יום שלישי, 28 בדצמבר 2021

מכרו לשוטר קאנביס באמצעות הטלגרם ויישארו במעצר

בית המשפט העליון דחה ערר של חשוד בסחר בסמים יחד עם קטין, לאחר שבית המשפט המחוזי הפך את החלטת בית משפט השלום והורה על הארכת מעצר.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

·       עיצום כספי על חברת דואר ישראל בע"מ בגין הפרת הוראת...

·       רשות המסים החרימה רכבי יוקרה בג'דיידה, מכר ואבו סנאן

·       נהג מונית מכר סם אונס לשוטר

·       כתב אישום על עבירות מין ב 100 קטינות בטיקטוק TIKTOK

·       תביעות ייצוגיות וקצת על הוצאה לפועל

·       President Isaac Herzog met with the Prime Minister...

·    מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ...

·    שדדו את כספם של מתלוננים אשר באו לרכוש מהם מטבעות ...

·    פסילת שופט ועטיית מסכה במרחב הציבורי

ההחלטה ניתנה במסגרת בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט ע' כהן) בעמ"ת 21012-12-21 מיום 12.12.2021, בגדרה התקבל עררה של המשיבה על החלטת בית משפט השלום באשקלון (כב' השופטת ד' בונדה) במ"ת 73282-10-21 מיום 8.12.2021 לשחרר את המבקש לחלופת מעצר.

ביום 31.10.2021 הוגש לבית משפט השלום באשקלון כתב אישום המייחס למבקש חמישה אישומים של סחר בסמים, לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. בתמצית, על פי עובדות כתב האישום, המבקש וקטין אחר מכרו לסוכן משטרתי סמים מסוג קנבוס בחמש הזדמנויות שונות ובמשקלים שנעים בין 20 ל-60 גרם, באמצעות אפליקציית הטלגראם.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה למעצרו של המבקש עד לתום ההליכים נגדו. באותו יום, התקיים דיון בעניינו של המבקש בבית משפט השלום, בגדרו הסכים בא כוחו לקיומן של ראיות לכאורה, אך ביקש לאפשר את שחרורו לחלופת מעצר. בית המשפט בחן את המפקחים שהוצעו והורה על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר, בטרם התקבל תסקיר בעניינו.

המשיבה הגישה ערר על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, וזה התקבל, במובן שנקבע כי יש לקבל תסקיר של שירות המבחן בעניינו של המבקש, בטרם הכרעה באפשרות שחרור המבקש לחלופת מעצר (7.11.2021, כב' השופט א' חזק).

ביום 1.12.2021 התקבל תסקיר שירות מבחן בעניינו של המבקש, ממנו עולה כי המבקש הוא צעיר בן 19 נעדר עבר פלילי, אשר קיים טרם ביצוע העבירות חיים נורמטיביים. שירות המבחן העריך כי קיים סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק בתחום הסמים, אך כי ניתן לצמצם סיכון זה באמצעות הליך טיפול והפיקוח המוצע. על כן המליץ שירות המבחן על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר.

ביום 8.12.2021 הורה בית משפט השלום על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר, זאת בשים לב לגילו הצעיר של המבקש, לעברו הנקי, להמלצת שירות המבחן ולחלופת המעצר שנמצאה כמתאימה. המשיבה הגישה ערר על החלטה זו, וזה התקבל ביום 12.12.2021. בית המשפט המחוזי מצא כי לא מתקיימות נסיבות חריגות העשויות להצדיק שחרור לחלופה במקרה של סחר בסמים, תוך הדגשת חומרת עבירת הסחר ובפרט ביצוע של חמש עסקאות סחר. בהתייחס לנסיבותיו של המבקש, סבר בית המשפט המחוזי כי התסקיר שניתן בעניינו של המבקש אינו חיובי. בית המשפט התייחס בהקשר זה גם להתנהלותו של המבקש בחקירה, בה שמר על זכות השתיקה, אשר מלמדת כי הוא אינו מביע חרטה או הבנה של חומרת המעשים.

המבקש לא השלים עם החלטה זו של בית המשפט המחוזי, ומכאן הבקשה שלפניינו.

המבקש טוען כי עניינו מעורר שאלה משפטית עקרונית, שכן הוא סבור כי ההחלטות השונות שניתנו בעניינו מבליטות את חוסר האחידות המשפטית הקיימת בנוגע להמשך מעצר במקרים כגון דנא. כך גם עולה לשיטתו מהשוואה למקרים אחרים, אף חמורים יותר, בהם שוחררו נאשמים לחלופות מעצר ולכל הפחות נבחנה אפשרות של איזוק אלקטרוני.

לאחר עיון בבקשה על נספחיה, הגיע בית המשפט העליון לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, בקשת רשות לערור ב"גלגול שלישי" בהליכי מעצר תתקבל רק במקרים מיוחדים, בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או בהתקיים נסיבות חריגות כגון חשש לעיוות דין, פגם מהותי היורד לשורשו של עניין, או פגיעה לא מידתית בזכויות המבקש (ראו למשל: בש"פ 8632/21 אבבה נ' מדינת ישראל (19.12.2021); בש"פ 981/21 סראחין נ' מדינת ישראל (14.2.2021)).

עיון בבקשה שלפנינו מלמד כי היא אינה באה בגדרי אמות מידה מצמצמות אלו, שכן הבקשה נטועה בעיקרה בנסיבותיו הקונקרטיות של המבקש ואינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית.

כמו כן, אין בטענת המבקש להעדר אחידות פסיקתית לכאורה כדי לשנות ממסקנה זו. כידוע, עבירות של סחר בסמים מקימות חזקת מסוכנות, והאפשרות להורות על שחרור לחלופת מעצר נבחנת בכל מקרה לגופו ותינתן אך בנסיבות מיוחדות (ראו למשל: בש"פ 7367/21 מדינת ישראל נ' גואטה (7.11.2021)). בניגוד לנרמז על ידי המבקש, אין בשוני בין ההחלטות של הערכאות דלמטה כדי להצדיק מתן רשות לערור (8065/21 חטאב נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (23.11.2021)).


עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה