יום שבת, 16 באוקטובר 2010

חוק התקשורת סעיף 30א

חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח–2008
החלפת סעיף 30א
1.
בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב– 1982[1] , במקום סעיף 30א יבוא:



"שיגור דבר
פרסומת באמצעות מיתקן בזק

30א.
(א)      בסעיף זה –






"דבר פרסומת" – מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;







"הודעה אלקטרונית" – מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;







"הודעת מסר קצר" – מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, או מסר בזק הכולל חוזי או שמע, ומועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;







"מערכת חיוג אוטומטי" – מיתקן בזק המשמש לחיוג או לניתוב אוטומטיים של רצף שיחות לקבוצה של נמענים לשם העברת מסר קולי מוקלט אל אותם נמענים;







"מפרסם" – מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר; לעניין זה, לא יראו כמפרסם מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון כללי, רישיון מיוחד או מכוח היתר כללי, שניתנו לפי חוק זה.





(ב)       לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.






(ג)       על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:








(1)       הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב);








(2)       המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;








(3)       דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה (1).







(ד)       הסכים הנמען לקבל דברי פרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ב) או לא הודיע על סירובו לקבלם לפי הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הוא, בכל עת, להודיע למפרסם על סירובו לקבל דברי פרסומת, דרך כלל או מסוג מסוים, ולחזור בו מהסכמתו, ככל שניתנה (בסעיף זה – הודעת סירוב); הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה; הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען.







(ה)
(1)       מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:









(א)      היותו דבר פרסומת; המילה "פרסומת" תופיע בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה;









(ב)       שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו;









(ג)       זכותו של הנמען לשלוח בכל עת הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד), ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב.








(2)       על אף הוראות פסקה (1), מפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר יציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב.







(ו)
(1)       מפרסם המשגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.








(2)       מפרסם המשגר דבר פרסומת שלא צוינו בו הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה) באופן בולט וברור, או שיש בפרטים שצוינו בו כדי להטעות, בניגוד להוראות אותו סעיף קטן, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.







(ז)       בבואו להטיל קנס על מפרסם שהורשע בעבירה לפי סעיף קטן (ו), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו מפרסם, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (י).







(ח)      מנהל של תאגיד וכן מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד )בסעיף זה – נושא משרה בתאגיד) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ו) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; נעברה עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן זה, אלא אם כן עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.







(ט)      הפרת הוראות סעיף זה היא עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש][2], יחולו עליה, בכפוף להוראות סעיף זה.







(י)
(1)       שוגר דבר פרסומת ביודעין   בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה.








(2)       בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו מפרסם הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי סעיף קטן (ו).








(3)       בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה:









(א)      אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;









(ב)       עידוד הנמען למימוש זכויותיו;









(ג)       היקף ההפרה.








(4)       אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הנמען לפיצויים לפי סעיף קטן (ט) או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.








(5)       חזקה על מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף זה, שעשה כך ביודעין כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; לעניין זה, לא תהיה למפרסם הגנה במקרים המפורטים להלן:









(א)      שיגור דבר הפרסומת נעשה לאחר שניתנה למפרסם הודעת סירוב מאת הנמען כאמור בסעיף קטן (ד);









(ב)       המפרסם שיגר בעבר דבר פרסומת לנמען בניגוד להוראות סעיף זה, אף אם לא ביודעין;









(ג)       דבר הפרסומת שוגר לנמען לפי רשימה של מענים או מספרי טלפון, לפי העניין, שהורכבו בהתאם לרצף אקראי של אותיות, ספרות או סימנים אחרים, או שילוב שלהם, כולם או חלקם.







(יא)     השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, לרבות לעניין  –








(1)       אופן מסירת הודעת נמען על הסכמה מפורשת מראש כאמור בסעיף קטן (ב);








(2)       אופן מסירת הודעת המפרסם כאמור בסעיף קטן (ג)(1);








(3)       אופן מתן הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד);








(4)       אופן ציון הפרטים שיש לציין בדבר פרסומת כאמור בסעיף קטן (ה) ודרכים אחרות להבאת הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה)(2) לידיעת הנמען;








(5)       פרטים נוספים שעל מפרסם לציין בדבר פרסומת המשוגר בהתאם להוראות סעיף זה.







(יב)     השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות של שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק שהוראות סעיף זה יחולו לגביהן.







