‏הצגת רשומות עם תוויות משטרת ישראל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות משטרת ישראל. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 3 בדצמבר 2021

יבא MDMA ויישאר במעצר עד תום ההליכים

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 21.11.2021 (מ"ת 5573-09-21, השופט נ' אבו טהה). בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

ועוד כמה מאמרים:

ביום 5.9.2021 הוגש כתב אישום נגד העורר המייחס לו עבירות של ייבוא והחזקת סם מסוכן. על-פי הנטען בכתב האישום, העורר ייבא סם מסוכן מסוג MDMA באמצעות חבילה (שהכילה 3 בקבוקים של סם נוזלי בנפח של 2,520 מ"ל נטו) שנשלחה לכתובת מגוריו ונמסרה לו. בסמוך לכך, משטרת ישראל ערכה חיפוש ברכבו של העורר ואיתרה בו סם מסוכן מסוג KETAMINE במשקל 0.0262 גרם.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשה נטען כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר. כן נטען בה כי אף שהעורר נעדר עבר פלילי, מתקיימת בעניינו עילת מעצר בשל מסוכנות ובשל חשש משיבוש מהלכי משפט והימלטות מן הדין, לנוכח יציאותיו הרבות מן הארץ בשנים האחרונות. לבסוף נטען בבקשה כי העבירות המיוחסות לעורר מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית, מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 30.9.2021 הסכים בא-כוחו דאז של העורר לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר וביקש לשחררו לחלופת מעצר כבר באותה עת. לחלופין הוא עתר להורות על עריכת תסקיר מעצר בעניינו. בית המשפט המחוזי הורה על עריכת תסקיר, שהוגש ביום 18.11.2021, ובו העריך שירות המבחן כי קיימת רמת סיכון להישנות פעילות עבריינית מצד העורר, אך ניתן לאיינה באמצעות חלופת מעצר בתנאים מגבילים ושילובו של העורר בקבוצה טיפולית. שירות המבחן בחן את מקום החלופה ואת המפקחים המוצעים, ומצא אותם כשירים לתפקיד.

בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 21.11.2021 עתר בא-כוחו הנוכחי של העורר לשחררו למעצר בית בהתאם להמלצת שירות המבחן. בא-כוחה של המדינה התנגד לכך וטען כי תוכן התסקיר אינו עולה בקנה אחד עם ההמלצה הכלולה בו לנוכח התייחסותו לדפוסי התנהגותו של העורר ולסיכון הנשקף ממנו.

בהחלטתו מתום הדיון הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. בית המשפט המחוזי קבע כי ברירת המחדל בעבירות סמים מסוכנים היא כי הנאשמים יוותרו במעצר מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים, למעט במקרים חריגים. בית המשפט המחוזי קבע כי בעניינו של העורר לא מתקיימות נסיבות חריגות כאלה, בין השאר בשים לב לתחכום, לתעוזה ולתכנון מקדים העולים ממעורבותו בייבוא הסם לישראל כמתואר בכתב האישום. בית המשפט המחוזי הוסיף כי היעדר עבר פלילי אינו נסיבה המצדיקה כשלעצמה חריגה מברירת המחדל של מעצר מאחורי סורג ובריח.

בערר שהוגש לעליון נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא הורה על שחרורו של העורר לחלופת המעצר, שנבחנה על ידי שירות המבחן ונמצאה ראויה. באשר לכך נטען כי בית המשפט המחוזי לא ייחס משקל מספק להמלצת שירות המבחן.

במהלך הדיון בערר שהתקיים ביום 29.11.2021, התנגד בא-כוח המדינה לקבלת הערר וטען כי אין לחרוג במקרה זה מהכלל שלפיו יש להורות על מעצרם של נאשמים בעבירות סמים מאחורי סורג ובריח. כן הוטעם כי העבירות המיוחסות לעורר מאופיינות בתחכום ומעידות על אפשרות סבירה להמשך ביצוע עבירות מצדו.

