יום שני, 20 במאי 2019

הפייק ניוז של מירב קריסטל, מדונה ולשון הרע

הפייק ניוז של מירב קריסטל, מדונה ולשון הרע

שאלו אותי על ההרשעה של מירב קריסטל בדין לאחר שפרסמה כתבה מוטה ולא הוגנת במדור הצרכנות של ynet ועל ההשפעה של הרשעה זו על אותה כתבת צרכנות שלפי אותה החלטה של בית הדין בתיק 179/2010, מצאה שהטעתה באותה כתבה. (לקריאת פסק הדין מירב קריסטל)

למרות שלכל המדינה מוצגים נתונים כוזבים וזאת למרות שלציבור יש זכות לדעת את האמת, הרי יש מי שיגיד שזה לא מעניין שכתבת צרכנות בynet  ממציאה סיפורים ומטה כתבות אבל לאחר שבית הדין הרשיע ובית הדין של הערעור הותיר את ההרשעה על כנה - פתאום מצאתי שאותה מירב קריסטל עשתה את אותו דבר גם לי, כאשר פורסמה עוד כתבה של מירב קריסטל ב Ynet, הפעם נגדי, שבה היא מכפישה אותי במילים בוטות שכאילו צוטטו מפרוטוקולי ועדת הכלכלה של הכנסת (פרוטוקולים 158-159).

אולי זה קשור לחוסר היכולת של הכתבת לקבל בעצמה ביקורת, כי כאשר פרסמתי בבלוג שלי את פסק הדין אותו כל אזרח ישראלי רשאי וצריך לקרוא קיבלתי פתאום עוד איזכורים מוזרים מחברותיה של הכתבת- על כך שזה לא בסדר שעורך דין מפרסם פסקי דין?! (לקריאת הפוסט מירב קריסטל)

זה די הזוי כי בהתחלה כשהפנתי את היועץ המשפטי שם לכך שהציטוטים של מירב קריסטל מפוברקים ובכלל לא מופיעים בפרוטוקול הוא עוד ניסה לטעון שעל מה שאמור בפרוטוקול יש חיסיון- רק שמה שמפוברק ולא מופיע בפרוטוקול, לא יכול לדעתי לחסות תחת חיסיון שכזה.



גם כשהפניתי לכך שאותו עו"ד דוד ימין נציג הרשות להגנת הצרכן שצוטט שם על ידי מירב קריסטל הוא נפגע פוטנציאלי מהפרסום ואולי אפילו נתבע פוטנציאלי בגלל שהכניסו לו לפה בפרסום מילים שהוא בכלל לא אמר, עדיין לא הביאו שום סימנים משמעותיים שיש כוונה לרסן את אותה מירב קריסטל בפרסומי המדינה של העיתון.  

אני כמובן עומד מאחורי המילים שאני כותב, ואני מניח שמירב קריסטל לא תובעת אותי פשוט כי היא יודעת את האמת- ומי שרוצה לבדוק אותי מוזמן להשוות בין פרוטוקול ועדת הכלכלה של הכנסת מיום 30.12.2013 לבין הכתבה (לפני התיקונים), מאותו היום בדיוק כפי שפורסמה ב ynet  על ידי אותה מירב קריסטל.

אז מירב קריסטל הפיצה נגדי כזבים ב ynet ואלו כבר הספיקו להתפזר בכל האינטרנט, אבל העובדה שכשאשר מירב קריסטל כותבת משהו ב ynet זה נשאר שם להרבה זמן, ואפילו מתפזר בגוגל כמו ברוח- בדרך כלל לתוצאות הראשונות של כל חיפוש.

לפעמים הסיפורים מפעם נראים לנו מתאימים להיום ולפעמים הסיפורים מפעם אפילו נראים מתאימים יותר להיום מאשר לזמן בו הם נכתבו. יש למשל סיפור מספר שכתבה מדונה בחסות המרכז לקבלה, על מיסטר פיבודי והתפוחים, היא סיפרה בפתח ספרה, שההשראה לספר באה מסיפור בן כ - 300 שנה, שסיפר לה המורה שלה לקבלה. והוא במקור חופר על ידי הבעל - שם - טוב (הבעש``ט), שהקדיש את חייו ללימוד ולעזרה לזולת.

הסיפור מספר על רב מסוים, שלאור טעות בפרשנות של ילד אחד, עיירה שלמה נשטפה בלשון הרע נגדו מבלי שניתנה לו האפשרות אפילו להתייחס וכאשר לאחר שהתבררו העובדות לאותו הילד והסתבר שאותו רב שילם מראש על תפוחים שנטל ממר פיבודי ולא גנב אותם, ביקש הילד לכפר על מעשיו ואותו הרב העלה את הילד על הר גבוה, וקרע לגזרים כרית נוצות גדולה שנטל עימו.

אין ספור הנוצות שהתפזרו ברוח החזקה מראש ההר, התפזרו בכל הכפר והמרחבים שסביבו. "גזרי הנוצות שהתפזרו לכל עבר", אמר הרב, "הן גזרי לשון הרע שפורסמו והרכילויות", עכשיו רק צריך לאסוף אותן חזרה אל תוך ציפת הכרית.
היום, זה לא משנה מה המניע, לכל אחד יש את הכוח לפרסם פוסטים שליליים עלייך, שייסרקו ב- Google  ועלולים להופיע בתוצאות החיפוש תחת השם שלך או שם המותג שלך.

מסתבר שלהסיר תוצאות שליליות מגוגל זה דבר אפשרי, למרות שבהתייחס למנוע החיפוש גוגל, קבע בית המשפט בישראל, כי "מנוע החיפוש אינו יוצר תוכן בעצמו, והמידע מוכנס באופן אוטומטי למנוע החיפוש של גוגל ולא יכול מבחינה מעשית לעבור בדיקה מקדמית של גורם אנושי אשר יבדוק את אותו מידע".

אבל מה לעשות שבמציאות, לא מעט מאיתנו מבצעים חיפושי גוגל לגבי שמותיהם של אנשים מסוימים הנקרים בדרכנו, במסגרת יחסי עבודה או יחסים אישיים והעדפות החיפוש שלנו בגוגל לעיתים, קובעות הרבה לגבי ההחלטות שאנחנו מקבלים.
לא מזמן הבנתי שחייב להיות פתרון אחר, זה היה כשי’ הגיעה אלי להתייעצות בנוגע לסיפור ישן מלפני 15 שנים אשר עדיין רודף אותה יום-יום, שעה שעה, והיא במצוקתה לא יודעת מה לעשות.
מסתבר שבעבר, לפני 15 שנים, נחשדה י’ בנושא פלילי מסויים. היא נחשדה, נחקרה במשטרה והחשדות נגדה במלואם הופרכו כבר אז, שכן האמת הייתה שהיא לא עשתה שום דבר רע.
עוד מסתבר, שבזמנו כאשר היא נחשדה ונחקרה, סוקר העניין על ידי אתר חדשות מוביל (ynet), כאשר בכותרת הכתבה באותו אתר התנוסס שמה המלא בליווי כיתוב מאוד לא מחמיא, על כך שהיא חשודה בפלילים ונחקרה במשטרה.
אין לי’ שום טרוניה כמובן כנגד משטרת ישראל, שכן המשטרה אז עשתה את עבודתה, בדקה טענות ועד מהרה הגיעה למסקנה שהטענות כנגד י’ הינן עורבא ופרח ואין בהן כלום.
בזמנו גם, ובזמן אמת, היה סביר לפרסם את דבר החשדות והחקירה של י’, והחקירה באמת התקיימה, כך שבעצם לא היה בכתבה שום הוצאת דיבה.
אתר חדשות מוביל זה שכולנו מכירים, הוא אתר אינטרנט חזק במיוחד, הכי חזק בישראל נכון לכתיבת שורות אלו. גוגל שכולנו מכירים, מאוד אוהב את הפרסומים באתר החדשות הזה ונותן לו גם עדיפות משמעותית בכל חיפוש שמתבצע באמצעותו.
יוצא מכך, שהיום, 15 שנים אחרי שי’ נחשדה, 15 שנים אחרי שהחשדות נגד י’ הופרכו, עדיין כאשר מקישים את שמה של י’ בגוגל התוצאה הראשונה שגוגל מפנה אליה, היא איך לא, הכתבה באתר החדשות שבה מופיעה שמה של י’ ועובדת החשדות נגדה.
את גוגל וגם את אתר החדשות לא מעניין שהחשדות נגד י’ נגנזו כבר מזמן וגם את אף אחד לא מעניין שהדברים מפורסמים בלשון הווה ולא בלשון עבר והתוצאה החד משמעית היום היא, שכאשר ילידה של י’, תלמידיה של י’ בתיכון, הורי תלמידיה וכל אחד אחר שמקיש את שמה בגוגל- נחשף דבר ראשון ועיקרי לכותרת- כאילו י’ חשודה- עדיין.
אז נכון שלפי החוק היבש אין חובה על אתר החדשות להסיר כתבה שהייתה “אמת לשעתה”, ונכון שי’ יכולה לפנות לאתר החדשות לפי חוק איסור לשון הרע, ולדרוש שתפורסם כתבה נוספת לפיה החשדות נגנזו, אבל בפועל ברור, שהכתבה הראשונה תמיד תמשוך יותר עניין ושתמיד בגוגל תשאר התוצאה הראשונה- תוצאה כאילו י’ בחקירות משטרה.
אני מניח שהבעיה של י’ היא בעיה של רבים ובאירופה למשל נחקקו חוקים בדבר “הזכות להישכח” מגוגל בעוד בארץ הייתה הצעת חוק דומה, שלא התקבלה.
האינטרנט הוא מקום חדש יחסית, אבל אני מניח גם, שזה רק עניין של זמן, עד שיבינו גם בישראל, שאין שום היגיון שעל עבירות חמורות ונוראיות מסוג פשע יש התיישנות לפי חוק, כך שהמשטרה למשל מנועה מלמסור מידע על פשע שביצע עבריין מורשע אם עברו 10 שנים מאז העבירה, ואילו כאשר יש רק “כתבה” באתר החדשות המוביל ולא צריך אפילו לפנות לרשויות בשביל המידע- אז לעולם אין התיישנות ולעולם המידע יוצג כנגד י’, בתור המידע הראשון שכל אדם ידע עליה.
אם גם לכם או למישהו בסביבתכם יש בעיה דומה, עם מירב קריסטל ו- ynet או עם כל איזכור לא רצוי אחר באינטרנט- אשמח אם תפנו אלי, אולי אוכל לסייע.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק
עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו”ד נועם קוריס -  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו”ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה


יום שני, 15 באפריל 2019

מחזיק מניות בישראל ? אולי לא אמרו לך ומגיע לך כסף ?!

מחזיק מניות בישראל ? אולי לא אמרו לך ומגיע לך כסף ?!
200,000 ₪ שולמו למחזיק המניות שטבינסקי לאחר שבית המשפט קיבל את עמדת עורכי דינו לאשר הגשת תביעה נגזרת כפי שביקש, סך של 250,000 ₪ שולמו כהוצאות עם אישור הגשת התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב. איך מגישים תביעה נגזרת ומה ההבדל בין תביעה נגזרת לבין תביעה ייצוגית.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

השבוע פנה אלי לקוח במייל (kurislaw@gmail.com), ושאל אותי איך הוא יכול להחזיר לעצמו את חסרון הכיס שנגרם לו באחזקת מניות שהחזיק בבנק בשנים האחרונות. הוא קרא במדורי הכלכלה כמה כתבות שקצת הטרידו אותו, בנוגע לחלק מהמניות שהחזיק.

לא כל אחד מסוגל להבין כל ניואנס בכל כתבה כלכלית או כתבה משפטית, בעיקר לא כל אחד יכול להבין כתבות שלא מדברות בגובה העיניים, או כתבות שנראה שמי שכתב אותן לא כל כך הבין מה הוא כותב.
לעיתים קריאת הכתבה המטרידה בעיתון היא רק הניצוץ או הטרייגר שמביא לבחינת העובדות לאשורן, לפעמים בדיקה של העובדות על ידי עורך דין יכולה להביא גם להמלצה על אכיפה אזרחית אקטיבית ואפקטיבית.
החוק בישראל מעודד במצבים מסויימים אכיפה אזרחית, חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת זכויות יוצרים, הפרטיות וחוק התקשורת ממגדירים לצד אחריות פלילית ואפשרות לטיפול משטרתי בעבירה על חוקים אלו, גם מנגנון אכיפה אזרחית המקנה שיקול דעת לבית המשפט לפסוק אלפי ועשרות אלפי שקלים בעבור כל מעשה עוולה לפי סעיפים מסויימים בחוקים לעיל.
כך למשל, אם פלוני הכפיש אותך באינטרנט, קיימת לך אפשרות להגיש נגדו תלונה למשטרת ישראל שתהיה רשאית להגיש נגדו כתב אישום פלילי, וגם תעמוד לך האפשרות להגיש בעצמך קובלנה פלילית- וגם תביעה אזרחית לפיצוי גם ללא הוכחת נזק- בסכום שיכול להגיע עד 144,000 ₪ לכל פרסום מפר.
תיקון 40 לחוק התקשורת, המוכר לרובנו גם כחוק דואר זבל, הוכיח את עצמו במיגור תופעת הספאם בישראל, כאשר אלפי תביעות בעניין ספאם הוגשו מאז שנת 2008, מדי שנה ושנה ותוך דרישה לפיצוי ללא הוכחת נזק עד לסך של 1,000 ₪ לכל הודעת פרסומת בלתי רצויה, שיצרו בפועל אכיפה אזרחית יעילה, שהוציאה את הכלכליות של מרבית הודעות הספאם שנשלחו לאזרחי ישראל קודם לכן.
בצורה דומה, לצד הרשות לניירות ערך שתפקידה להגן על ציבור המשקיעים ולפקח על אכיפת החוק בשוק ההשקעות המקומי, מאפשר החוק בישראל שני מנגנונים עיקריים של אכיפה אזרחית והגנה על האינטרסים, גם של בעלי מניות פרטיים מהציבור הרחב.
מנגנון התביעה הייצוגית, אשר מתאים למספר עניינים וביניהם נושאים מתוך דיני הבנקאות, הביטוח, הצרכנות, תיקון 40 לחוק התקשורת וכמובן בעלי מניות או יחידות השתתפות מן הציבור.  
בעל מניות מן הציבור, אפילו אם הוא מחזק מספר מניות מצומצם בשווי של אלפי שקלים בודדים, רשאי בתנאים מסויימים להגיש תביעה ייצוגית בשם כל בעלי המניות ובגין כל שווי העוולות המתוארות בבקשתו- היכולות להגיע גם למיליארדי שקלים.
כאשר מתקבלת תביעה ייצוגית, יכול בעל המניות מן הציבור, שהגיש את התביעה האישית שלי לאור אחזקתו אפילו במניות בודדות, להיות מתוגמל לפי החלטת בית המשפט גם במיליוני שקלים.
מנגנון נוסף שמגדיר אכיפה אזרחית במקרים של אחזקת מניות בתאגידים, הנו מנגנון התביעה הנגזרת, מנגנון התביעה הנגזרת מאפשר אפילו לבעל מניות בודדות בחברה מסויימת, נניח מניות שנרכשו על ידו בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובאמצעות הבנק- להגיש במקרים מסויימים בקשה לבירור תביעה נגזרת, אשר די בכך שתאושר בכדי שבית המשפט ישקול את גובה התגמול לאותו בעל מניות מקרב הציבור.
הגשת בקשה לניהול תביעה נגזרת היא למעשה פעולה שנועדה להשיב לחברה עצמה כספים או חסרון כיס, אשר בדרך כלל בעלי השליטה בחברה מונעים מאינטרס אחר לגבי אותה השבה- השונה מהאינטרס של בעלי מניות המיעוט או הנושים.
בכדי לסבר את האוזן, בשנים האחרונות נפסקו לא פעם תגמולים בסכומים של מאות אלפי שקלים ויותר לטובת בעלי מניות מיעוט, ואפילו בשלב האישור להגיש את התביעה הנגזרת כבר נפסקו 200,000 ₪ למחזיק מניות בתנ"ג 18-10-00311 שטבינסקי נ' פסיפיקה אחזקות בע"מ ואח', בעוד לא פחות מ- 250,000 ₪ נפסקו כהוצאות עם אישור התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב. איך מגישים תביעה נגזרת ומה ההבדל בין תביעה נגזרת לבין תביעה ייצוגית.





עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום רביעי, 3 באפריל 2019

פושט רגל וישלם 3,000 ₪ בחודש לקופת הכינוס

פושט רגל וישלם 3,000 ₪ בחודש לקופת הכינוס
בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 30.12.2018 בפש"ר 28136-01-16 שניתנה על ידי כב' השופט פבלו אקסלרד, והעלתה את צו התשלומים החודשי שמשלם המבקש לקופת הכינוס ל- 3,000 ש"ח בחודש.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס - על פיגועי טרור, איראן וטראמפ
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

המבקש מצוי בהליך חדלות פירעון, וניתן בעניינו צו כינוס ביום 28.1.2016, במסגרתו נקבע צו תשלומים חודשי בגובה 500 ש"ח. לפי תסקיר הנאמן מיום 27.12.2017 (להלן: "תסקיר הנאמן"), גובה החוב שאושר עומד על 1,575,330 ש"ח, בנוסף לחובות בדין קדימה בסך 38,445 ש"ח. לחייב נושה עיקרי, אשר חובו כלפיו עומד על סך של 1,336,026 ש"ח (להלן: "הנושה העיקרי"). לפי מידע שנמסר לנאמן, נטען כי החייב הוא בעליו של אתר האינטרנט "שחקן מעוף" (להלן: "האתר"), המפרסם עדכונים ועצות להשקעה בשוק ההון, ובמסגרתו מוצעים קורסים בתשלום, ומופיעות בו פרסומות ממומנות. אי לכך ערך הנאמן חקירה סמויה, שממצאיה טרם הועברו לבית המשפט קמא, אך פורטו בהרחבה בתסקיר הנאמן. לפי האמור בתסקיר הנאמן דו"ח החקירה מציג הוכחות לכך שהמבקש הוא בעל האתר. נטען כי למבקש הכנסות שאינן מדווחות מהפעלת האתר, והוא זומן לחקירה במשרדי הנאמן, אך הכחיש את הדברים. בתגובתו מיום 6.11.2018, ציין הנאמן כי החקירה הסמויה נמשכת, והתחייב שממצאיה יועברו לבית המשפט קמא תוך 60 ימים, אך אלו לא הועברו במועד. בהחלטה מיום 3.12.2018, הורה בית המשפט כי הנאמן יעדכן בעניין הליכי החקירה בתוך 90 ימים.


ביום 1.1.2018, הגיש הנושה העיקרי בתיק בקשה לביטול הליך פש"ר, ולחלופין להגדלת צו התשלומים החודשי לסכום של 5,000 ש"ח, במסגרתה טען כי המבקש פועל בחוסר תום לב, ועל כן אין לאפשר לו להמשיך בהליך הפש"ר. בתגובה מיום 1.3.2018 התנגד הנאמן לבקשה העיקרית בעניין ביטול הליך הפש"ר, אך המליץ לקבל את ההמלצה החלופית, ולהעלות את צו התשלומים החודשי ל-5,000 ש"ח. לאחר מספר חודשים בהם הוגשו תגובות המבקש, הנושה העיקרי והנאמן בנושא זה, הגיש המבקש ביום 23.12.2018 לבית המשפט קמא דו"חות כלכליים לשנת 2018, ומסמכים נוספים, כגון התראות בגין אי תשלום חשבונות חשמל וארנונה, התראות לפני ביטול זכויות בקופת החולים, ועוד. לטענת המבקש, טענות הנושה העיקרי מומצאות, והמסמכים שצירף המבקש מעידים כי הוא ובני משפחתו מתקיימים בדוחק רב. לטענתו סכום התשלום החודשי שננקב בבקשת הנושה, והומלץ על ידי הנאמן, הוא שרירותי.
ביום 30.12.2018 נתן בית המשפט קמא את החלטתו, שבעקבותיה הוגשו הבקשות שלפניי. בהחלטה זו הורה בית המשפט קמא על העלאת צו התשלומים החודשי לסך של 3,000 ש"ח. בית המשפט קמא ציין כי טרם התבררו ממצאי החקירה הסמויה, אך מעיון בתיק, ונוכח היקף חובותיו של המבקש, יש להורות כבר כעת על העלאת צו התשלומים החודשי, כדי לאזן בין זכויות המבקש לאינטרסים של נושיו. בנוסף, ציין בית המשפט קמא כי עולה שהמבקש מנהל עסקים שמהותם טרם הובהרה, מבלי שניתן אישור בית המשפט לכך. עוד צוין כי לאחר שיוגשו ממצאי החקירה ניתן יהיה לבחון את שאלת התשלום החודשי בשנית.
בבקשת רשות הערעור שלפניי טוען המבקש כי בית המשפט קמא העלה את צו התשלומים החודשי ללא בדל ראייה, ובניגוד לעולה מהמסמכים שהוגשו על ידו. לטענתו, הוא איננו מנהל עסקים שאינם מאושרים, וצר לו על כך שלא זכה לקבל את יומו בבית המשפט על מנת להתגונן מול טענות המבוססות על דו"ח שמעולם לא הוצג לו.

