יום שלישי, 12 במאי 2015

נושאים בבלוג של נועם קוריס


נושאים
ארכיון

יום ראשון, 10 במאי 2015

לשון הרע ברשת החברתית פייסבוק מאת עו"ד נועה מאיר, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין

האם נתקלת בפרסום פוגעני שנכתב עליך בפייסבוק?
האם אתה מתלבט האם להגיש תביעת לשון הרע בשל הפרסום      הפוגעני? אם כן, המאמר הבא עשוי לעניין אותך.

לשון הרע ברשת החברתית פייסבוק מאת עו"ד נועה מאיר,  
משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין

היום בעידן הפייסבוק, שבו כל דכפין יכול לשתף עם חברים, מכרים או זרים (לפי בחירתו) פרסומים ותמונות כאוות נפשו ורצונו וככל העולה על הגיגי ליבו, נוצר מצב בו נדמה כי "האצבע קלה על המקלדת", ופרסום כהגדרתו ומשמעותו המשפטית בחוק זה, אודות אדם מסוים ברשת הפייסבוק עשוייה לפגוע בו לעיתים אף באופן אנוש, הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית. קרי, במקור פרנסתו של אדם שעשוי להגדע עקב פרסום מכפיש וידועה אמרת חז"ל: "טוב שם טוב משמן טוב" וכן כי הוצאת לשון הרע, במקורות היהודיים, הינה אסורה גם על פי ההלכה התלמודית, ללמדנו עד כמה חשוב השם הטוב והמוניטין של אדם וכמה משקל יש לשמו של אדם.

על כן, נשאלת השאלה מה גובר על מה: החופש להביע דעה או הזכות לשם טוב?


חופש הביטוי הינה זכות המאפשרת להביע דעה בכל אמצעי, לרבות: דיבור, כתיבה, יצירה, מוזיקה, וזאת מבלי שיוטלו על מביע הדעה סנקציות כל שהן.

חופש הביטוי הוזכר לראשונה בישראל בהכרזת העצמאות, שם נקבע, כי מדינת ישראל הינה מדינה דמוקרטית  המושתת על "יסודות חuפש החירות" והבטחת חופש המצפון המהווים חלק מחופש הביטוי ומבססים אותה.
הנשיא בדימוס אהרון ברק, קבע כי ניתן לפרש את חופש הביטוי, כחלק מחוק כבוד האדם וחירותו לאור ערכי מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.

ודוק, על פי דעת הרב בבית המשפט העליון, חופש הביטוי הינו נגזרת של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. מכאן, שפגיעה בחופש הביטוי לא תהיה בנקל, ותתאפשר רק בכפוף לתנאי פסקת ההגבלה, אשר זו משוכה שיש לעבור.

חופש הביטוי זכה להגנה יתרה, ולא בכדי. לחופש הביטוי יש חשיבות גדולה מאין כמוה, בין אם תכליתה בירור גילוי האמת, מימוש הפוטנציאל העצמי של האדם, באמצעות הבעת דעותיו, חיזוק תחושת הערך העצמי והכבוד.

חשיבות דמוקרטית - מתן אפשרות לאזרחים להחליף דעות בינהם ולשכנע איש את רעהו בדעות הפוליטיות הנוגדות לעיתים מזומנות והחשיבות הלא מבוטלת המהווה לעיתים כשסתום לחץ.  אזרחים יכולים לפרוק את שעל ליבם ואף יכולים להביע עצמם במילים ולערוך ויכוחים מלומדים, במקום לנהוג באלימות, איש כלפי רעהו.

חופש הביטוי זכה להגנה, אם כי לא מוחלטת (יחסית) וזאת משום שכנגד ההגנה על חופש הביטוי יש לתת הגנה תוך עריכת איזון גם באשר לזכויות אחרות.

חופש הביטוי מול איסור לשון הרע
אל מול חופש הביטוי ניצב איתן האיסור בלשון הרע על אדם.  קיים מתח תמידי בין הזכות לחופש הביטוי מחד, ובין האיסור על אמירת לשון הרע מאידך.




לשון הרע מוגדרת בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") כדלהלן:
לשון הרע מהי
1.    לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –
(1)   להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2)   לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3)   לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(תיקון מס' 5)  תשנ"ז-1997 (תיקון מס' 8) תשס"ח-2007 (תיקון מס' 9) תש"ע-2009
(4)   לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;
                       בסעיף זה "אדם" – יחיד או תאגיד;
                       (תיקון מס' 8) תשס"ח-2007
                       "מוגבלות" – לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית.

קרי, אדם הסבור, כי דבר הפרסום  עלול להשפילו בעיני הבריות ברבים או לעשותו לבוז או ללעג מצדם או שהפרסום עלול לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסות לו או לחילופין, שהפרסום עלול לפגוע במשרתו של אדם או במשלח ידו או כאשר פרסום העלול לבזות אותו בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.

