יום שני, 22 בנובמבר 2021
יום רביעי, 17 בנובמבר 2021
ערעור על קולת העונש בשל התפרעות בדרום
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בב"ש הודעת ערעור על קולת עונשו של הנאשם, שנמלט מהשוטרים ברהט במהירות מופרזת, תוך סיכון חיי אדם, ובכללם ילדים, ובית המשפט השית עליו עונש של של"צ
- בג"צ נגד הלבנת הון
- מנדלבליט מתנגד להסדר הפשרה של הוטלס - תביעה ייצוגית
- עו"ד תביעה ייצוגית- עו"ד נועם קוריס מסביר על תביעו...
- הערעור של ניסו שחם נדחה היום בבית המשפט העליון
- בג"צ אישר: מעצר מינהלי לבכיר החמאס
- הזכות להורות של אנשים עם מוגבלות בישראל
- חברת הדירוג האשראי הבינלאומית Fitch מעריכה שהסיכונ...
- ראש הממשלה בנט בהתייחסות ראשונה לחיסון הילדים נגד ...
- הצעת חוק: פתיחת תיקי הוצאה לפועל ללא התראה
- הפריע לשוטר, שיבש הליכי משפט ולא יקבל "חלון" מהאיז...
הנאשם, זהאר אבו ואדי (25), שלחובתו הרשעות תעבורה רבות, נהג
במהירות מופרזת ברהט וכאשר הבחין בשוטר, לא נענה לקריאותיו ונמלט, תוך שהוא מסכן
את המשתמשים בדרכים, ובכללם ילדים.
הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה פזיזה והפרעה לשוטר ובית משפט השלום
בב"ש השית עליו עונש של 200 שעות של"צ, פסילת רשיון נהיגה ל-10 חודשים,
קנס ומאסר על תנאי.
מכאן הערעור, במסגרתו מבקשת הפרקליטות מבית המשפט המחוזי להחמיר
בעונשו של הנאשם- להשית עליו עונש מאסר בפועל ולפסול את רשיון הנהיגה שלו לתקופה
יותר ממושכת. לעמדת
הפרקליטות בהודעת הערעור, "הסתפקות בענישה כה "רזה" מבחינת
הרכיב המאסרי עלולה לטעת מסר שגוי בקרב נאשמים פוטנציאליים כמותו של המשיב, של
התייחסות משפטית סלחנית לעבירות מסכנות חיים אלה, דווקא בזמנים מאתגרים אלו עת כל
רבדי האוכלוסייה, ובכלל זה תושבי הדרום על כל רבדיהם, משוועים להשבת הביטחון האישי
לרחובות העיר גם בהיבט זה של נהיגה פזיזה מסכנת חיים".
ביחס לפסילת רשיון הנהיגה נטען, כי "הסיכון הרב
שבו המשיב העמיד את יתר המשתמשים בדרך, העובדה כי ביצע את העבירות תוך שימוש ברכב,
עברו התעבורתי של המשיב, ובאופן מיוחד - יחסו המזלזל של המשיב לחוקי תעבורה, אשר
מלכתחילה נועדו דווקא כדי למנוע את הסיכון לשלום הציבור כתוצאה מנהיגה לא
זהירה, היו צריכים להביא לכדי החמרה ממשית ברכיב הפסילה בפועל, בנוסף
להטלת עונש המאסר בפועל כאמור לעיל, וזאת כדי להרחיק את המשיב לתקופה ארוכה ככל
הניתן מכל אפשרות לסכן חיי אזרחים תמימים ע"י נהיגתו".
הודעת הערעור הוגשה לבית המשפט המחוזי ע"י עו"ד תהילה
גלנטה מפרקליטות מחוז דרום (פלילי). בבית משפט השלום נוהל התיק ע"י תביעות
משטרה.
עו”ד נועם
קוריס בעל תואר שני
במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם
קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת
2004.
