יום ראשון, 30 במרץ 2014
יום שלישי, 25 במרץ 2014
יום שני, 24 במרץ 2014
נ. קוריס ושות' משרד עורכי דין ומגשרים: עו"ד נועם קוריס קישורים ומידע באינטרנט
נ. קוריס ושות' משרד עורכי דין ומגשרים: עו"ד נועם קוריס קישורים ומידע באינטרנט: נ. קוריס שות' - עו"ד נועם קוריס הבלוג ▼ 2014 (59) ▼ מרץ (56) עו"ד נועם קוריס - עיריית אשדוד עו"ד נ...
Noam Kuris: עו"ד נועם קוריס - נ. קוריס עורכי דין לומדים על SEO...
Noam Kuris: עו"ד נועם קוריס - נ. קוריס עורכי דין לומדים על SEO...: נועם קוריס – על חופש הביטוי, גוגל וקידום אתרים לפני כמה חודשים נכחתי בפגישה מוזרה ואפילו הזויה, בפגישה היה איזה מישהו שטען בהתרסה שה...
Noam Kuris: נועם קוריס ושות' נלחמים על שמירת תנאי עובדי הציבור...
Noam Kuris: נועם קוריס ושות' נלחמים על שמירת תנאי עובדי הציבור...: משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' נלחם על שמירת תנאי עובדי הציבור בקופות הגמל נ. קוריס ושות' ב - ynet.co.il התובע הייצוגי טוע...
יום רביעי, 19 במרץ 2014
נ. קוריס עורכי דין: linkedin, weebly, ynet, wordpress, nana10, bloger,...
נ. קוריס עורכי דין: linkedin, weebly, ynet, wordpress, nana10, bloger,...: נ. קוריס ושות' עורכי דין ומגשרים נ.קוריס - linkedin נ.קוריס - weebly נ.קוריס - ynet נ.קוריס - פייסבוק נ.קוריס - כלכל...
יום שלישי, 18 במרץ 2014
עו"ד נועם קוריס מבחנה של גוגל לעזור בארגון המידע העולמי והפיכתו נגיש לכולם
גוגל מעל לחוק/ נ. קוריס ושות' עורכי דין 12/2007
לפני לא הרבה שנים, כשרק נכנסו המחשבים לתודעתנו, התרבו הקלישאות על כך שהמחשב הוא האשם בטעות ולא האדם שהפעיל אותו, מאז חלה התפתחות ניכרת בטכנולוגיה.
הקלישאה שהמחשב אשם התחלפה בשנים האחרונות בכך שהתוכנה אשמה, האם הגיע הזמן שהאדם שהמציא ומפעיל את התוכנה יתקן את הטעויות ?
הצהרות גוגל ישראל, המתנערות מהכנסות המיליארדים כחברת פרסום (לפחות כך נכתב על חשבוניות המס שמנפיקה גוגל אדוורדס) והטענות כי גוגל הנה אך ורק אמצעי חיפוש דיגיטלי אינן עומדת במבחן המציאות.
במקביל להתעצמותה של גוגל והפיכתה לכוח שולט באינטרנט ובחיי מיליארדי אנשים, פסעה עד כה גוגל בין הטיפות, מבלי שבישראל נאכפו כנגדה חוקי המדינה ותוך שלמעשה גוגל מתעלמת מריבונות השלטון, במדינת ישראל.
בסין למשל, החליטה גוגל לקבל את חוקי המדינה, ושינתה את המבנה הטכנולוגי של מנוע החיפוש, כך שיצנזר פרסומים האסורים על פי חוק בסין. (פורסם בy-net 25.01.06)
האדם גם בגוגל, עדיין חזק מהמכונה, כמתכנתי גוגל רוצים לשנות את האלגוריתמים לחיפוש, בכדי שיתאימו לחוקי מדינה ריבונית הם יכולים.
לאור פירסומים אנטישמיים קשים, פירסומים מכחישי שואה ועוד פרסומים אחרים האסורים על פי דין הצהיר מר מאיר ברנד, במסגרת כנס "שנאה באינטרנט" שנערך ביום 12.11.2007 כי:
"גוגל אינה, ואסור שתהפוך, לפוסק המרכזי לגבי מה שמופיע או אינו מופיע ברשת. על כך צריכים להחליט הממשלות שבחרנו ובתי המשפט".
בפועל לדעת רבים, בהצהרה זו של מר מאיר ברנד, נראה שיש משום התעלמות של גוגל ישראל, כדבר שבשגרה, ממגוון חוקים ודינים, תוך עשיית עבירות פליליות לכאורה בישראל.
היתממותה של גוגל ישראל, כי היא מפרסמת כל מידע ותוכן בצורה שווה, הנה למעשה הודאה לכאורה, בעשיית עבירות פליליות ועוולות אזרחיות, אשר חלקן מובאות כדלקמן:
פרסום המרדה - סעיף 134 לחוק העונשין
הגדרה בסעיף 139, כי העדר תשומת לב או העדר זהירות בפרסום, לא יהוו הגנה בידי המפרסם, היסוד הנפשי בעבירה זו אם כן, די שיהא בפזיזות או בקלות דעת.
פרסום הקורא לגזענות – סעיף 144ב לחוק העונשין
הסעיף קובע תקופת מאסר של עד 10 שנים, וכאשר אין מדובר בהחזקת חומר בכוונה זדונית, שנה בלבד.
חוק איסור לשון הרע קובע כללים לגבי פרסום לשון הרע במעגל שני, כלומר חזרה על פרסומי לשון הרע שפרסם אדם אחר ומטיל אחריות, אזרחית ופלילית, גם על מפיץ לשון הרע במעגל השני.
סעיף 25 לחוק איסור לשון הרע, מחייב גם את המפרסם, לפרסם כל עדכון בפרטים הנוגעים לפרסומים על תיקים משפטיים, חקירות משטרה וכדומה.
פרסום לפי סעיף 25א חייב להיעשות בהבלטה ראויה ובאותה הדרך שבה פורסמו הדברים מלכתחילה.
פגיעה ברגשי דת – סעיף 173 לחוק העונשין
פרסום שיש בו בכדי לפגוע ברגשי הדת, אף אם נשעה בפזיזות ו/או בקלות הדעת ולא מתוך כוונת זדון דווקא.
איסור פרסום בדבר שירותי זנות ופרסום דברי תועבה – סעיפים 205א – 205ג, סעיף 214
היסוד הנפשי הנדרש לשם עשיית העבירה הנו פזיזות ו/או קלות ראש בלבד
חוק הגנת זכויות יוצרים אוסר גם הוא, על העתקה ושימוש ביצירות מוגנות, על ידי מעגל שני, כך שגם פרסום יצירה מוגנת באמצעות אתר מפר, על ידי גוגל, אינה לגיטימית לכאורה, בהתאם לחוקי מדינת ישראל (עבירה פלילית ועוולה אזרחית).
חוק עוולות מסחריות, קובע בסעיף 2 איסור על פרסום תיאור כוזב של עסק, עוסק, מקצוע או שירות, העוולה הינה עוולה אזרחית הקובעת פיצוי ללא הוכחת נזק בשווי של 100,000 ₪, לכל הפרה.
רשימת החוקים, הסעיפים והדינים, בהם מחויב כל אדם או תאגיד במדינת ישראל ואשר דורשים למען שמירת הסדר החברתי, על הימנעות מפזיזות וקלות דעת ועל בדיקה ראויה ונאותה טרם פרסומים הנה עוד ארוכה וכוללת בין היתר גם את סעיפים 159 ו- 168 לחוק העונשין.
גוגל, שיצרה לעצמה תדמית חיובית בתחילת דרכה, כאשר סיפקה במשך שנותיה הראשונות את כל שירותיה בחינם אין כסף, מנצלת עתה עד תום את כניסתה השקטה והידידותית לכל בית ובית בישראל ומנצלת בצורה צינית את חוסר ההבנה של מרביתנו לגבי הדרכים הטכנולוגיות בה היא פועלת, בהיתממות מקוממת שכן לטענת גוגל, כך התוכנה עובדת ואנחנו לא מתערבים...
זו רק שאלה זמן, עד שנתעשת כולנו ונבין שלא המחשב ולא התוכנה אשמים, מאחורי התוכנה והמחשב יושבים אנשים, אנשי גוגל שפועלים, מה לעשות, בכדי להרוויח עוד ועוד כסף לכיסם ולכיסי בעלי המניות, הבוסים באמריקה.
ברור שמדינה שרוצה לשמור על ריבונותה חייבת להיות זהירה ביחסה אל גוגל, הענק השקט הזה שעושה ככל העולה על רוחו, כי התוכנה שלו היא אוטומטית, ברור שכאזרחים במדינה, גם לנו יש חלק בסיפור וגם אנחנו רוצים להגן על הילדים שלנו, שיושבים בבית וניזונים מאותו ענק בעל חזות ידידותית, שעושה בשקט ככל העולה על רוחו.
מה אומר על כך מנכ"ל גוגל ישראל ?
"ברנד נשאר נאמן לניסוח התאגידי: "המטרה של גוגל היא לעזור בארגון המידע העולמי ולהפוך אותו נגיש לכולם. יכול להיות שבדרך מתחרה גוגל בחברות כאלה או אחרות. אנחנו לא דורסים" (פורסם במעריב באינטרנט 21.02.06).
לפני שיהיה מאוחר, לפני שגוגל תפרסם גם על קורא מאמרי זה לשון הרע, פירסומי תועבה או הסתה לגזענות כנגד העם היהודי (כמובן על שרתים בחו"ל), מוטב לדעתנו, כי גם במדינת ישראל, תקפיד גוגל על חוקי המדינה ותצנזר, בדיוק כמו בסין, את הפרסומים שהמנוגדים לחוק.
יפה שעה אחת קודם.
הכותב הנו עורך דין נועם קוריס ממשרד נ. קוריס ושות' העוסק בדיני אינטרנט.
עו"ד נועם קוריס כותב על זכות הייצוג על ידי עורכי דין
הסקירה הקצרה של זכויות עורכי הדין בישראל, חודרת במהרה למעמקי חברה ושלטון, עת הזכות לייצוג ולהגנת האדם מפני הרשויות השונות, והקשר האזרחי מול מערכת השלטון, הם העומדים האמיתיים, על לשון המאזניים.
המאמר, בתקופת טרום בחירות, עת פרקליטו של ראש הממשלה המכהן, נחקר תחת אזהרה, יחבר את הקורא אל דקויות הקשר שבין אדם ומדינה, באור דמותו של עורך הדין, במדינת ישראל.
מטרותיה המוצהרות של לשכת עורכי הדין אשר פורסמו ביום 06.11.2002 מצהירות על הקמת הלשכה עצמה כנרתמת לאגד ולהגן את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת לאמור:
"הכרה בחשיבותו של מקצוע עריכת הדין במדינה דמוקרטית קולטת עליה, הבונה תשתיות משפטיות, שבה נדרש מעורך הדין לייצג ולהפעיל את מערכת ההגנה על זכויות האזרח מול הרשויות ולהשמיע דעתו בנושאים בעלי רקע ציבורי. הכרה שמצאה ביטוייה בדברי שר המשפטים דאז פנחס רוזן כאשר כינה את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת".
אכן, נקבע, כי עורך הדין, במקרים מסוימים, זכאי ל'יחס מועדף', בשעה בה הוא מייצג אדם ופועל מטעמו בפני המדינה, אולי כמקבילה מסויימת לחסינות עובדי הציבור עצמם מחד, והכפפתם לדין משמעתי במקרים אחרים מאידך:
בספרו של פרופ' יצחק זמיר: "הסמכות המינהלית", כרך א', עמ' 497-498, נאמר בנושא:
"... כפוף עובד הציבור למערכת של כללי אתיקה מיוחדים לעובדי ציבור. יש בהם כללים שאין להם תוקף משפטי, אלא רק משקל מוסרי. באופן כללי ניתן לומר כי על עובד הציבור מוטלת חובה אתית, הנגזרת ממעמדו כנאמן הציבור, לשרת את הציבור במסירות, ביעילות, בהגינות ובאדיבות. אולם קשה להגדיר חובה זאת, ולפיכך גם קשה לקבוע מתי עובד ציבור חוצה את הגבול, באופן שיש בו הפרה של חובת האתיקה. האתיקה היא תרבות. האתיקה המקובלת על המינהל הציבורי בחברה מסוימת משקפת את תרבות המינהל הנוהגת באותה חברה אותו זמן. רמת האתיקה נקבעת, הלכה למעשה, לפי רמת הציפיות מן המינהל הציבורי מצד אחד, ולפי מהות התגובות על-ידי הציבור הרחב מצד שני".
זכויות עורך הדין בעת ייצוג לקוחו, עולים גם בקנה אחד עם הוראות הרשות המבצעת, וגורמי האכיפה במדינת ישראל, אלו הוקירו את ההגנה על זכויות האזרח במדינה דמוקרטית באמצעות עורכי הדין, על ידי הקניית מעמד מעין שיפוטי ליועץ המשפטי לממשלה, טרם יואשם עורך דין בפלילים, על מעשה שעשה בעת מילוי תפקידו.
הנחיה 4.1004 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ובהתאמה פקודה 14.01.13 בפקודות המטה הארצי (המטא"ר), באות להגן על הציבור, באמצעות ריסון גורמי האכיפה נגד עורכי דין המייצגים מרשם.
ההנחיה והפקודה מלמדות, כי רק לאחר שיופעל שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, תהא רשאית המשטרה ו/או הפרקליטות הפלילית, להגיש כתב אישום כנגד עורך דין, על שבעת שייצג לקוח, או פעל מטעמו, נחשף להאשמת מצד המדינה, בעבירות מסוג העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר, הדחה בחקירהועוד.
ברור לכל אדם בישראל, שיבקש לקבל ייצוג מול מוסדות ורשויות המדינה, כי טובתו תושג עת עורך הדין מטעמו, אינו חשוף לכל חשש ומורא בניהול מו"מ, חקירה או בכל הליך משפטי או מעיין משפטי, עבור הלקוח, ככל שאלו נעשים על ידי עורך הדין בהתאם לכללי האתיקה המשמעתית ובהתאם לדין.
לשכת עורכי הדין, היא האוכפת מאז שנת 1961, את דרך הארץ, מידת הכבוד, ומידת העזרה לבתי המשפט, בה נדרשים חבריה, עורכי הדין במדינת ישראל, לפעול.
נציבות שירות המדינה, מאפשרת גם היא מחד את השמירה על כללי המשמעת והאתיקה של עובדי המדינה ומאידך את חסינותם מפני אישומי סרק פליליים, בהיחשפותם במסגרת תפקידים, לתלונות הציבור הרחב.
אומנם, זכויות עורכי הדין, כפי המתבטאת בהנחיות אינן חסינות מוחלטת, אך הקניית זכות השימוע, תוך הגנה על עורך הדין מפני שרירות גורמי האכיפהאיתם הוא מתמודד בעבור לקוחותיו, מאזנת ולו במעט את מעמדו של האדם והאזרח בישראל.
בציטוט מן המקורות, עמד על כך כבוד השופט ד"ר מודריק בפסק דינו בעפא080426/05לאמור:
"כי התורה אמרה 'שמוע בין אחיכם הוא הפסוק בספר דברים, א, טז:ב'ואצווה את שופטיכם בעת ההיא לאמר:ו שמוע בין אחיכם, ושפטתם צדק, בין איש לבין אחיו ובין גרו' (בג"צ 4112/90 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' אלוף פיקוד הדרום, פ"ד מד (4) 626, 637)."
