בג"צ 5551/14 מרכז הכוכביות הארצי בע"מ נגד משרד
התקשורת-
עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona
עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
בג"ץ
קובע כי ה"לקוח" של מספרי הטלפון המקוצרים לעסקים (מספרי כוכבית),
כמשמעות המונח לקוח, בהוראות המנהל, הוא משתמש הקצה, קרי בעל העסק. העותרות,
בהיותן גורם מתווך (משווק) בלבד מטעם בעל הרישיון, לא זכאיות להחזיק במלאי מספרי
כוכבית, וממילא אין לומר כי נוצרה להן זכות קניין בהקשר זה מכוחה יכולות העותרות
למנוע את יישום הרפורמה של משרד התקשורת בתחום מספרי הכוכבית.
עתירה של חברות פרטיות המשווקות שירות של מספרי טלפון מקוצרים
לעסקים (להלן: מספרי כוכבית), שמטרתה למנוע יישומן של הוראות רגולטוריות שהוציא
משרד התקשורת, המסדירות את פעילות מספרי כוכבית. טענתן המרכזית של העותרות היא
טענה עובדתית. לטענתן, הן "הלקוח" (כהגדרתו של המונח בהוראות המנהל), של
בעלי הרישיונות לעניין מספרי הכוכבית, כך שמספרים אלה הם הקניין של העותרות ולפיכך
לא ניתן להורות להן כיצד לנהוג בקניינן, ובכלל זה לכפות עליהן ניוד המספרים
המשמשים את בעלי העסק להם שיווקו את מספרי הכוכבית.
בג"ץ מפי השופט מ' מזוז בהסכמת השופטים ס' ג'ובראן וד'
ברק-ארז) דחה את העתירה מהטעמים הבאים:
דין הטענה כי העותרות הן "לקוח", כמשמעות המונח
בהוראות המנהל, להידחות. טענה זו לא מתיישבת עם לשונה הברורה של הגדרת המונח
"לקוח" בהוראות המנהל, לפיה ה"לקוח" הוא צרכן הקצה (בעל עסק
שמעוניין בקבלת השירות ואשר משתמש לשם כך במספר שהוקצה לו), ולא מתווכים ומשווקים
של שירות זה מטעם בעל הרישיון, דוגמת העותרות; אינה עולה בקנה אחד עם תכלית החוק
והוראות המנהל שניתנו מכוחו – הבטחת התחרות ורמת השירותים בתחום הבזק; ואף סותרת
את עמדתן של העותרות עצמן, כפי שבאה לידי ביטוי בחוזים שלהן עם חברת בזק ובשימוע
שנערך להן בפני גורמי משרד התקשורת. פועל יוצא מקביעה זו, הוא כי גם הטענות בדבר
פגיעה בזכויות יסוד של העותרות, דינן להידחות. שכן, העותרות, בהיותן גורם מתווך
(משווק) בלבד, לא זכאיות להחזיק במלאי מספרי כוכבית, וממילא אין לומר כי נוצרה להן
זכות קניין בהקשר זה. גם ביתר הטענות לא נמצא ממש.