יום שלישי, 16 בנובמבר 2021
קבלן בניין מחיפה לא רשם הכנסות של מעל חצי מיליון ₪
במסגרת מבצעי ביקורות ניהול ספרים בצפון נמצא: קבלן בניין לא רשם הכנסות של מעל חצי מיליון ₪ בספרי העסק
תשלומים בסך 595,505 ₪ לא נרשמו בספרי העסק של קבלן בניין מאזור חיפה, כך עלה במהלך מבצע ביקורות ניהול ספרים שנערך לאחרונה בצפון. במסגרת המבצע, הגיעו המבקרים לקבלן שעבד באתר בנייה בחיפה, וגילו כי עשרות צ'קים שונים בסכום כולל של מעל חצי מיליון ₪ שהועברו לחשבונו לא נרשמו בספרי העסק. הקבלן הסביר למבקרים כי: "לא ידעתי שצריך לרשום מיד כל צ'ק". בעקבות ממצאי הביקורת נחקר הקבלן והועבר להמשך טיפול ביחידת התביעות. באתר בנייה אחר בעיר, מצאו המבקרים כי קבלן שיפוצים מאום אל פחם לא רשם בספרי החשבונות שלו תשלומים בסכום 20,000 ₪. כשנשאל על כך ענה: "כנראה התפספס".
ועוד כמה מאמרים
- עו"ד תביעה ייצוגית- עו"ד נועם קוריס מסביר על תביעו...
- הערעור של ניסו שחם נדחה היום בבית המשפט העליון
- בג"צ אישר: מעצר מינהלי לבכיר החמאס
- הזכות להורות של אנשים עם מוגבלות בישראל
- חברת הדירוג האשראי הבינלאומית Fitch מעריכה שהסיכונ...
- ראש הממשלה בנט בהתייחסות ראשונה לחיסון הילדים נגד ...
- הצעת חוק: פתיחת תיקי הוצאה לפועל ללא התראה
- הפריע לשוטר, שיבש הליכי משפט ולא יקבל "חלון" מהאיז...
- ייבא נשק ויישב מאחורי סורג ובריח
- ניסה לבצע פיגוע המוני נגד מתפללים יהודים בהר הבית ...
- 13 כדורים מטווח קצר- חניון של מגרש כדורגל
ביקורות אלו נערכו על ידי פקיד שומה חיפה ופקיד שומה נצרת, ובמסגרתן נבדקו 127 בתי עסק, מתוכם ב-44 נמצא אי רישום הכנסות כחוק. העסקים שנבדקו היו מענפי המסחר, מתן השירותים וקבלנים באתרי בניה והתמקדו בערים סכנין, שפרעם, טמרה, נצרת, כפר עראבה, כפר כנא, נוף הגליל יפיע, חיפה, קריית אתא, קריית ים, קריית חיים, דלית אל כרמל, עוספייא ועוד.
במהלך הביקורות הגיעו המבקרים גם למאפייה בסכנין, שם מצאו כי קניית ביקורת שערכו במקום מוקדם יותר לא נרשמה בספרים. בדיקה מעמיקה בספרי העסק העלתה כי תשלומים בסכום של 8,000 ₪ לא נרשמו גם הם בספרים. בעל המקום טען כי: "הקופה הייתה מקולקלת". בביקורת במרפאת שיניים בנוף הגליל מצאו המבקרים חמישה צ'קים שונים בסכום כולל של 4,000 ₪ שלא נרשמו בספרי העסק. בעל המרפאה הסביר למבקרים : "אני רושם את הצ'קים בזמן הפירעון". במרפאה אחרת בעיר, בדיקה ביומן הרופא העלתה כי תשלומים מלקוחות שונים עבור טיפולי שיניים בסכום כולל של 3,500 ₪ לא נרשמו כחוק. כשנשאל על כך העובד במקום ענה: "אני עדכנתי את הרופא, הוא היה צריך להוציא קבלות".
מבצעי ביקורות אלו נערכו כחלק מפעילות נרחבת של רשות המסים כנגד מעלימי מס והון שחור. זאת, במסגרת המדיניות של הגברת פעילות האכיפה לשיפור ושימור יכולת ההרתעה, בין היתר על ידי עריכת מבצעי שטח, שמטרתם להביא לדיווחי אמת ולגביית מס אמת ובכך להגביר את השוויון בנטל בקרב האזרחים.
יום שני, 15 בנובמבר 2021
עתרה 8 פעמים לבג"צ ותשלם קנס לאוצר המדינה
לאחר 7 עתירות של הגב' פופוביץ לבג"צ, נדחתה עתירתה השמינית והיא תשלם הוצאות לאוצר המדינה
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
- הערעור של ניסו שחם נדחה היום בבית המשפט העליון
- בג"צ אישר: מעצר מינהלי לבכיר החמאס
- הזכות להורות של אנשים עם מוגבלות בישראל
- חברת הדירוג האשראי הבינלאומית Fitch מעריכה שהסיכונ...
- ראש הממשלה בנט בהתייחסות ראשונה לחיסון הילדים נגד ...