לאחר עיון בחומר שהוגש לבית המשפט העליון סבר העליון, כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, וזאת מבלי שתידרש תגובת המשיבים. השגת המבקש על סכום התשלום החודשי היא קביעה בעלת אופי זמני העשויה להשתנות בהתאם לשינוי הנסיבות (רע"א 4746/11 גרוזמן נ' כונס הנכסים הרשמי (26.10.2011)). בנוסף, הקביעות בדבר כושר החזר המבקש בהליכי חדלות פירעון, ובהתאם לכך גובה צו התשלומים החודשי שיושת עליו, נגזרות מהראיות והטיעונים שהובאו לפני הערכאה הדיונית. מכאן שמדובר בקביעות עובדתיות שבית משפט של ערעור אינו נוטה להתערב בהן, אלא במקרים חריגים בהם יימצא כי הערכאה הדיונית לא איזנה באופן סביר בין צרכי החייב לבין האינטרסים של נושיו (ראו: רע"א 8160/10 בן דב נ' עו"ד שרון, פסקה 3 (14.12.2010); רע"א 7567/18 מוקבל נ' כונס הנכסים הרשמי (‏2.12.2018)). במקרה דנן, בית המשפט לא סבר כי מדובר במקרה החורג מהאיזון הסביר, נהפוך הוא – בית המשפט קמא התייחס במפורש לנושא, ולא מצאתי כי שגה עת ביצע את האיזון האמור. כמו כן, בית המשפט קמא התייחס לאופייה הזמני של החלטתו, כאשר טרם חלף המועד להגשת עדכון הנאמן בעניין החקירה המתקיימת בעניינו של המבקש, שיחול בעוד ימים ספורים. בית המשפט קמא הדגיש שלאחר הגשת הממצאים, ניתן יהיה לבחון את שאלת התשלום החודשי בשנית. משכך, לא מצא בית המשפט העליון כל הצדקה להתערבותו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום שלישי, 26 במרץ 2019

בג"צ נתן צו אישור זמני ליוצאי דרפור

בג"צ נתן צו אישור זמני ליוצאי דרפור

בג"צ הורה בצו זמני שכוון אל ראש הממשלה, שר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה, שיסבירו מדוע לא יינתן רישיון ארעי עד להכרעה בבקשות הממתינות זמן רב.


בג"צ, בהרכב השופטים כבוד הנשיאה א' חיות, כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר וכבוד השופט מ' מזוז הורה לראש הממשלה, שר הפנים וליועץ המשפטי לממשלה להתייחס לעתירתם של ADAM GUBARA TAGAL ועוד 23 אח', כמו גם לעתירות הנפרדות של באי כוחם עו"ד תומר ורשה ועוד 11 אח'.

הצו שניתן על תנאי קובע, כי על יסוד עתירות אלה שהובאו לפני בית משפט העליון, מצווה בית המשפט כי ייצא מלפניו צו על תנאי המכוון אל המשיבים בבג"ץ 4630/17 והמורה להם להתייצב וליתן טעם:

א.   מדוע לא יאמצו ללא דיחוי קווים מנחים לבחינה ולהכרעה בבקשות המקלט של מבקשי מקלט יוצאי דרפור, חבל הנובה והנילוס הכחול ובהתאם לכך ינחו את הוועדה המייעצת לענייני פליטים (להלן: הוועדה) לפעול ביחס לבקשות אלה בהתאם לנוהל הטיפול במבקשי מקלט (להלן: הנוהל).

ב.   לחלופין, מדוע לא יצהירו ללא דיחוי, כי אימוץ קווים מנחים כאמור אינו נדרש לצורך הכרעות בבקשות מקלט פרטניות, ובהתאם לכך ינחו את הוועדה המייעצת לפעול ביחס לבקשות אלה בהתאם לנוהל.

כן מצווה בית המשפט כי ייצא מלפניו צו על תנאי המכוון אל המשיבים בבג"ץ 7552/17 והמורה להם להתייצב וליתן טעם מדוע לא יוענק רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5 לעותרים ולמבקשי מקלט יוצאי דרפור כמותם, וזאת עד להכרעה בבקשות המקלט הפרטניות שהגישו.

המשיבים יגישו תשובתם, אם רצונם בכך, תוך 60 ימים מיום המצאת כתב זה, לבית המשפט ולבעלי הדין ישירות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס - על פיגועי טרור, איראן וטראמפ
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com   

יום שישי, 1 במרץ 2019

שימוע לבנימין נתניהו, בג"צ את עתירת הליכוד בגלל שיהוי


שימוע לבנימין נתניהו, בג"צ את עתירת הליכוד בגלל שיהוי
מדוע דחה בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ את עתירת הליכוד לדחות את פרסום דבר השימוע בעניינו של בנימין נתניהו עד לאחר הבחירות ? עיון בהחלטת בית המשפט (כבוד השופט נועם סולברג) מלמד על נימוקי בג"צ בדחיית העתירות בעניין.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס - על פיגועי טרור, איראן וטראמפ
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

העותרת בבג"ץ 1416/19 (עמותת הרצליה למען תושביה) והעותר בבג"ץ 1498/19 (עו"ד יוסי פוקס) עתרו לבית משפט זה בעת האחרונה, נדחו, ושבו לעתור: שתי עתירות למתן צו על-תנאי, ובצדן בקשות למתן צו ביניים – מדוע לא ימנע היועץ המשפטי לממשלה מקבלת החלטה עקרונית ביחס לתיקי החקירה של ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו, עד לאחר הבחירות העתידות להתקיים ביום 9.4.2019. מטעמי יעילות החלטתי, בסד הזמנים הדוחק, ליתן פסק דין אחד בשתי העתירות.


העותרת בבג"ץ 1416/19, עמותת הרצליה למען תושביה (להלן: העמותה), הגישה לאחרונה עתירה דומה במסגרת בג"ץ 355/19. ביום 15.1.2019 נדחתה העתירה על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים, ולנוכח ספקות באשר לזכות עמידתה. העותר בבג"ץ 1498/19, עו"ד יוסי פוקס, הגיש אף הוא עתירה דומה במסגרת בג"ץ 837/19. ביום 4.2.2019 נדחתה העתירה על הסף, מחמת העדר זכות עמידה.