האם בהגנה זו על יד ימינו של האזרח, מגן אמונו המייצגו בפני מוסדות המדינה יש די ? קשה לומר, אך ניכרת ההכרה בצורך ליצור איזון בין הרשויות על ידי ניתוק ניהול המקצוע מהממסד השלטוני, כאשר עורכי הדין ינהלו את ענייני המקצוע ואילו הבקרה והפיקוח יוטלו על היועץ המשפטי לממשלה (פרקליט המדינה), ועל שר המשפטים, הכל כמובן לפי העניין, וכאשר לשכת עורכי הדין כפופה לביקורת מבקר המדינה.
ללא ספק, ההכרה בחשיבות ההגנה על זכויות האדם, באמצעות שמירה על כללי עורכי הדין, חובותיהם וזכויותיהם בעבור לקוחותיהם, מהווים סממן להתפתחות דמוקרטיה יהודית, במדינת ישראל.
נסיים במאמר תקווה, להמשכה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית עוד שנים רבות, ולתפילת עם ישראל חיי.
לא נותר לנו אלא לייחל, לשיפור מעמדו של עורך הדין בישראל, כשומר זכויות האדם והדמוקרטיה.
.
עו"ד נועם קוריס, משרד נ. קוריסעורכי דין ומגשרים
יום ראשון, 16 במרץ 2014
נ. קוריס עורכי דין ומגשרים - זכות הייצוג
הסקירה הקצרה של זכויות עורכי הדין בישראל, חודרת במהרה למעמקי חברה ושלטון, עת הזכות לייצוג ולהגנת האדם מפני הרשויות השונות, והקשר האזרחי מול מערכת השלטון, הם העומדים האמיתיים, על לשון המאזניים.
המאמר, בתקופת טרום בחירות, עת פרקליטו של ראש הממשלה המכהן, נחקר תחת אזהרה, יחבר את הקורא אל דקויות הקשר שבין אדם ומדינה, באור דמותו של עורך הדין, במדינת ישראל.
מטרותיה המוצהרות של לשכת עורכי הדין אשר פורסמו ביום 06.11.2002 מצהירות על הקמת הלשכה עצמה כנרתמת לאגד ולהגן את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת לאמור:
"הכרה בחשיבותו של מקצוע עריכת הדין במדינה דמוקרטית קולטת עליה, הבונה תשתיות משפטיות, שבה נדרש מעורך הדין לייצג ולהפעיל את מערכת ההגנה על זכויות האזרח מול הרשויות ולהשמיע דעתו בנושאים בעלי רקע ציבורי. הכרה שמצאה ביטוייה בדברי שר המשפטים דאז פנחס רוזן כאשר כינה את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת".
אכן, נקבע, כי עורך הדין, במקרים מסוימים, זכאי ל'יחס מועדף', בשעה בה הוא מייצג אדם ופועל מטעמו בפני המדינה, אולי כמקבילה מסויימת לחסינות עובדי הציבור עצמם מחד, והכפפתם לדין משמעתי במקרים אחרים מאידך:
בספרו של פרופ' יצחק זמיר: "הסמכות המינהלית", כרך א', עמ' 497-498, נאמר בנושא:
"... כפוף עובד הציבור למערכת של כללי אתיקה מיוחדים לעובדי ציבור. יש בהם כללים שאין להם תוקף משפטי, אלא רק משקל מוסרי. באופן כללי ניתן לומר כי על עובד הציבור מוטלת חובה אתית, הנגזרת ממעמדו כנאמן הציבור, לשרת את הציבור במסירות, ביעילות, בהגינות ובאדיבות. אולם קשה להגדיר חובה זאת, ולפיכך גם קשה לקבוע מתי עובד ציבור חוצה את הגבול, באופן שיש בו הפרה של חובת האתיקה. האתיקה היא תרבות. האתיקה המקובלת על המינהל הציבורי בחברה מסוימת משקפת את תרבות המינהל הנוהגת באותה חברה אותו זמן. רמת האתיקה נקבעת, הלכה למעשה, לפי רמת הציפיות מן המינהל הציבורי מצד אחד, ולפי מהות התגובות על-ידי הציבור הרחב מצד שני".