(יג)      אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין."

תיקון חוק התובענות הייצוגיות
2.
בחוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו–2006[3], בתוספת השניה, אחרי פרט 11, יבוא:



"12.  תביעה נגד מפרסם כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982[4], בעילה לפי הסעיף האמור."

תחילה
3.
תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.













[1] ס"ח התשמ"ב, עמ' 218; התשס"ח, עמ' 429.
[2] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 10, עמ' 266.
[3] ס"ח התשס"ו, עמ' 264; התשס"ח, עמ' 16.
[4] ס"ח התשמ"ב, עמ' 218.

הטרדה באמצעות מתקן בזק

תמצית פסק הדין ברשות ערעור פלילי  03 / 10462(מיני רציו)
הלינור הראר
נגד
בבית המשפט העליון
[30.6.2005]
לפני השופטים א' א' לוי, א' רובינשטיין, א' חיות
בית משפט השלום הרשיע את המערערת בעבירה של הטרדה על פי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (להלן – חוק התקשורת) לאחר שקבע כי המערערת פנתה למתלוננת בטלפון ובפקסים בלשון מאיימת. המערערת ערערה לבית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע כי רק שימוש פיזי באופן מטריד במתקן בזק יכול ליצור את העבירה שבסעיף 30, ואין רלוונטיות לתוכן הדברים המועברים באמצעות המתקן. כן קבע כי בממצא של בית משפט השלום באשר לפקסים רבים ששלחה המערערת למתלוננת יש משום פן פיזי והטרדה, ועל כן נדחה הערעור. מכאן הבקשה לרשות ערעור. הבקשה נדונה כערעור.
בית-המשפט העליון פסק:
(1) אין לקבוע כי אופן השימוש במתקן בזק לצורך סעיף 30 הוא אך ורק בעל יסוד טכני וכי אין רלוונטיות לתוכן. התוכן שלוב בצורה, ושניהם יחד יוצרים את השלם, את "ההטרדה בשלמותה". בית המשפט יבדוק כל מקרה לגופו, הן במדד כמות ההטרדות והן במדד תוכנן – האם זה או זה או שניהם יחדיו "מפחידים", "יוצרים חרדה", "פוגעים", "מטרידים", כלשון סעיף 30 (80ד, ז – 81א, 88ב).
(2) תכלית האיסורים הפליליים הקבועים בחוק התקשורת היא בין השאר מניעתו של שימוש לרעה במכשירי הבזק ובאפשרויות הטמונות בהם. אפשרויות אלה כוללות לא רק את השימוש הטכני במכשיר, אלא אף את המסרים המועברים בו (94ב).
(3) אין הטרדת הזולת בטלפון או בפקסימיליה ביטוי לחופש ביטוי. אין חופש הביטוי החופש לרדת לחיי הזולת ב"מבצרו" האישי. כאן אחד מגבולותיו של חופש הביטוי (92א – ב, ה).
(4) יש להותיר על מכונה את קביעתו של בית המשפט המחוזי, שלא מטעמיו, שלפיה המערערת עברה את העבירה. יש לדחות את הערעור (97ו).

תקציר הפוסטים

תופעת הבלוגים, בְּלוֹג (בעברית: יומן רשת או רשומון) הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, אשר תכניהם גלויים ...

בלוג עורכי דין לטענת התובע הייצוגי, באמצעות עוה"ד ממשרד נ. קוריס ושות' נועם קוריס, שביט עמרם ודלית ברנר-אוליצקי, תקנון הקופה קובע כי "כל הפקדה של עמית בקופה או הפקדה ...

בירור תלונות נגד פרקליטים בשירות הציבורי, חקירתם והעמדתם ...

עו"ד נועם קוריס ניהל בהצלחה תיקים אשר קבעו הלכה למעשה את הלכות דיני האינטרנט המקובלות כיום בישראל, עו"ד קוריס היה שותף גם בהליכי החקיקה,
בבית המשפט העליון. רע"א 7451/09. בפני: כבוד השופט א' רובינשטיין. המבקש: אבינועם מזומן. נ ג ד. המשיבים: 1. אליק רון בע"מ ...
11 ספטמבר 2010 ... קבוצה בפייסבוק מאיימת להרוג מורה. המורה מירב אמדורסקי מנס ציונה לא האמינה כשגילתה שתלמידיה פתחו נגדה קבוצות בפייסבוק הקוראות להרוג אותה. ...
נפתחה חקירה נגד המתחזים לפיקוד העורף. התמ"ת ופיקוד העורף הוציאו אזהרה לציבור...
משרד נועם קוריס ושות' מעניק ללקוחותיו פתרונות משפטיים למכלול צרכים וייעוץ משפטי במגוון נושאים ופועל בשיתוף פעולה מלא עם משרדי עורכי דין ...
לקוחות משרד נועם קוריס ושות' מקבלים תמיד תמונה כנה על מצבם המשפטי,על הסיכויים והסיכונים העומדים בפניהם וכן תוך התייחסות מפורשת לכדאיות ...

בְּלוֹג (בעברית: יומן רשת או רשומון) הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, אשר תכניהם גלויים ...
בשם קורבן העבירה: עו"ד יסמין קשת, עו"ד יעל סגל-מקליס, עו"ד טלי דג'ין. בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס. פרוטוקול. כבוד השופט א' א' לוי: ...

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (בר"ע 2141/08 כבוד השופטת י' שטופמן) מיום 20.1.2010 בו נדחה ערעורו
השופט א' גרוניס: 1. עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת הממשלה להקצות 65 מיליון ש"ח לצורך מימון טיפולי שיניים משמרים לילדים מתוך 415 מיליון ש"ח, ...
לפניי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט צ' גורפינקל) מיום 29.8.2010 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק פלילי 15111-06-10
בית המשפט המחוזי בנצרת הרשיע הבוקר (ג') פה-אחד את רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה, שהתרחש בבית-ספרה בקצרין שברמת-הגולן. ...
לכלל המבקשים, עורכי הדין ועורכי הפטנטים שלום רב, להלן תיקון להודעה שנשלחה בעניין ...

העותר הגיש בקשה לעיון חוזר בפסק הדין שניתן בעתירה. מדובר בעתירה אחת מתוך שש עתירות שהוגשו בעניין משט האוניות שנועד, לפי הצהרת מארגניו, ...
בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת א' שטמר) דן בתביעותיהם ההדדיות של הצדדים כתוצאה מיחסים מסחריים בתחום המוזיקה שעלו על שרטון, ...
ערעור על החלטת רשם בית משפט השלום באשדוד, י' בוקר, מיום 29.9.2009 שלא לפסול עצמו מלשבת בדין בעניינם של המערערים בת.א. 854/09. ...

נועם קוריס – kurisblog.com … עו"ד נועם קוריס המייצג את התובע היצוגי, מסר ל"כלכליסט": "עד שנת 2004 החוק חייב את בנק יהב וחב' הלמן אלדובי לשלם ...
עו"ד נועם קוריס המייצג את התובע היצוגי, מסר ל"כלכליסט": "עד שנת 2004 החוק חייב את בנק יהב וחב' הלמן אלדובי לשלם ...
נועם קוריס – kurisblog.com … עו"ד נועם קוריס המייצג את התובע היצוגי, מסר ל"כלכליסט": "עד שנת 2004 החוק חייב את בנק יהב וחב' הלמן אלדובי לשלם ...

משרד עורכי הדין נועם קוריס מעניק שירותים משפטיים בכל רחבי הארץ. … מייסד המשרד, עורך הדין נועם קוריס. בן למשפחת מייסדים חקלאית מעמק יזרעאל …
הפייסבוק כפלטפורמה להפצת ספאם/. עורך דין גולן דוד ללוש, משרד נועם קוריס ושות', עורכי דין. במאמר זה, אדון באחת השאלות המעניינות כיום בתחום ...
כלכליסט – בארץ – ייצוגית נגד בנק יהב והלמן אלדובי בטענה להטעיית לקוחות לטענת התובע הייצוגי, באמצעות עוה"ד נועם קוריס, ...

בְּלוֹג (בעברית: יומן רשת או רשומון) הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, אשר תכניהם גלויים לגולשי האינטרנט לשם ...
חוק הספאם הישראלי. ביום שני, 1 בדצמבר, נכנס לתוקפו חוק האנטי ספאם הישראלי. החוק החדש מסעיר, ובצדק, את הארגונים הרבים הנוהגים לשלוח לרשימות תפוצה רחבות, ...
תופעת דואר הזבל בישראל בעקבות התיקון האחרון לחוק התקשורת, ביום 1 בדצמבר, 2008 נכנס לתוקפו תיקון מס' 40 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), ...
קידום אתרים מתחיל עם מפת אתר. הוספת מפת אתר לכלי מנהלי אתרים Webmaster Tools של גוגל הוא אחד הצעדים הראשונים בתהליך קידום אתרים. מפת אתר היא בפועל רשימת ...
מהם תנאי שימוש בקוד פתוח ? תנאי השימוש בקוד פתוח הם למעשה הרשאה שלמה או בתנאים לעשות שימוש בתכנים המופיעים באתר אחר, לפי תנאי השימוש או התקנון המפורסמים בו. ...

לטענת התובע הייצוגי, באמצעות עוה"ד נועם קוריס, שביט עמרם ודלית ברנר-אוליצקי ממשרד נועם קוריס ושות', תקנון הקופה קובע כי "כל הפקדה של עמית בקופה או הפקדה ...

עורכי דין - הטרדה באמצעות מתקן בזק

תמצית פסק הדין ברשות ערעור פלילי  03 / 10462(מיני רציו)
הלינור הראר
נגד
בבית המשפט העליון
[30.6.2005]
לפני השופטים א' א' לוי, א' רובינשטיין, א' חיות
בית משפט השלום הרשיע את המערערת בעבירה של הטרדה על פי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (להלן – חוק התקשורת) לאחר שקבע כי המערערת פנתה למתלוננת בטלפון ובפקסים בלשון מאיימת. המערערת ערערה לבית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע כי רק שימוש פיזי באופן מטריד במתקן בזק יכול ליצור את העבירה שבסעיף 30, ואין רלוונטיות לתוכן הדברים המועברים באמצעות המתקן. כן קבע כי בממצא של בית משפט השלום באשר לפקסים רבים ששלחה המערערת למתלוננת יש משום פן פיזי והטרדה, ועל כן נדחה הערעור. מכאן הבקשה לרשות ערעור. הבקשה נדונה כערעור.
בית-המשפט העליון פסק:
(1) אין לקבוע כי אופן השימוש במתקן בזק לצורך סעיף 30 הוא אך ורק בעל יסוד טכני וכי אין רלוונטיות לתוכן. התוכן שלוב בצורה, ושניהם יחד יוצרים את השלם, את "ההטרדה בשלמותה". בית המשפט יבדוק כל מקרה לגופו, הן במדד כמות ההטרדות והן במדד תוכנן – האם זה או זה או שניהם יחדיו "מפחידים", "יוצרים חרדה", "פוגעים", "מטרידים", כלשון סעיף 30 (80ד, ז – 81א, 88ב).
(2) תכלית האיסורים הפליליים הקבועים בחוק התקשורת היא בין השאר מניעתו של שימוש לרעה במכשירי הבזק ובאפשרויות הטמונות בהם. אפשרויות אלה כוללות לא רק את השימוש הטכני במכשיר, אלא אף את המסרים המועברים בו (94ב).
(3) אין הטרדת הזולת בטלפון או בפקסימיליה ביטוי לחופש ביטוי. אין חופש הביטוי החופש לרדת לחיי הזולת ב"מבצרו" האישי. כאן אחד מגבולותיו של חופש הביטוי (92א – ב, ה).
(4) יש להותיר על מכונה את קביעתו של בית המשפט המחוזי, שלא מטעמיו, שלפיה המערערת עברה את העבירה. יש לדחות את הערעור (97ו).

צרכנות האינטרנט בישראל

צרכנות האינטרנט בישראל
בכל יום מגיע לאוזנינו מקרה חדש הקשור לאינטרנט המוצא דרכו אל בתי המשפט. עובדה היא, כי רוב בעלי האתרים, או הגולשים, המוצאים עצמם בבית המשפט עקב פעולות בעולם הווירטואלי לא היו מודעים כלל בשעת המעשה, כי עשו דבר מה, לא כשורה.
מתקפת חוסר הוודאות של האינטרנט, הדילמות החדשות והעדר כללים ברורים על המותר ואוסר בזמן השימוש בו, מדירים שינה מבעלי אתרים החוששים מתביעות העלולות לבוא במפתיע, עקב ההתפתחות המהירה.
 גם הגולש הסביר, אינו יכול לשהיות שקט לחלוטין, כאשר הוא מוסר את פרטי כרטיס האשראי שלו באמצעות האינטרנט, ועד אשר לא קיבל את המוצר שרכש לביתו, אינו יודע בוודאות האם אכן שפר מזלו, ומפעילי אתר האינטרנט אכן יעמדו בציפיותיו.
איך מפזרים את עננת אי הוודאות ?
פתרון מוצלח במיוחד, להסדרת התנאים בכל עסקה או התקשרות, הוא הסכם.
בחינת בתי המשפט את האינטראקציה של הגולשים באינטרנט, יכולה להיות כאינטראקציה בין צדדים להסכם. 
הסכם קבוע בין צדדים מרובים ומשתנים, יקרא בדרך כלל בחוקי מדינת ישראל, תקנון.
מהו תקנון ?
תקנון הוא אוסף של כללים ותנאים, במדינת ישראל נקבעו מספר תקנונים כחלק מהחוק, כאשר נוסח התקנונים בחוק נחשב כהסכם בין הצדדים הרלוונטיים.
בחוק החברות, כמו גם בחוק הבתים המשותפים, צירף המחוקק תקנון מצוי, אשר כל עוד לא החליטו הצדדים הקשורים אחרת, יחשב התקנון המצוי כהסכם מחייב בין הצדדים.  

מהו תקנון אתר אינטרנט ?  

תקנון לאתר אינטרנט נחשב כהסכם מחייב בין מפעילי אתר האינטרנט לבין הגולשים באתר האינטרנט, באמצעות תקנון לאתר האינטרנט, שהנו הסכם מחייב עם הגולשים, יכול מחד בעל האתר לחייב את הגולשים לגלוש באתר רק ככל שיעמדו בתנאים שבתקנון ומאידך יכולים הגולשים לדעת את התנאים, טרם יבצעו פעולות באתר.

למה אני צריך תקנון לאתר האינטרנט ?  

העדר תקנון לאתר גורם לעוול לגולשים וגם לסיכונים רבים למפעיל האתר אשר יכולים להימנע באמצעות התקנון.
מטרת התקנון להמעיט ככל הניתן החשיפה להפרות סעיפי חוק באתר האינטרנט, ובין היתר לפי: חוק התקשורת, חוק הגנת הצרכן, חוק זכויות יוצרים, חוק עוולות מסחריות, חוק החוזים, חוק איסור לשון הרע, חוק עשיית עושר ולא במשפט, חוק הגנת הפרטיות, פקודת הנזיקין ועוד רשימת חוקים ודינים נוספים.
כך למשל, קיבלו בתי המשפט את עמדתו של בעל אתר אינטרנט, כי האמור בתקנון אתר האינטרנט שלו מחייב את הגולשים, למשל בכל הקשור לעסקת רכישה של מחשב כף יד, באמצעות האתר.
תקנון אתרי האינטרנט של ישראל מעניק רישיונות שימוש בתקנוני אינטרנט לאתרי אינטרנט בישראל, רישיונות השימוש בתקנונים הנם רישיונות הדומים מאוד במהותם לרישיונות השימוש המוכרים בתוכנה, למשל רישיון השימוש שמעניקה מייקרוסופט לשימוש בתוכנת הוינדוס (חלונות).
היתרון הגדול בהענקת רישיונות לשימוש בתקנון, להבדיל למשל, מניסוח תקנון על ידי עורך דין והעלתו לאתר כמות שהוא, הוא ההתעדכנות המתמדת של התקנון המצוי על שרתי תקנון אתרי האינטרנט של ישראל, על ידי עורכי הדין, מומחי משפט האינטרנט, המעודכנים כל העת בהתפתחויות המשפט בישראל והמתאימים כל העת את לשון התקנון המחייב של אתרי האינטרנט בישראל, להתפתחות המשפט המהירה בישראל ולשינויים בחוקי המדינה.
תקנון טוב ומתעדכן, יסייע לבעל אתר במגוון רחב מאוד של תחומים, כך למשל תקנון טוב יגן בצורה טובה יותר על בעל האתר בכל הקשור לזכויות יוצרים לגבי תכנים באתר, התקנון יכול להסיר מבעל האתר אחריות במקרה של הפרת חוק איסור לשון הרע ראה א 37692/03 (ת"א) יצחק סודרי ואח' נ' ארנון שטלריד, התקנון יכול להסיר אחריות במקרים הנוגעים לחוק הגנת צרכן וגם לפקודת הנזיקין, חוק עשיית עושר ולא במשפט, חוק העוולות המסחריות ועוד.
אז לפני שאתם נחשפים לתביעות, מוצאים את עצמכם בבתי המשפט וממשיכים להתבלבל (כמו כולנו) על מה זה בכלל אינטרנט, כדאי שתגנו על עצמכם ועל אתר האינטרנט שלכם.
הכותב נועם קוריס, הנו עורך דין העוסק בדיני האינטרנט, אין האמור מהווה תחליף לייעוץ משפטי.


ילד מחונן

כשההורה עומד מול ילדו המבריק ובא ליטול לידיו את מושכות החינוך, המשמעת והקניית הכללים – הבעייתיות אף מחריפה. מחוננים יעדיפו את הויכוח כערוץ התמודדות – ולא אחת אנחנו עומדים מולם, מול טענותיהם, בתערובת של תסכול מצד אחד (כי גם הם, כמו כל ילד, חוננו ביכולת לעצבן אותנו ולא לעשות את מה שאנחנו מבקשים מהם לעשות) והערכה מצד שני. בעל כורחנו, אנחנו מתמלאים הערכה למתנה השכלית הנדירה הזו. זו הנקודה שבה קשה לנו ללבוש את התפקיד ההורי המסורתי והרגיל שאומר – זה מה שקבעתי, ככה החלטתי, סוף ויכוח.

המחונן הצעיר, בדיוק כמו המבוגר הנורמלי, נופל שוב ושוב קורבן לחשיבת פתרון הבעיות המערבית, שמקדשת את ההיגיון והלוגיקה באופן בלעדי. זו שגורסת שיש רק כיוון חשיבה אחד – קדימה, שלב אחר שלב במעלה הסדר הלוגי, עד שמגיעים לפתרון היחידי הנכון, ואין בלתו. אם אתה מהופנט על המיתוס שיש פתרון אחד אופטימלי לכל סיטואציה, משל היו להם החיים רצף ארוך של משוואות מתמטיות ותו לא, אין ספק שתיגרר לויכוח אחר ויכוח עם הילד שלך, בייחוד אם הוא משתייך לכנופיית המחוננים, אותה קבוצה שכל כך מצטיינת בוויכוחים, דיונים והעלאת טיעונים מנצחת (הורים לילדים אלו לא אחת משתמשים בביטוי "עורכי דין קטנים", אימאל'ה!)

הבה ונתקוף קביעה זו בשתי אמיתות חיים. נתחיל באמת ה"מדעית" – כל המחקרים המובילים בתחום עיבוד המידע מראים שוב ושוב שהמוח חושב הצידה, לא קדימה. העלאת הרעיונות והדימויים שהם לב ליבו של תהליך החשיבה הטבעי שלנו מתבצעת באופן מניפתי, מתפזר, בצורה שניתן לכנותה בלאגן מסודר. לא ליניארי, אבל בעל חוקיות.

אמת החיים השנייה ידועה לכם מתוקף היותכם מבוגרים אחראים ושפויים בעולם – רוב האתגרים והקשיים בחיינו פשוט לא ניתנים לניסוח בפורמט של בעיה-פיתרון-בעיה-פיתרון. החיים פשוט מורכבים, רבי צדדיים ורבי עמימות מדי. מניסיונכם רב הדורות אתם בודאי זוכרים שמעטים הם הקונפליקטים שבאמת הגיעו לפיתרון מלא ומספק כתוצאה מויכוח.

אי לכך ובהתאם לזאת, ההמלצה היאה לילד רגיל נכונה שבעתיים לילד מחונן, אבל היא גם קשה שבעתיים ליישום – אל תיכנסו איתם לוויכוח! כאשר הילד שלנו מתווכח איתנו, תובע נימוקים והסברים באופן מתמיד ועיקש – זו בדיוק האינדיקציה הטובה ביותר לכך שצריך להפסיק את הריקוד הלוגי.

אל תשכחו - אתם ההורים. האפשרות לנמק את בחירותיכם היא בונוס רצוי, אבל בשום אופן לא חובה קדושה. יש לכם את הזכות לקטוע את הדיון בנחרצות ובאיבחה אחת. הניחו למחונן הצעיר שלכם לשאת את התסכול. הוא לא יתפרק. גם אם לרגע עמוק בפנים אתם מרגישים מטומטמים או חסרי יכולת, אל תניחו לתחושה הזו ללכוד אתכם. לא פגעתם בילד. רק מנעתם ממנו להישאר באזורים שבסופו של דבר הוא לא אמור להימצא בהם כרגע. בניסוח חסכוני ומקוצר – התנהגתם כהורים.