יש לציין כי כשלשון חוק מגדירה "אדם" לעניין חוק זה, הכוונה היא גם ללשון הרע כלפי תאגיד.
פרסום לעניין לשון הרע יכול להיות בעל פה או בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר. תנאי נוסף לפרסום לשון הרע הוא: אם פרסום הלשון הרע הייתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע; או אם הייתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע.

נסייג ונאמר כי, לא כל פרסום ייחשב כלשון הרע, ובטרם מסווגים פרסום כפוגע לפי חוק איסור לשון הרע, עלינו לבדוק האם הפרסום הוא חלק מהפרסומים המותרים (בסעיף 13 לחוק) או שמא עומדת למפרסם הגנת אמת הפרסום (סעיף 14 לחוק) ו/או והגנת תום הלב (סעיף 15 לחוק)            כאשר קיימות הגנות נוספות בחוק.

יש לציין, כי המבחן לכך שהיה בפרסום לשון הרע ו/או גרימת נזק הוא מבחן אובייקטיבי. לכן, תחושתו הסובייקטיבית של הנפגע מפרסום כלשהו לא יהיה הקובע לעניין החלת לשון הרע אלא מבחן שנטבע בבית המשפט העליון, בהלכה הפסוקה והוא "האדם הסביר".

דברים יפים לעניין היחס בין חופש הביטוי לזכות לשם טוב מפי המשנה לנשיאה כתוארה אז השופטת איילה פרוקצ'ה ברע"א 10520/03 בן גביר נ' דנקנר (לא פורסם, ניתן ביום 12.11.06):

"ערך חופש הביטוי והזכות לשם טוב הם ערכים המצויים באותו מיפלס במידרג זכויות האדם. האיזון ביניהם הוא איזון אופקי המניח, כנקודת מוצא, יחסיות ביניהם. בבחינת יחסיות זו ניתן משקל מיוחד לחופש הביטוי בשיח הציבורי, על שום חיוניותו להבטחת ההליכים הדמוקרטיים בחברה חופשית. עם זאת, גם בהקשר לשיח הציבורי ישנן מגבלות על הביטוי המפר את איסור לשון הרע, ונשמרת הגנה יחסית על כבודו של אדם שנפגע, גם מקום שהפגיעה מתרחשת בבמה הציבורית ומופנית כלפי איש המעורב בענייני הציבור."
(ההדגשות אינן במקור- נ.מ)

כבוד השופטת יעל קלוגמן מבית המשפט השלום בנתניה קבעה בנובמבר 2014, כי הטחה                   של הכפשות עובדתיות בקיר פייסבוק: כי המושמץ הוא אנס, ואפילו אנס סדרתי, כיוון שאין לנתבעת צל ספק שביצע מעשי אונס לאורך חייו, מהווה פרסום לשון הרע. השופטת קלוגמן מוסיפה, כי הנתבעת לא קיימה את אחת ההגנות הקבועות בחוק ומשכך "הסתכנה מרצון" בתביעת לשון הרע.

" כשמדובר בחילופים הדדיים של מילות גנאי, תוך כדי ויכוח (לרבות ויכוח שמתנהל במסגרת רשת חברתית באינטרנט), ותוך הטחת מילות גנאי או כינויים שהפכו שכיחים בחברה, נראה כי אין לראות מילות גנאי כאלה כבאות בגדר "לשון הרע" לעניין חוק לשון הרע; או לחלופין - ניתן לראותן בגדר "זוטי דברים" שאינם מקימים עילת תביעה. אולם לא כך הדבר, כשמדובר בהטחה של הכפשות עובדתיות: כי המושמץ הוא אנס, ואפילו אנס סדרתי, כיוון שאין לנתבעת צל ספק שביצע מעשי אונס לאורך חייו. "

וכן-

"די בהפצתו של הפרסום בין כל חברי הקבוצה בפייסבוק על מנת לקיים את יסוד הפרסום שנדרש לעוולת פרסום לשון הרע. קיומו של יסוד הפרסום אינו תלוי במציאות המקרית: האם בקרב קבוצה מסויימת של אנשים, מצוי אדם שמכיר  את המושמץ, אם לאו."

תא"מ (נת') 42103-12-10‏ ‏ אלכסנדר מילמן נ' טל פרז'ון

אם כן, על מנת לדעת מהן זכויותיך במידה שנפגעת מפרסום שלילי שנכתב עליך או על עסקך או במידה שנתבעת בגין פרסום שלילי שפרסמת, מומלץ לפנות לעורך דין המתמצא בתחום.