זכויות עורך הדין בעת ייצוג לקוחו, עולים גם בקנה אחד עם הוראות הרשות המבצעת, וגורמי האכיפה במדינת ישראל, אלו הוקירו את ההגנה על זכויות האזרח במדינה דמוקרטית באמצעות עורכי הדין, על ידי הקניית מעמד מעין שיפוטי ליועץ המשפטי לממשלה, טרם יואשם עורך דין בפלילים, על מעשה שעשה בעת מילוי תפקידו.
הנחיה 4.1004 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ובהתאמה פקודה 14.01.13 בפקודות המטה הארצי (המטא"ר), באות להגן על הציבור, באמצעות ריסון גורמי האכיפה נגד עורכי דין המייצגים מרשם.
ההנחיה והפקודה מלמדות, כי רק לאחר שיופעל שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, תהא רשאית המשטרה ו/או הפרקליטות הפלילית, להגיש כתב אישום כנגד עורך דין, על שבעת שייצג לקוח, או פעל מטעמו, נחשף להאשמת מצד המדינה, בעבירות מסוג העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר, הדחה בחקירה ועוד.
ברור לכל אדם בישראל, שיבקש לקבל ייצוג מול מוסדות ורשויות המדינה, כי טובתו תושג עת עורך הדין מטעמו, אינו חשוף לכל חשש ומורא בניהול מו"מ, חקירה או בכל הליך משפטי או מעיין משפטי, עבור הלקוח, ככל שאלו נעשים על ידי עורך הדין בהתאם לכללי האתיקה המשמעתית ובהתאם לדין.
לשכת עורכי הדין, היא האוכפת מאז שנת 1961, את דרך הארץ, מידת הכבוד, ומידת העזרה לבתי המשפט, בה נדרשים חבריה, עורכי הדין במדינת ישראל, לפעול.
נציבות שירות המדינה, מאפשרת גם היא מחד את השמירה על כללי המשמעת והאתיקה של עובדי המדינה ומאידך את חסינותם מפני אישומי סרק פליליים, בהיחשפותם במסגרת תפקידים, לתלונות הציבור הרחב.
אומנם, זכויות עורכי הדין, כפי המתבטאת בהנחיות אינן חסינות מוחלטת, אך הקניית זכות השימוע, תוך הגנה על עורך הדין מפני שרירות גורמי האכיפה איתם הוא מתמודד בעבור לקוחותיו, מאזנת ולו במעט את מעמדו של האדם והאזרח בישראל.
בציטוט מן המקורות, עמד על כך כבוד השופט ד"ר מודריק בפסק דינו בעפא080426/05 לאמור:
"כי התורה אמרה 'שמוע בין אחיכם הוא הפסוק בספר דברים, א, טז:ב 'ואצווה את שופטיכם בעת ההיא לאמר:ו שמוע בין אחיכם, ושפטתם צדק, בין איש לבין אחיו ובין גרו' (בג"צ 4112/90 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' אלוף פיקוד הדרום, פ"ד מד (4) 626, 637)."
האם בהגנה זו על יד ימינו של האזרח, מגן אמונו המייצגו בפני מוסדות המדינה יש די ? קשה לומר, אך ניכרת ההכרה בצורך ליצור איזון בין הרשויות על ידי ניתוק ניהול המקצוע מהממסד השלטוני, כאשר עורכי הדין ינהלו את ענייני המקצוע ואילו הבקרה והפיקוח יוטלו על היועץ המשפטי לממשלה (פרקליט המדינה), ועל שר המשפטים, הכל כמובן לפי העניין, וכאשר לשכת עורכי הדין כפופה לביקורת מבקר המדינה.