בעתירתה הנוכחית טוענת העמותה, כי מיצתה הליכים כדבעי. אשר לזכות העמידה טענה, כי היא אינה אלא 'שופר' – עתירתה הולמת ומבטאת את עמדתו וטיעוניו של ראש הממשלה, כפי שהללו משתקפים בין היתר בפרסומים שונים, כמו גם את רחשי לבם של קהלים רבים בציבור הישראלי. עו"ד פוקס מצדו טען, כי בין עתירתו הקודמת לעתירתו הנוכחית חל שינוי מהותי. לשיטתו, "משעה שהוגשו רשימות מועמדי המפלגות לוועדת הבחירות המרכזית [ביום 21.2.2019 – נ' ס']כל מפלגה על בוחריה ונבחריה שנכללו ברשימות, התומכת בראש הממשלה וקוראת להמליץ עליו לנשיא לאחר הבחירות וליטול חלק בממשלה שתקום על מגוון תפקידיה, הנה נפגעת ישירה מההחלטה הצפויה של היועץ ובכלל זה העותר, כחבר מרכז מפלגת 'הבית היהודי', החבר בגוף שבחר את רשימת 'הבית היהודי' לכנסת ה-21" (סעיף 5.ב לעתירה; ההדגשות במקור). 

דין העתירות להידחות על הסף. דברים שנכתבו במסגרת דחיית עתירתו הקודמת של עו"ד פוקס על הסף, עודם שרירים וקיימים ותקפים: "בית המשפט לא ייעתר, דרך כלל, לעתירה ציבורית מקום שברקע העניין מצויים אדם או גוף אשר נפגעים באופן ישיר מנושא העתירה" (בג"ץ 6972/07 לקסר נ' שר האוצר, פסקה 24 (22.3.2009)). כך הוא מצב הדברים בענייננו, ואין עילה לחרוג מן הכלל. העמותה מתעברת על ריב לא לה; ועו"ד פוקס מחרה-מחזיק אחריה, כאשר הנפגע הישיר – ראש הממשלה – יכול לייצג את עניינו-שלו במישרין, טוב יותר מכל עותר אחר. אכן, ראש הממשלה הריהו אישיות ציבורית. יחד עם זאת, החלטת היועץ למשפטי לממשלה – אם להעמידו לדין אם לאו – נוגעת בראש ובראשונה לו-עצמו, ככל אדם, גם אם בעקיפין נודעת לכך השלכה על הציבור הישראלי כולו. 'כלל ופרט וכלל – אי אתה דן אלא כעין הפרט'.

הבוקר, לאחר שנתחוור כי בכוונתו של היועץ המשפטי לממשלה לפרסם את החלטתו במהלך היום, הגישה תנועת הליכוד בקשה דחופה להצטרף כעותרת לעתירתו של עו"ד פוקס. זאת, בהיותה "נפגעת ישירה נוספת ומרכזית, אשר פגיעתה הפוטנציאלית מפרסום החלטת היועץ על העמדה לדין של ראש הממשלה מר בנימין נתניהו המשמש כיו"ר המבקשת (הניצב בראש רשימת הנבחרים שלה לכנסת) [...] בכפוף לשימוע, חמורה יותר מזו של העותר" (ההדגשה במקור – נ' ס'). בד בבד הגישה תנועת הליכוד בקשה דחופה למתן צו ביניים. ברגיל, אפשר שהיה מקום לדון בשאלת זכות עמידתה של תנועת הליכוד בנדון דידן. זיקתה לאינטרס הנפגע ולסעד המבוקש, רבה יותר לכאורה מזו של העותרים דנן. אולם בנסיבות העניין, דין הבקשה להידחות, לנוכח השיהוי הכבד בהגשתה. כזכור, עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה ולפיה אין מניעה לקבל החלטה עקרונית ביחס לתיקי החקירה של ראש הממשלה עוד לפני הבחירות, פורסמה ברבים ביום 1.2.2019 (במסגרת מכתבו של עוזרו הבכיר של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ד"ר גיל לימון, אל בא-כוחו של ראש הממשלה, עו"ד נבות תל-צור; מצורף כנספח ג' לעתירתו של עו"ד פוקס). תחת הגשת עתירה עצמאית מוקדם ככל הניתן, הגישה תנועת הליכוד בקשת הצטרפות 'דחופה' לעתירה קיימת, של עותר אשר לגביו כבר נקבע כי הוא נעדר זכות עמידה, וכל זאת ברגע האחרון ממש, הרבה מעבר ל'דקה ה-90'. די בכך כדי לדחות את הבקשה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום ראשון, 27 בינואר 2019

אם היו גונבים לכם את הטלפון הנייד ? אפי נוה והדס שטייף

אם היו גונבים לכם את הטלפון הנייד ? אפי נוה והדס שטייף
הנייד שנגנב מראש לשכת עורכי הדין לשעבר הנו אחד הפרטים הראשונים שפורסמו סביב מעצרו של עו"ד אפי נוה, פרט שהראה עד כמה הפגיעה בפרטיותו הייתה חריפה, ועד כמה אפילו החסינות הפלילית שניתנה לעיתונאית הדס שטייף שפרצה את הטלפון הנייד הגנוב לא יכולה להצדיק מניעת מיצוי הדין האזרחי בעניינה והחזרת הטלפון הנייד הגנוב לבעליו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

תחשבו לעצמכם שעיתונאי או כל אדם אחר, שם את ידו על הטלפון שנגנב ממכם ושנעלתם בסיסמא, ואחרי שהסיסמא והטלפון נפרצים, נלקחים פרטי מידע מהטלפון, ובמידע שנצבר על הטלפון גם נעשה עוד שימוש איטי ומידתי- המתפרסם אט-אט- לשיקולו של הפורץ ואולי לפי צווי איסור הפרסום המתחדשים של בתי המשפט.