תמונה2.png

                                                                                    

יום רביעי, 6 במאי 2015

עו"ד נועם קוריס – על שיקום כלכלי, עונשים וחדלות פירעון

עו"ד נועם קוריס –  על שיקום כלכלי, עונשים וחדלות פירעון  

מאז שנת 2004 בה הקמתי את משרד עורכי הדין שבבעלותי, סייעה מחלקת ההוצאה לפועל  במשרד שלי (יש לנו כמה מחלקות), בעיקר לעסקים ובהם החברות הגדולות במשק, כך שבמהלך השנים פעלה המחלקה בלמעלה מ 100,000 תיקים, בהם סייע המשרד לגבות חובות שונים, מחייבים שונים, בהליכי גבייה, הוצאה לפועל ופשיטת רגל.
בתור בעל משרד שמייצג בעיקר את הנושים, קשה שלא להזדהות עם  התחושות הקשות של הנושים, כאשר החייבים שלהם במקום לשלם, פותחים בהליך פשיטת רגל וכעבור כמה שנים מציעים הסדר שלפעמים עומד על פחות מעשרה אחוז מגובה החוב המקורי, אם בכלל, ועוד בלי לקחת בחשבון את האגרות שנאלצו לשלם למדינה ושכר טרחת עורכי הדין בעבור עבודתם המשפטית.
במסגרת לימודי המאסטר שלי במשפטים באוניברסיטת בר אילן, ישבתי בהרצאה פרופ' דוד האן, הכונס הרשמי של מדינת ישראל, ומצאתי את עצמי מקשיב לו כאשר הוא מסביר שלדעתו צריך לשים את הדגש בדיני חדלות הפירעון ופשיטות הרגל, דווקא על שיקומו הכלכלי של החייב.
למי שלא יודע, פרופ' האן קידם יחד עם שרת המשפטים אילת שקד את החוק החדש שככל הנראה יכנס לתוקפו, ואשר במקום פקודת פשיטת הרגל הישנה יקרא חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
באותה ההרצאה, טען פרופ' האן שכאשר משפרים את התקווה של החייב לסיים את הליך פשיטת הרגל עם תוכנית פעולה ושיקום, גם הנושים בסופו של דבר ירוויחו מכך, שכן לטענתו בסופו של דבר תוכנית פירעון ברורה ומתן תשומת לב ראויה לשיקום החייב, גורמים בשורה התחתונה ליותר כסף לזרום לקופת הנשייה, ומשם לכלל הנושים.
זה היה עוד לפני פשיטת הרגל של אליעזר פישמן, אבל בלי קשר לא יכולתי לשמוע את הדברים מבלי להקשות על התיזה, וטענתי בפניו כמעט בכעס: "אתה מעודד אנשים להיות חייבים ולא לשלם, זו המדיניות שאתה רוצה להוביל ?", שאלתי.

הוא חייך, "כן, שמעתי את זה הרבה, הבנקים כבר טרחו להגיד לי את זה", הוא אמר, "דיני חדלות הפירעון אינם דינים עונשיים, אין שום מטרה להעניש את החייבים, זה לא חלק מהחוק וזה לא תורם בכלום".
אציין, שאז בתור בעל משרד שמזוהה בעולם חדלות הפירעון בעיקר עם נושים שרואים איך הכסף שלהם נעלם והחייבים 'בורחים' לפשיטת רגל ולא מחזירים את החובות, זה לא היה כל כך משכנע, ולא ממש השתכנעתי.