ללא ספק, ההכרה בחשיבות ההגנה על זכויות האדם, באמצעות שמירה על כללי עורכי הדין, חובותיהם וזכויותיהם בעבור לקוחותיהם, מהווים סממן להתפתחות דמוקרטיה יהודית, במדינת ישראל.
נסיים במאמר תקווה, להמשכה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית עוד שנים רבות, ולתפילת עם ישראל חיי.
לא נותר לנו אלא לייחל, לשיפור מעמדו של עורך הדין בישראל, כשומר זכויות האדם והדמוקרטיה.
.
עו"ד נועם קוריס, משרד נ. קוריס עורכי דין ומגשרים
עורכי דין
נ. קוריס ושות' עורכי דין - זכות הייצוג
הסקירה הקצרה של זכויות עורכי הדין בישראל, חודרת במהרה למעמקי חברה ושלטון, עת הזכות לייצוג ולהגנת האדם מפני הרשויות השונות, והקשר האזרחי מול מערכת השלטון, הם העומדים האמיתיים, על לשון המאזניים.
המאמר, בתקופת טרום בחירות, עת פרקליטו של ראש הממשלה המכהן, נחקר תחת אזהרה, יחבר את הקורא אל דקויות הקשר שבין אדם ומדינה, באור דמותו של עורך הדין, במדינת ישראל.
מטרותיה המוצהרות של לשכת עורכי הדין אשר פורסמו ביום 06.11.2002 מצהירות על הקמת הלשכה עצמה כנרתמת לאגד ולהגן את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת לאמור:
"הכרה בחשיבותו של מקצוע עריכת הדין במדינה דמוקרטית קולטת עליה, הבונה תשתיות משפטיות, שבה נדרש מעורך הדין לייצג ולהפעיל את מערכת ההגנה על זכויות האזרח מול הרשויות ולהשמיע דעתו בנושאים בעלי רקע ציבורי. הכרה שמצאה ביטוייה בדברי שר המשפטים דאז פנחס רוזן כאשר כינה את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת".
אכן, נקבע, כי עורך הדין, במקרים מסוימים, זכאי ל'יחס מועדף', בשעה בה הוא מייצג אדם ופועל מטעמו בפני המדינה, אולי כמקבילה מסויימת לחסינות עובדי הציבור עצמם מחד, והכפפתם לדין משמעתי במקרים אחרים מאידך:
בספרו של פרופ' יצחק זמיר: "הסמכות המינהלית", כרך א', עמ' 497-498, נאמר בנושא:
"... כפוף עובד הציבור למערכת של כללי אתיקה מיוחדים לעובדי ציבור. יש בהם כללים שאין להם תוקף משפטי, אלא רק משקל מוסרי. באופן כללי ניתן לומר כי על עובד הציבור מוטלת חובה אתית, הנגזרת ממעמדו כנאמן הציבור, לשרת את הציבור במסירות, ביעילות, בהגינות ובאדיבות. אולם קשה להגדיר חובה זאת, ולפיכך גם קשה לקבוע מתי עובד ציבור חוצה את הגבול, באופן שיש בו הפרה של חובת האתיקה. האתיקה היא תרבות. האתיקה המקובלת על המינהל הציבורי בחברה מסוימת משקפת את תרבות המינהל הנוהגת באותה חברה אותו זמן. רמת האתיקה נקבעת, הלכה למעשה, לפי רמת הציפיות מן המינהל הציבורי מצד אחד, ולפי מהות התגובות על-ידי הציבור הרחב מצד שני".
זכויות עורך הדין בעת ייצוג לקוחו, עולים גם בקנה אחד עם הוראות הרשות המבצעת, וגורמי האכיפה במדינת ישראל, אלו הוקירו את ההגנה על זכויות האזרח במדינה דמוקרטית באמצעות עורכי הדין, על ידי הקניית מעמד מעין שיפוטי ליועץ המשפטי לממשלה, טרם יואשם עורך דין בפלילים, על מעשה שעשה בעת מילוי תפקידו.
