובאמצעות כוח זה מרשים לעצמם לחייב בבדיקת דנ"א, ולא כך הדבר בקרב הקהילה מצרפת, ארצות הברית או אתיופיה ועולים מקהילות נוספות בעולם.
ראשית כל, לא נרשמה דרישה בעבר לבדיקות דנ"א במקרים שונים אשר בהם מבקש אזרח ישראלי שעלה מרוסיה לרשמו כאזרח ישראלי בזכות קרבה ראשונה שיש לו לצאצא שלו למשל.

אפלייה זו על רקע גזעני, בקרב עולי הקהילה הרוסית, הביאה לשולחני מקרה מיוחד. במקרה זה, אב שהתאלמן מאשתו, ביקש לרשום את בנו שנולד מאישתו לשעבר. דבר זה לא עבר לו בקלות משום שנתקל בקושי מרשם משרד הפנים, בבקשה לבדיקת דנ"א הדורשת מאמצים כספיים רבים ופרוצדורה ארוכה מבחינת המבקש. בנוסף לכך, המבקש יאלץ לעבור פרוצדורה ארוכת טווח בבית המשפט לענייני משפחה ולהמתין לאישורו בכדי לבצע את הבדיקה. וזוהי רק ההתחלה. לאחר מכן, ייאלץ לשאת בתשלומים גבוהים לביצוע הבדיקה בלבד.
הכיצד ניתן להפלות בין קהילות שונות כאשר העניין נוגע לזכויות אדם ואזרח המשפיעות על מעמדו של האזרח במדינת ישראל?
מצב זה לא ייתכן כלל וכלל. כל אזרח זכאי למימוש זכויותיו המלאות הן במרשם משרד הפנים, הן בבית המשפט והן בכל רשות מוסדית במדינת ישראל, ללא קשר לגזע, דת, מין או מצב פיננסי.
החל להיווצר פתח לתופעות מסוג זה, באמצעות הכוח העצום אשר צברו פקידי משרד הפנים וגורמים נוספים אשר אינם צריכים לדון בשאלות כה מהותיות אשר השפעתן על המשך חייו של האזרח הינן קריטיות. יש למגר תופעה זו בהקדם, ולזרוע מודעות בקרב קהילות שמרגישות מושפעות וניזוקות מהליכים שיש בהם הפלייה כלפי קהילות ציבור שונות.
מהדברים הנ"ל ניתן ללמוד כי המדינה חייבת לצמצם את כוחם של גורמים במשרד הפנים, ויפה שעה אחת קודם, ולערב גורמים שיתנהלו בהתאם להליך בקשות אזרחות, ללא הפלייה קודמת וללא צורך בבדיקת דנ"א היכן שאין צורך בכך, ודבר זה מייקר את ההליך, וכן פוגע במעמדן של קהילות שונות, ובייחוד בקהילה הרוסית- אשר נפגעת במהלך השנים האחרונות ממהלך זה.

אלכס כהן, עורך דין ונוטריון

ועוד כמה מאמרים:
עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס -  מקור ראשון,  על פיגועי טרור, איראן וטראמפ