לאחר שבית המשפט העליון בחן את טענות הצדדים, נקבע על ידו כי דין הערר להידחות. כאמור בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, נקודת המוצא לדיון היא בסעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים, המורה שעבירה של סחר בסמים כגון זו המיוחסת לעורר מקימה חזקת מסוכנות המצדיקה את מעצרו של נאשם מאחורי סורג ובריח. לא נמצא עתה כי החזקה האמורה נסתרה במקרה זה. כמו כן, הנסיבות שבהן בוצעו לכאורה העבירות – קרי הזמנת הסם מרחוק, באמצעות אחרים – מעידות אף הן על הקושי לקבל את האפשרות לשחרר את העורר לחלופת המעצר, בשים לב שאף אדם שמצוי במעצר בית מסוגל לבצע עבירות דומות. מסוכנותו של העורר היא אפוא ברורה ונלמדת מהנסיבות. העובדה שהעורר נעדר עבר פלילי אינה מספקת במצב דברים כגון זה. לכך מצטרפת הערכתו של שירות המבחן בדבר הסיכון להישנות המעשים. יוער, כי התרשמותו של שירות המבחן מן המפקחים ומיכולתה של החלופה המוצעת לאיין את המסוכנות אינה מספיקה כשלעצמה, שכן אין בהמלצת שירות המבחן כדי להחליף את שיקול הדעת שנתון לבית המשפט (ראו: בש"פ 3474/16 ‏מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 19 (3.5.2016)). במכלול הנסיבות, לא מצא בית המשפט העליון, כי יש מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שהורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.



יום שבת, 30 ביוני 2018

עו"ד נועם קוריס- על איקיוטק, מלך עירום, איקיוטק וחקירה תקשורתית

עו"ד נועם קוריס- על איקיוטק, מלך עירום וחקירה תקשורתית
פרשת איקיוטק שכללה חקירה משטרתית מתוקשרת, מעצר בית, ועדות בכנסת ספקולציות, קמפיין תקשורתי גדול ודרמות שונות ומשונות, הסתיימה כצפוי בחקיקת חוק חדש שנקרא חוק איקיוטק ואשר נועד להגן על צרכנים מפני גבייה משפטית ובלתי שירותית של חובות לעסקים.

חוק איקיוטק שבשמו הפורמלי נקרא תיקון מס' 46 בחוק הגנת הצרכן מתשע"ו-2016 קובע סדרת הגנות על הצרכן מפני הליכים משפטיים שעלול לנקוט נגדו עסק, ובין היתר עוסק הטוען כי צרכן לא שילם חיוב במועד שנקבע לכך חייב בתוך לכל היותר שבועיים להוציא הודעת חיוב שתכלול את פירוט החוב בלבד אם ברצונו לחייב את הצרכן בעלויות הגבייה, ובתוך ארבעה חודשים לכל היותר שאם לא כן יהא אסור לעסק לגבות את החוב כלל.
אסור לעסק לכלול התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים ואסור לו לשלוח את פירוט החוב על ידי אחר (למשל עו"ד).
החוק גם קובע, שאם צרכן מבקש בכתב או בעל פה, לקבל תיעוד המאשר את קיומה של העסקה שלגביה נשלחה אליו הודעת חוב, ישלח לו העוסק תיעוד כאמור בתוך 14 ימים ממועד הבקשה.
המלך כאן די עירום, כי אם משהו היה לא בסדר בהתנהלות עורכי הדין בפרשת איקיוטק אז למה בעצם היו צריכים לחוקק את חוק איקיוטק ?  זה די ברור שרק בגלל שהכל נעשה כדין היה צריך בדיעבד לחוקק חוק אבל זה לא הפריע שכמו גם בפרשות אחרות, היו שבועות שכמעט בכל יום היו מעטרות כותרות העיתונים והמהדורות על מעצרים וחקירות. קשה בישראל שלא לשים לב שאין סקטור ללא פרשות וחקירות פליליות עליו קראנו כבר על רבים ממנו שנחשדו, שנחקרו, שנעצרו, על חלק מסוים מהם קראנו שבסופו של יום הועמדו לדין או אפילו הורשעו אבל על אף אחד כמעט לא קראנו שנגנזה נגדו החקירה, למרות שבמקרים רבים למדי חקירות המשטרה נגנזות, ובדיקת הרשויות מלמדת שאין מקום להעמיד לדין או להגיש כתב אישום נגד האדם שנגדו קראנו כותרות מרובות, שלא רק שלא עודכנו, אלא שברוב המקרים גם עדיין מתנוססות בכל חיפוש בגוגל. כתבות וכותרות העוסקות במעצרים וחקירות פליליות אנחנו רואים לא מעט באתרי החדשות ובתקשורת כמעט בכל יום, חקירת המשטרה בעניינו של ראש עיר כזה ואחר, על מעצרו של איש העסקים התורן, חברי הכנסת, השר, ראש הממשלה ואפילו רעייתו.
נועם קוריס איקיוטק