כבר בשבוע שעבר פנה עו"ד בועז בן-צור במכתב ההתראה לפני תביעה ששלח לגלי צה"ל, הבהיר בין היתר, כי:
"קיבלתם לידכם את הטלפון הנייד של מר נוה; פרצתם אותו; העתקתם את תכולתו; עניינתם בתכתובות האישיות של מר נוה; שידרתם עיקרים מעל גלי האתר; ומסרתם את התכתובות האמורות לידי המשטרה. התנהלות זו - לבד מכל שמדובר בהתנהלות שאינה חוקית (ובשל כך גם הוגשה תלונה למשטרה) - פגעה פגיעה חריפה ביותר במרשנו, כמו גם בצדדים שלישיים"
עוד במכתב הממוען לשטייף ולראש מחלקת החדשות בגלי צה"ל, אילאיל שחר; לרזי ברקאי, מגיש התוכנית "מה בוער"; ולעורכת התוכנית, נורית קנטי; כותב עו"ד בן-צור כי "דומה שקשה עד מאוד להיזכר בהתנהלות עיתונאית כה לקויה ופסולה כפי זו העומדת על הפרק"
לפי אותו מכתב גם "נוה לא נתן לאיש רשות לעשות כל שימוש במכשיר הטלפון הנייד שלו. מדובר במכשיר טלפון המוגן באמצעות סיסמה, הכולל תכתובת אישית ופרטית של מר נוה עם גורמים שונים ובכללם: עורכי דין, לקוחות שנים, חברי כנסת, גורמים מהמערכת השופטת, חברים, שרים, עיתונאים ועוד. ככל אדם, מר נוה מנהל שיחות אישיות בנושאים שונים, שאינן מיועדות לאוזניהם של אחרים. שיחות אלה הן שיחות פרטיות במובהק. נטילתן, בחינתן והפצתן כמותן, לכל דבר ועניין, כהאזנת סתר אסורה". כעת, התנהלות שקשה ליישבה עם אמת מידה חוקית או עיתונאית כלשהי".

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום שלישי, 1 בינואר 2019

העליון הכריע- האם המצאת פסק דין במייל נחשבת המצאה כדין ?


העליון הכריע- האם המצאת פסק דין במייל נחשבת המצאה כדין ?
האם המצאה במייל על ידי מערכת בתי המשפט נחשבת המצאה כדין? בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בשאלה במסגרת רע"א10216/17 אלי בצלאל זיו נגד עיריית ירושלים.
בהכרעת בית המשפט העליון שעסקה בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 26.11.2017 (ע"א 5777-09-17, כבוד השופטים א' דראלע' זינגר ו- ח' מאק-קלמנוביץ). לפסק הדין קדם דיון שנערך באותו יום במעמד הצדדים, אשר בסיומו החליט בית המשפט המחוזי כי התיק יידחה לעיון וכי פסק הדין יישלח לצדדים. בפועל, פסק הדין נכתב בהמשך לפרוטוקול הדיון. למחרת, ביום 27.11.2017, נשלח לכתובת הדואר האלקטרוני של בא-כוח המבקש, המוגדרת במערכת ככתובת להמצאה, מסמך שכותרתו "פרוטוקול" ושכלל בסופו גם את פסק הדין.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע


בקשת רשות הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה ביום 31.12.2017, היינו למעלה מ-30 יום לאחר משלוח פסק הדין כאמור. המשיבה עותרת למחיקתה בטענה כי נפל איחור בהגשתה, שכן לשיטתה יש לראות את משלוח פסק הדין לתיבת הדואר האלקטרוני של בא-כוח המבקש כהמצאה בהתאם לדרך הקבועה בתקנה 497ג(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות). משכך, טוענת המשיבה, המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין הוא יום 27.12.2017.

בא-כוח המבקש טוען כי אכן ביום 27.11.2017 התקבל מסמך בכתובת הדואר האלקטרונית האמורה, אשר הוכתר כ"פרוטוקול". לטענת בא-כוח המבקש, נוכח כותרתו של המסמך ובהתחשב בכך שיום קודם נערך דיון בבית המשפט המחוזי, הוא סבר בתום לב כי מדובר בפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 26.11.2017. בשים לב לכך שהעתק מפרוטוקול הדיון נמסר לו כבר בתום הדיון, הוא לא פתח את הקובץ המצורף. משכך, לטענתו, לא ניתן לראות במשלוח המסמך כהמצאה כדין. עוד טוען המבקש כי רק ביום 10.12.2017 למד כי ניתן פסק דין וזאת בעקבות כתב בי-דין אחר ששלחה אליו המשיבה, ואו אז צפה בפסק הדין לראשונה, כפי שעולה גם מדו"ח הצפיות בפסק-הדין במערכת "נט-המשפט". לעמדת בא-כוח המבקש יש למנות את המועד להגשת בקשת רשות ערעור מתאריך זה, ולחילופין עותר הוא להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור עד למועד בו הוגשה בפועל.
  
בית המשפט העליון הזכיר, כי תקנה 497ג(ג1) לתקנות מסדירה את אופן המצאתו של כתב בי-דין אלקטרוני באמצעות בית המשפט כך:

"על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט לשלוח לתיבת הדואר שבכתובת דואר אלקטרוני או בכתובת מאובטחת של דואר אלקטרוני שנמסרה לבית המשפט לפי תקנות משנה (א) או (ד), הודעה בדבר קיומו של כתב בי-דין במערכת הממוכנת הכוללת קישור לכתב בי-הדין, שפתיחתו תתאפשר באמצעות מנגנון הזדהות מאובטח (להלן – ההודעה); שלח בית המשפט הודעה כאמור, יראו את כתב בי-הדין ככתב שהומצא במסירה אישית לנמען ביום ובשעת השליחה כפי שמופיעים בשעון פנימי שבמערכת המחשוב של בתי המשפט המכויל על פי כללים מקובלים."

בית המשפט הטיל ספק, אם ניתן לראות באופן משלוח פסק הדין לידי המבקש כ"המצאה כדין". אחת מתכליות כללי ההמצאה הקבועים בדין היא להבטיח כי כל שלב וכל פעולה בהליך השיפוטי יהיה בידיעתם של הצדדים לו, וכי מרוץ התקופה לנקיטת הליך משפטי בידי בעל דין יחל מעת שהומצא לידיו כדין כתב בי-דין הרלוונטי, שאם לא כן עלולה זכותו הדיונית להיפגע (ראו: רע"א 1415/04 סרביאן נ' סרביאן פ"ד נט(2) 440, 445-444 (2004)).

האפשרות המוסדרת בתקנות להמצאת כתבי די-דין באמצעים אלקטרוניים משקפת את המציאות היומיומית בה מסמכים נשלחים באופן תדיר באמצעות הרשת ותכתובות אלקטרוניות. לאופן המצאה זה יתרונות רבים הגלומים, בין היתר, במהירות המשלוח, בוודאות היחסית של הגעת המסמך ליעדו וביכולת התיעוד והמעקב. תקנה 497ג(ג1) קובעת, כי המצאת כתבי בי-דין בדואר אלקטרוני תתאפשר למי שביקש שכתובתו תשמש לצורך כך בהתאם לתקנה 497ג(א) או למי שביקש מצידו להמציא לבית המשפט כתב בי-דין אלקטרוני כהוראת תקנה 497ג(ד). אדם המבקש כי כתבי בי-דין ישלחו אליו באמצעות הדואר האלקטרוני מעיד על עצמו כי אמצעי זה זמין עבורו לצורך קבלת מסמכים והוא מקובל עליו ככלי להמצאה, בעוד האפשרות להמציא כתבי בי-דין למי שמבקש להגיש מסמכים לבית המשפט באופן אלקטרוני נעוצה בהדדיות הראויה בה יש לנקוט בעניין זה.

אכן, על פי לשון תקנה 497ג(ג1) לתקנות די במשלוח ההחלטה לכתובת הדואר-האלקטרוני, המוגדרת ככתובת להמצאה, על מנת שזו תיחשב להמצאה כדין המתניעה את מרוץ הימים להגשת ההליך הערעורי. יחד עם זאת, מקום בו הכותרת של הודעת הדואר האלקטרוני או של המסמך שנשלח במסגרתה נותנים רושם שגוי באשר לתוכנו של המסמך, ספק בעיני אם ניתן לראות במשלוח זה כהמצאה לפי תקנה 497ג(ג1) לתקנות. פרשנות אחרת של תקנה 497ג(ג1) תהיה מנוגדת לתכלית דיני ההמצאה – הבאת ההליכים בדיון לידיעת הצדדים, ויש בה כדי לפגוע פגיעה שאינה ראויה בזכויותיו הדיוניות של מי שהיא נשלחה אליו. דומה כי נסיבות המקרה דנן מדגימות זאת היטב. משעה שהמסמך שנשלח לבא-כוח המבקש הוכתר כפרוטוקול ובהתחשב בכך שהדיון בבית המשפט המחוזי נערך יום לפני שליחתו, הנחתו של בא-כוח המבקש כי מסמך זה כולל את פרוטוקול הדיון בלבד ולא פסק דין נראית לי סבירה. קביעה כי יש לראות במשלוח זה המצאה כדין עלולה לפגוע בזכויותיו הדיוניות של המבקש.

מכל מקום, ציינה כבוד הרשמת, כי אף אם הייתה מקבלת את טענת המשיבה כי יש לראות ביום 27.11.2017 כמועד המצאת פסק הדין, היא סבורה כי בנסיבות דנן יש להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור. זאת, בשים לב לכך שהמסמך שנשלח לבא-כוח המבקש באמצעות הדואר האלקטרוני לא נשא את הכותרת "פסק דין"; לאור פרק הזמן הקצר – ארבעה ימים בלבד – שחלף בין המועד האחרון להגשת הבקשה לרשות הערעור לבין מועד הגשתה בפועל; ונוכח הודעת המבקש לבית המשפט השלום מיום 18.12.2017, כי הוא שוקל הגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט העליון, באופן המפחית מאינטרס ההסתמכות של המשיבה. סבורה היתתה רשמת בית המשפט העליון כי בנסיבות אלה יש כדי להוות "טעם מיוחד" המצדיק את הארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור עד למועד הגשתה בפועל.

נוכח האמור, הבקשה לסילוק ההליך על הסף מחמת איחור בהגשתו נדחית. המשיבה תישא בהוצאות המבקש בגין בקשה זו בסך של 1,000 ש"ח.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.