- הצעת חוק: פתיחת תיקי הוצאה לפועל ללא התראה
- הפריע לשוטר, שיבש הליכי משפט ולא יקבל "חלון" מהאיז...
- דרושים למשרד עורכי דין נועם קוריס
- ייבא נשק ויישב מאחורי סורג ובריח
- ניסה לבצע פיגוע המוני נגד מתפללים יהודים בהר הבית ...
- 13 כדורים מטווח קצר- חניון של מגרש כדורגל
- עו"ד נועם קוריס – על הבעל שם טוב, גוגל ופרטיות ברשת
בהחלטת בית המשפט
שנכתבה על ידי כבוד השופט ע. פוגלמן נקבע שהעותרת פנתה לבית משפט העליון בפעם
שמינית (ראו בג"ץ 4173/16 פופוביץ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 3 (12.9.2016)
(להלן: פסק הדין בעתירה 7)) בבקשה לבטל פסק דין שנתן בית הדין הארצי לעבודה על דרך
הפשרה. פסק הדין ניתן לפני למעלה מ-20 שנה, והוא עסק בפיצויי פיטורים לעותרת ממוסד
לימודי של המשיבים. הפיצויים שולמו לה (פסק הדין בעתירה 7, פסקה 2). עד כמה שאפשר
להבין, אין בעתירה זו טענות שהן (או דומותיהן) לא נשמעו בעבר. כפי שצוין בפסק הדין
בעתירה 7, בית משפט זה יתערב בפסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה רק במקרים
נדירים, שיש בהם סוגיה עקרונית ובעלת השפעות רוחב, ושורת הצדק מחייבת התערבות
(בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693 (1986)) – וענייננו אינו נמנה
עם מקרים אלה. ועוד בדומה לאמור שם, הפניות החוזרות ונשנות של העותרת לערכאות
שיפוטיות לאורך השנים באותו עניין מעידות על האופי הקנטרני והטורדני של העתירה
(בג"ץ 4047/05 פרחי נ' שר הפנים (28.6.2005)). בשל כל אחד מטעמים אלה יש לדחות את העתירה על הסף.
בית המשפט העליון קבע אם כן, שהעתירה נדחית על הסף ושהעותרת תשלם הוצאות לאוצר המדינה בסך 5,000 ש"ח.
עו”ד נועם
קוריס בעל תואר שני
במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם
קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.
במסגרת המאבק בנזקי העישון: יוטל מס קניה על סיגריות אלקטרוניות
שר האוצר, אביגדור ליברמן, פרסם הערב להערות הציבור טיוטת צו המטיל מס קניה על נוזל לסיגריות אלקטרוניות וסיגריות אלקטרוניות שאינן ניתנות למילוי חוזר (חד פעמיות), המקביל בשיעורו למס המוטל על מוצרי טבק אחרים. הצו הוא תולדה של מהלך מתואם בין רשות המסים למשרד הבריאות ומטרתו לצמצם את הצריכה של סיגריות אלקטרוניות המעלות את הסיכון למחלות לב ומחלות נשימה.
טיוטת הצו קובעת כי על נוזל למילוי סיגריות אלקטרוניות יוטל מס קניה של 270% מהמחיר הסיטוני השכיח בתוספת 11.39 שקלים חדשים למ"ל אשר בכל מקרה לא יפחת מ-21.81 שקלים חדשים למ"ל. על סיגריות חד פעמיות יוטל מס קניה של 360% מהמחיר הסיטוני השכיח אשר בכל מקרה לא יפחת מ-32.72 שקלים חדשים למ"ל. הצו מחריג גם סיגריות אלקטרוניות ונוזל למילוין מהפטור ממס קניה על יבוא אישי (עד 75 דולר).
בנוסף, נקבעו הגבלות על כמות הסיגריות האלקטרוניות והנוזל שניתן להביא לארץ מחו"ל ללא תשלום מס קניה. כמויות אלה מקבילות לכמויות הסיגריות הרגילות אותן ניתן להכניס לישראל ללא תשלום מס. מי ששהו בחו"ל פחות מ-5 ימים יוכלו להכניס עד 4 מ"ל נוזל ולא יותר מ-2 סיגריות חד פעמיות . מי ששהו יותר מ-5 ימים בחו"ל, יוכלו להכניס עד 10 מ"ל נוזל ולא יותר מ-5 סיגריות חד פעמיות. הגבלות אלו ייכנסו לתוקף תוך חודשיים מיום חתימת הצו.