לא כולם יודעים, אבל סעיף 25 (א) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה 1965 קובע, כי אם פורסם באמצעי תקשורת שנפתחה חקירה פלילית נגד אדם או שהוגש נגדו כתב אישום או שהורשע בעבירה, והתקבלה החלטה לסגור את התיק, לא להגיש כתב אישום או לעכב הליכים, או שזוכה האדם או התקבל ערעורו, לפי הענין (בסעיף זה - החלטה עדכנית), ודרש אותו אדם בכתב מאמצעי התקשורת לפרסם את ההחלטה העדכנית, יפרסם אמצעי התקשורת את ההחלטה העדכנית בתוך זמן סביר מיום קבלת הדרישה; לענין סעיף זה, "הורשע" - לרבות קביעה של בית המשפט שהאדם ביצע עבירה, בלא הרשעה.

תת הסעיף (ב) של אותו סעיף בחוק קובע, כי החלטה עדכנית תפורסם בהבלטה הראויה ובהתחשב, בין השאר, בדרך שבה פורסמה הידיעה שאותה יש לעדכן.

נראה לי שרובכם שמתם לב, שבעבר לפני מספר שנים פורסמו בתקשורת ידיעות מרובות בעניין פרשת איקיוטק, כאשר רבות מהכתבות בתקשורת אודות פרשת איקיוטק עסקו דווקא בעורכי הדין שנטלו על עצמם לייצג חברה זו.

אומנם החוק בישראל עושה הפרדה מלאה בין עורך הדין לבין הלקוח, וכולנו זוכרים שגם את איוון האיום (איוון דמיאניוק) ייצג עורך דין, שכן כל הרעיון וכל השיטה עוסקים בדיוק בכך שכל אחד זכאי לייצוג עורך דין- בלי קשר למה הוא עשה או במה הוא נחשד.

בעניין פרשת איקיוטק, בחרו רבים בתקשורת ואחריהם גם חלק מהרשויות להפנות חשדות נגד עורכי הדין שייצגו את החברה ואף דבר החקירה והבדיקה של לשכת עורכי הדין בעניינם של עורכי הדין שייצגו את איקיוטק זכתה לכותרות רבות.

הרבה כלי תקשורת פרסמו את הבדיקות והחקירות של עורכי הדין שייצגו את איקיוטק אבל אם להגיד את האמת, בינתיים לא ראיתי כתבות דומות שעדכנו את הציבור על כך שדווקא בחינת הטענות ובחינת העובדות לימדו, שעורכי הדין של איקיוטק לא עברו עבירות משמעתיות לפי החלטתה של לשכת עורכי הדין כך שפרשת איקיוטק נגנזה לאחר בדיקות מקיפות ומעמיקות שנעשו על ידי לשכת עורכי הדין- תוך שנקבע שעורכי הדין עצמם פעלו בצורה סבירה ומבלי שעברו שום עבירה.

בכל מקרה ובינתיים, עד שאמצעי התקשורת שפרסמו את דבר החקירה של לשכת עורכי הדין יפרסמו גם עדכון מתאים על גניזת פרשת איקיוטק בהקשר של עורכי הדין- אז הנה אני מעדכן אותכם שלשכת עורכי הדין קבעה שפרשת איקיוטק נגנזה, ושהבדיקה הראתה שלפחות הח"מ לא ביצע שום עבירה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המלצות משטרה בתקשורת

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

יום רביעי, 6 בספטמבר 2017

עו"ד נועם קוריס – על וואלה תקשורת, משטרת ישראל, ולקוחות מסויימים

עו"ד נועם קוריס –  על וואלה תקשורת, משטרת ישראל, ולקוחות מסויימים

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

השבוע פנה אלי לקוח קבוע שלי והתייעץ איתי לגבי איזה עניין, הוא אמר לי שהוא "רוצה לוודא" שמותר לו לעשות איזה משהו שלדבריו "כולם עושים".