הנחיה 4.1004 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ובהתאמה פקודה 14.01.13 בפקודות המטה הארצי (המטא"ר), באות להגן על הציבור, באמצעות ריסון גורמי האכיפה נגד עורכי דין המייצגים מרשם.
ההנחיה והפקודה מלמדות, כי רק לאחר שיופעל שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, תהא רשאית המשטרה ו/או הפרקליטות הפלילית, להגיש כתב אישום כנגד עורך דין, על שבעת שייצג לקוח, או פעל מטעמו, נחשף להאשמת מצד המדינה, בעבירות מסוג העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר, הדחה בחקירהועוד.
ברור לכל אדם בישראל, שיבקש לקבל ייצוג מול מוסדות ורשויות המדינה, כי טובתו תושג עת עורך הדין מטעמו, אינו חשוף לכל חשש ומורא בניהול מו"מ, חקירה או בכל הליך משפטי או מעיין משפטי, עבור הלקוח, ככל שאלו נעשים על ידי עורך הדין בהתאם לכללי האתיקה המשמעתית ובהתאם לדין.
לשכת עורכי הדין, היא האוכפת מאז שנת 1961, את דרך הארץ, מידת הכבוד, ומידת העזרה לבתי המשפט, בה נדרשים חבריה, עורכי הדין במדינת ישראל, לפעול.
נציבות שירות המדינה, מאפשרת גם היא מחד את השמירה על כללי המשמעת והאתיקה של עובדי המדינה ומאידך את חסינותם מפני אישומי סרק פליליים, בהיחשפותם במסגרת תפקידים, לתלונות הציבור הרחב.
אומנם, זכויות עורכי הדין, כפי המתבטאת בהנחיות אינן חסינות מוחלטת, אך הקניית זכות השימוע, תוך הגנה על עורך הדין מפני שרירות גורמי האכיפהאיתם הוא מתמודד בעבור לקוחותיו, מאזנת ולו במעט את מעמדו של האדם והאזרח בישראל.
בציטוט מן המקורות, עמד על כך כבוד השופט ד"ר מודריק בפסק דינו בעפא080426/05לאמור:
"כי התורה אמרה 'שמוע בין אחיכם הוא הפסוק בספר דברים, א, טז:ב'ואצווה את שופטיכם בעת ההיא לאמר:ו שמוע בין אחיכם, ושפטתם צדק, בין איש לבין אחיו ובין גרו' (בג"צ 4112/90 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' אלוף פיקוד הדרום, פ"ד מד (4) 626, 637)."
האם בהגנה זו על יד ימינו של האזרח, מגן אמונו המייצגו בפני מוסדות המדינה יש די ? קשה לומר, אך ניכרת ההכרה בצורך ליצור איזון בין הרשויות על ידי ניתוק ניהול המקצוע מהממסד השלטוני, כאשר עורכי הדין ינהלו את ענייני המקצוע ואילו הבקרה והפיקוח יוטלו על היועץ המשפטי לממשלה (פרקליט המדינה), ועל שר המשפטים, הכל כמובן לפי העניין, וכאשר לשכת עורכי הדין כפופה לביקורת מבקר המדינה.
ללא ספק, ההכרה בחשיבות ההגנה על זכויות האדם, באמצעות שמירה על כללי עורכי הדין, חובותיהם וזכויותיהם בעבור לקוחותיהם, מהווים סממן להתפתחות דמוקרטיה יהודית, במדינת ישראל.
נסיים במאמר תקווה, להמשכה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית עוד שנים רבות, ולתפילת עם ישראל חיי.
לא נותר לנו אלא לייחל, לשיפור מעמדו של עורך הדין בישראל, כשומר זכויות האדם והדמוקרטיה.
.
עו"ד נועם קוריס, משרד נ. קוריסעורכי דין ומגשרים
יום שישי, 14 במרץ 2014
הירשם ל-
רשומות (Atom)