לפני כמה חודשים פגשתי בתיק פש"ר 37981-09-16 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שם פגשתי נכה, התלוי ברכב הנכה שברשותו נאלץ להתמודד עם דרישת הבנק הבינלאומי לעקל ולתפוס את רכב הנכה במעמד צד אחד
ולמרות האיסור לעקל כסאות גלגלים  ורכבי נכה לפי חוק ההוצאה לפועל,  ואף עם דרישת המנהל המיוחד בתיק, לתפוס ולעקל את קצבת הנכות הזעומה, גם כן למרות הוראות חוק הביטוח הלאומי האוסרות על עיקול קצבת נכות.
בינתיים אני חייב לציין, היו כל מיני התפתחויות מוזרות בתיק הזה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הבנק והחייב הגיעו להסכמות לפיהן תמורת 80,000 ₪ שצד שלישי הסכים לתרום, ישוחרר הרכב לידי החייב, כשהוא נקי מכל טענה או עיקול ותשלום זה מצד אחד ישאיר את רכב הנכה המשמש כרגליים ומאידך יכנס כספים לקופת הנושים, ויגדיל אותה משמעותית
להסכמות האלו, התנגד המנהל המיוחד מטעם הכונס הרשמי, הוא טען שאין בכך די בשביל למלא את קופת הפש"ר הריקה. הוא גם טען שהעובדה שקיצבת הנכות מעוקלת אינה גורעת מהטענה שהחייב בינתיים לא שילם מתוכה את הסכום החודשי שנקצב לו, לצורך התשלום לקופת הפש"ר.
לפעמים אתה נשאר בלי מילים, כי בפועל לא רק שהחייב שילם את הסכום שנקצב למרות שעיקלו לו את קצבת הנכות, אז גם בסופו של דבר הסתבר, שההתנגדות הקשה של המנהל המיוחד לשחרר את הרכב תמורת 80,000 ₪ הובילה לעיכוב נוסף ולתשלום נוסף על האחסון של הרכב לעוד זמן מה ובסוף להמלצה של המנהל המיוחד לשחרר את הרכב בפחות מהסכום המקורי, ב 77,000 ₪ בלבד..
אולי לא הבנתי משהו למרות שאני לא רע בחשבון, אבל להצעה השניה הנמוכה יותר, פתאום כולם הסכימו, מוזר, לא ?
אז החוק החדש שסיפרתי עליו עדיין לא נכנס לתוקף אבל בקרוב זה כנראה יקרה, ולאחריו ולאורו יש להניח, שהמדינה תראה בשיקום החייב משום ערך עליון גם עם הוא לא היה ואינו טייקון, אפילו על חשבון החזר החוב לנושים ותוך תפיסה חדשה, לפיה בראיה גלובלית מוטב להחזיר את פושטי הרגל למעגל הכלכלי הנורמטיבי במהירות האפשרית ולהימנע מהתהליך הארוך הנהוג היום, שבו משך כמה שנים פועל הכונס הרשמי בחקירה, הגבלות ודרישה כנגד החייבים, לצורך השבת החוב לנושים וללא תוכנית פרעון ושיקום בדרך כלל.
עניין מהפכני נוסף בחוק החדש הנו ביטול חלקי של קדימות הנשייה של הנושים המובטחים (בעיקר בנקים), והעברת תשלומים דווקא לנושים הקטנים והבלתי מובטחים של החייבים, שהנם בעיקר העסקים הקטנים, על חשבון חלקם של הבנקים
בהתאם להודעת הכנסת מיום 24.5.2016, מצפה המחוקק, כי עם אישרורו של החוק החדש ישתפר
מצבם של העסקים הקטנים במצבת הנשייה, כך שהבנקים לא יוכלו לממש את מלוא השעבודים שרשמו לעצמם ואילו העסקים הקטנים יזכו לחלק מהתקבולים שיתקבלו ממכירת נכסים משועבדים על ידי הבנקים, במסגרת הליכי פשיטת הרגל.
 
עו"ד נועם קוריס מייסד משרד נועם קוריס ושות' בשנת 2004. משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס בעל תואר מסטר במשפט מאוניברסיטת בר אילן. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו”ד נועם קוריס -  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו”ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה


יום ראשון, 3 במאי 2015

עקבות המחאה דיווחה המשטרה על פקקי תנועה גדולים באזור תל אביב וגוש דן...



הפגנת יוצאי אתיופיה: עימותים אלימים בין שוטרים למוחים
אלפי מפגינים המוחים על אלימות המשטרה ירדו לנתיבי איילון, חסמו אותם לשני הכיוונים ושיתקו את התנועה בגוש דן. במקביל פרצו עימותים אלימים בין שוטרים למפגינים. מאות שוטרים מנסים לפזר את ההתקהלות והועברה התרעה למפגינים, שלפיה אם לא יפנו את הכביש המרכזי - הם יפונו בכוח. 
המחאה עולה מדרגה ויורדת לכביש: שלושה ימים אחרי ההפגנה הגדולה בירושלים, מנסים יוצאי אתיופיה ותומכים נוספים במחאתם לעורר מודעות למצוקתם באמצעות חסימת הציר המרכזי בישראל: נתיבי איילון. אחרי שפתחו הערב (יום א') את ההפגנה בסמוך למגדלי עזריאלי, עברו אלפי משתתפים בהפגנה לנתיבי איילון והם חוסמים את התנועה לשני הכיוונים בין דרך השלום ללה גווארדיה. בהמשך אף רצו חלק מהמפגינים לכיוון מחלף ההלכה. המשטרה הזהירה את המפגינים כי אם לא יפנו את הכביש המרכזי, בכוונתה לפנותם בכוח. במקביל, באזור קניון עזריאלי פרצו עימותים אלימים בין שוטרים למפגינים.

המפגינים קראו "הדם שלנו טוב רק במלחמות" ו"שוטר אלים צריך להיות בפנים", ונהגים רבים נאלצו לעצור עם כלי הרכב שלהם. בעקבות המחאה דיווחה המשטרה על פקקי תנועה גדולים באזור תל אביב וגוש דן. המשתתפים מניפים ידיים מוצלבות באוויר. המשטרה פרוסה באזור בכוחות מתוגברים הכוללים 300 שוטרים ופרשים. אדם אחד נעצר בהפגנה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4653159,00.html

יום חמישי, 16 באפריל 2015

שנגחאי...