לאור חיסיון של יעוץ עו"ד לקוח, בואו נאמר, שהוא התייעץ איתי לגבי סוג של פרסום באינטרנט, ולא אכנס כאן יותר לעומקו של יעוץ, רק אציין שמייד הסברתי לו את האיסור, ואחרי שניסה להתעקש גם שלחתי לו בווטסאף, גם את נוסח החוק הרלוונטי.

תקשיבו, זה עדיין לא שכנע אותו, הוא התקשר אלי ונתן לי דוגמאות של אחרים שמפרסמים בצורה שבה הוא רוצה לפרסם, לדבריו.

הוא אפילו שלח לי בווטסאף, פרסום קצת דומה למה שהוא תיאר, של מישהו אחר.

בכל מקרה, ההתעקשות שלו פתאום הזכירה לי לקוח אחר, שבשנת 2005 הפעיל את אחד מאתרי האינטרנט הגדולים והמובילים בישראל וביקש "רק לוודא" איתי, שגם לו מותר לפרסם הימורים בחו"ל, כמו בוואלה, נענע ו MSN.

אז דרך אגב, באמת בכל האתרים הגדולים היו המון פרסומים ובאנרים שהובילו לאתרי הימורים גדולים בחו"ל, בעיקר בארה"ב.
אז מכוון שלא הכרתי היטב את התחום, עשיתי קצת בדיקות של החוקים השונים, וראיתי שחוק העונשין, בסעיף 224 וב סעיף 227, שאומר כך:
 "השתתפות בעריכת הגרלות והימורים
227. המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו  מאסר שנה אחת כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(33)."
אוסרים על פרסום הימורים בישראל, למיטב הבנתי ללא קשר למיקום הגיאוגרפי של הימורים אלו, זה גם מה ששלחתי לו.

אני זוכר שהוא ממש התאכזב, אולי הוא אפילו כעס, לאתרים כמו וואלה, נענע, MSN היה כבר אז יעוץ משפטי מהמשרדים הנחשבים בישראל. "איך הם מפרסמים?" הוא הקשה אלי.

"אתה עו"ד, תעשה שגם אני אוכל לפרסם כמוהם!"

זה היה מאוד מתסכל, הרי לאתרי הענק האלו, שבבעלות מיקרסופט וואלה תקשורת ונענע יש יועצים משפטיים ידועים, והנחתי שמפעילי האתרים התייעצו עימם, ואפילו הלקוח שלי התעקש ושאל אותי, מה הבעיה "לשעות כמו כולם", ורק אני לא מצאתי איך לאפשר ללקוח שלי לפעול לפי שאיפותיו העיסקיות, ובמסגרת החוק.

אני זוכר שחפרתי וחפרתי וממש ניסיתי למצוא פתרון חוקי ואז פתאום אחרי כמה ימים הלקוח שלח לי סמס עם המילה "תודה!" ועוד כתבה על כך שמשטרת ישראל פשטה על משרדי וואלה, וחקרה חשודים, ותפסה חומרים- והכל בגלל פרסום הימורים לא חוקיים ובדיוק אותם הבאנרים.

אחרי זמן קצר גם פורסם, שהמשטרה פשטה על משרדי נענע, MSN, וספורט און ליין. הנה זה עדיין מופיע כאן:

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1067681
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3194450,00.html

אז לא עקבתי אחר כך על הפרשה של ההימורים בוואלה, ולא בדקתי האם העמידו מישהו לדין בעניין, אבל אין לי ספק שהיום כבר אף אתר גדול לא מפרסם הימורים בצורה לא חוקית.

עכשיו מה שנשאר לי זה לחזור שוב אל הלקוח שלי מעכשיו, ולהסביר לו את דעתי על "כולם עושים" ו"כמו כולם".


ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

עו"ד נועם קוריס

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, וואלה, הימורים, משטרת ישראל, כמו כולם