כמו כן, במסגרת טיוטת הצו נקבע כי יוטל מס קניה על המלאים המצויים בידי סיטונאים, בגובה של שקל אחד חדש למ"ל נוזל ו-6 שקלים חדשים לסיגריה חד פעמית. מס זה יחול אך ורק על מלאי ששווי המס המשולם עליהם גבוה מ-10,000 שקלים.
מהלך זה בא בהמשך למהלכים קודמים, שהשוו את המיסוי על טבק לחימום וטבק לגלגול למיסוי המוטל על סיגריות "רגילות" ומשקף את השאיפה למיסוי אחיד על כלל מוצרי הטבק.
בג"צ שמעון חלפון, הגנה על הציבור מעבירות מין
בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דחה היום (14.11.21) עתירה שהוגשה על ידי שמעון חלפון בהקשר לחוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – על הבעל
שם טוב, גוגל ופרטיות ברשת
בעתירה שהגיש, ביקש העותר, המצוי בפיקוח ובמעקב בהתאם להוראות חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (להלן: החוק), כי בג"צ יורה על ביטול סעיף 18(4) לחוק, הקובע כי לקצין הפיקוח תהא סמכות להיכנס למקום מגוריו של עבריין המין בנוכחותו. לחילופין, בקש העותר כי בג"צ יורה שהפרשנות של קציני הפיקוח, שלפיה הסעיף מסמיך אותם להיכנס למקום מגוריו של עבריין המין במפתיע ומבלי להודיע על כך מראש היא פרשנות מוטעית. בעתירה נטען כי הסעיף ואופן פרשנותו על-ידי יחידת הפיקוח מובילים לפגיעה בזכויותיו של העותר לפרטיות ולחיים אינטימיים. כן ביקש העותר בעתירתו לקיים דיון בעתירה, וכי בג"צ יורה למשרד המשפטים למנות לו עורך דין.
לאחר העיון בעתירה בג"צ קבע כי – דינה להידחות על הסף אף מבלי להורות למשיבים להגיש תגובה, זאת בין היתר בשל אי-מיצוי הליכים, אי צירוף משיבים דרושים והיעדר תשתית משפטית ועובדתית מספקת.
כידוע, טרם פנייה לבית משפט בעליון בשבתו כבג"צ, יש לפעול למיצוי הליכים אל מול הרשות המינהלית המוסמכת, וכן להותיר בידי הרשות פרק זמן הולם כדי לבחון את הטענות שהועלו כלפיה ולגבש להן מענה (ראו למשל: בג"ץ 4289/21 רובינשטיין נ' השר לביטחון הפנים, פסקה 4 (10.8.2021)). במקרה הנדון, העותר לא פנה למשיבים – היועץ המשפטי למשרד המשפטים והיועץ המשרדי למשרד לביטחון פנים בטרם הגיש עתירתו, ומשכך לא עמד בחובתו זו.
יתר על כן, בעתירה שהסעד המבוקש בה הוא ביטול סעיף חוק, הכנסת היא משיבה דרושה לבירור העניין, והיה על העותר לצרפה כמשיבה רלוונטית לעתירה (ראו: בג"ץ 7815/17 הלל נ' שר האוצר - משה כחלון, פסקה 2 (15.2.2018)).
לבסוף, העתירה נעדרת תשתית משפטית ועובדתית מספקת כדי לבסס את טיעוניה. כפי שצוין בעבר, "טענה לפגיעה חוקתית אינה יכולה להישמע בעלמא, אלא יש לבססה כדבעי, תוך הנחת תשתית עובדתית מתאימה וניתוח חוקתי קונקרטי של השלבים השונים של הביקורת החוקתית" (ראו: בג"ץ 8568/19 אני ואתה - מפלגת העם הישראלית נ' כנסת ישראל, פסקה 6 (22.1.2020)). בענייננו לא נעשה כן.
לאור כל האמור, בג"צ קבע כי דין העתירה להידחות על הסף.
בית המשפט העיר, כי לא מצא להורות על מינוי עורך דין לעותר, והוא רשאי לפנות לגופים הרלוונטיים על-מנת למצות את זכויותיו לקבלת סיוע משפטי, בהתאם לכל דין.
סוף דבר: העתירה נדחית.
אך לפנים משורת הדין, גלשון ההחלטה, לא נעשה צו להוצאות לאוצר המדינה.
google.com, pub-9020432413165165, DIRECT, f08c47fec0942fa0עו”ד נועם
קוריס בעל תואר שני
במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם
קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.